בתקופת השואה היו בודאי הרבה יהודים שגילו תעצומות נפש, והרי לפניכם אחד מהם:

אין ספק שבתנאים של הגטו בזמן השואה היה בודאי קשה ביותר לקיים את מצות "עבדו את ה' בשמחה" כפשוטה.

אולם באחד הגיטאות היה יהודי כזה שהצליח להפיח בכל יהודי הגטו רוח חיים ושמחה.

כשהגרמנים גילו שרוח היהודים שם חזקה בדקו ומצאו את היהודי הזה שכל הזמן מתפלל שר ורוקד בגטו.

הם הזהירו אותו כמה פעמים שיפסיק עם זה ואיימו עליו במשפט לינץ' באמצע המחנה,

אך הוא בשלו אינו חדל לשיר ולרקוד "עבדו את ה' בשמחה".

לבסוף יצא פסק דין ממפקד המחנה שחרץ דינו למוות,

לפיו, הוא יחפור את הקבר לעצמו לעיני כולם.

ואכן, במשפט פומבי שבו אספו נשים וגברים,

רצה מפקד המחנה להראות לכולם, מה דינו של שומר מצוות.

מפקד המחנה ציוה על הנאשם קבל עם ועדה: חפור את הקבר שלך!…

והיהודי שר: "עבדו את ה' בשמחה", שר וחופר חופר ושר.

בתום החפירה, הגרמנים מצפים לכסות את הקבר.

והמפקד מצוה על היהודי להתפשט ולהיכנס לקבר.

היהודי הסיר את החולצה… הגופיה… המכנסיים… מבלי להירתע.

רק דבר אחד לא היה מוכן להסיר מעליו –

את הטלית הקטן.

המפקד ציוה עליו לפשוט את טליתו, אך הוא התעקש שלא להסירו.

הוא שאל את היהודי: מה עושים לך החוטים האלה?

ענה לו היהודי: החוטים האלה הם שם ה', והם מראים לנו שיש בורא לעולם שמנהיג אותו.

יש משגיח לעולם שנמצא מעלי ומעליך והוא ינקום את דמי מידך.

המפקד לא יכול לסבול עוד את הגבורה והאומץ הבלתי נלאה של היהודי וציוה עליו לפני כולם:

תתלבש מיד!

לאחר מכן הוא לקח את היהודי ועזר לו לברוח לארצות הברית.

כך ניצל יהודי שחי בגטו מיד הגרמנים בזכות הציצית.

*   *   *

ואכן זכינו למצות ציצית שהרבה סודות גנוזים בה והיא שקולה כנגד כל המצוות,

וכל הזהיר בציצית יחיה לעולם וישרתוהו אלפיים שמונה מאות עבדים.

ולמעלה מזה, זכינו למצוות "עבדו את ה' בשמחה",

ובכוחה של שמחה לפרוץ את כל הגדרים ולהציל נפשות

ולמעלה מהכל להביא את הגאולה האמיתית והשלימה.

וכמו שאומר הרבי מה"מ ניסינו הרבה דרכים להביא את הגאולה,

אך דבר אחד טרם ניסינו באמת והיא שמחה בטהרתה.

נסו והיווכחו!…