תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
צדיק יסוד עולם
לַמִּלָּה צַדִּיק יֵשׁ פֵּרוּשִׁים אֲחָדִים. בַּהַגְדָּרוֹת הַמְּדֻיָּקוֹת (עַל פִּי שֵׁם הַתֹּאַר וְהַמַּעֲלָה) יֵשׁ "צַדִּיק גָּמוּר" וְיֵשׁ "צַדִּיק שֶׁאֵינוֹ גָּמוּר", וְיֵשׁ "בֵּינוֹנִי" שֶׁאַף הוּא מֵעוֹלָם לֹא חָטָא, אַךְ אֲפִלּוּ לְדַרְגַּת צַדִּיק שֶׁאֵינוֹ גָּמוּר, שֶׁהָרַע שֶׁבּוֹ כָּפוּף לַטּוֹב, עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ, וּלְעֻמַּת זֹאת, יֵשׁ צַדִּיק בַּהַגְדָּרָה כְּלָלִית (בַּשֵּׁם הַמֻּשְׁאָל), שֶׁנִּקְרָא צַדִּיק, מֵאַחַר שֶׁנָּדוֹן לְפִי רֻבּוֹ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ רֹב זְכֻיּוֹת, וְהוּא זוֹכֶה בַּדִּין. וְזֶה כּוֹלֵל לְמַעֲשֶׂה אֶת כָּל עַם יִשְׂרָאֵל: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים", כִּי אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְווֹת כְּרִמּוֹן, אַךְ אֵין אָנוּ עוֹסְקִים בְּכָךְ, אֶלָּא בְּ"צַדִּיק – יְסוֹד עוֹלַם", אֶחָד וְיָחִיד בְּדוֹרוֹ שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דּוֹר, וְשֶׁהוּא נַעֲלֶה בְּלִי שׁוּם עֵרֶךְ וְיַחַס מִכָּל אַנְשֵׁי הַדּוֹר.
בְּכָל דּוֹר יֵשׁ רַק מַנְהִיג אֶחָד כָּזֶה, וּלְעוֹלָם לֹא יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה יוֹתֵר מִצַּדִּיק אֶחָד כָּזֶה. צַדִּיק זֶה מִתְמַנֶּה לְתַפְקִידוֹ וּשְׁלִיחוּתוֹ עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּלְכָךְ הוּא נִבְרָא.
דָּבָר זֶה נִלְמַד מִפְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה מוֹנָה אֶת כָּל הַדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן, וּבְכָל דּוֹר מְצַיֶּנֶת רַק שֵׁם אֶחָד, הוּא צַדִּיק הַדּוֹר. וְגַם מֵהַמִּשְׁנָה בְּפִרְקֵי אָבוֹת, שֶׁמְּדַבֶּרֶת עַל עֲשָׂרָה דּוֹרוֹת מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן עַד נֹחַ וּמִנֹּחַ עַד אַבְרָהָם. וְגַם מִלְּשׁוֹן הַגְּמָרָא הַמְּדַבֶּרֶת עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הַדּוֹר הַשְּׁבִיעִי מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ, וְאוֹמֶרֶת שֶׁכָּל הַשְּׁבִיעִין חֲבִיבִין, שֶׁתַּפְקִיד הַשְּׁבִיעִי הוּא לְהַשְׁלִים אֶת עֲבוֹדַת הַדּוֹרוֹת שֶׁלְּפָנָיו וְלִהְיוֹת גּוֹאֲלָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הוּא נְשִׂיא הַדּוֹר, וְהַנָּשִׂיא הוּא הַכֹּל. הוּא שָׁקוּל כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל, וְהוּא כְּכָל הַדּוֹר. הוּא הַנִּבְחָר מִכָּל מִין הָאָדָם. מֹשֶׁה הוּא אִישׁ אֱלֹקִים, וּכְפִי שֶׁמַּסְבִּיר הַמִּדְרָשׁ, חֶצְיוֹ אָדָם וְחֶצְיוֹ אֱלֹקִים. הוּא רַבָּן שֶׁל נְבִיאִים, שְׁכִינָה מְדַבֶּרֶת מִגְּרוֹנוֹ. נִשְׁמָתוֹ נְשָׁמָה מֵעוֹלָם הָאֲצִילוּת, וּמִכֵּיוָן שֶׁעוֹלַם הָאֲצִילוּת כֻּלּוֹ אֱלֹקוּת, נִשְׁמָתוֹ מְאִירָה בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּמוֹ שֶׁהִיא מְאִירָה בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים. הוּא הַמְּמֻצָּע הַמְּחַבֵּר בֵּין עַם יִשְׂרָאֵל לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. לָכֵן הָאֱמוּנָה בּוֹ הִיא כְּמוֹ הָאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם.
אֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ כְּמֹשֶׁה, מֻכְרָח לִהְיוֹת מֹשֶׁה בְּכָל דּוֹר וְדוֹר. מֹשֶׁה שֶׁבְּכָל דּוֹר הוּא גַּם הַמָּשִׁיחַ שֶׁל הַדּוֹר.
גַּם הרמב"ם בְּדַבְּרוֹ עַל תַּכְלִית הַבְּרִיאָה בְּהַקְדָּמָתוֹ לַמִּשְׁנָה, מַסְבִּיר שֶׁתַּכְלִית הָעוֹלָם הוּא אִישׁ חָכָם וְטוֹב לֹא יִמָּצֵא אֶלָּא אֶחָד בְּדוֹר מִן הַדּוֹרוֹת, וְכָל הָעוֹלָם נִבְרְאוּ לְיַשֵּׁב אֶת הָעוֹלָם וּלְשָׁרֵת אוֹתוֹ, וְכִלְשׁוֹן הַגְּמָרָא: כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לִצְוֹות לָזֶה. כִּי זֶה כָּל הָאָדָם.
צַדִּיקִים דּוֹמִים לְבוֹרְאָם, גַּם אֶצְלָם יֶשְׁנוֹ הָעִנְיָן שֶׁל הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה כְּאֶחָד. גַּם צַדִּיקִים יְכוֹלִים לְהַחֲיוֹת מֵתִים, וּלְעָתִיד לָבוֹא יְהֵא שְׁמָם הַשֵּׁם. כְּמוֹ שֶׁכְּבָר הָיָה לָעוֹלָמִים, שֶׁהַשֵּׁם קָרָא לְיַעֲקֹב אָבִינוּ אֵ-ל, גַּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, נִקְרָא בַּזֹּהַר בְּשֵׁם הַשֵּׁם, וְכָמוֹהוּ, רַבִּי יִצְחַק – בְּתַלְמוּד יְרוּשַׁלְמִי. וְהַנָּבִיא יִרְמְיָהוּ (פרק כג) אוֹמֵר שֶׁיִּקְרְאוּ לַמָּשִׁיחַ – הַשֵּׁם צִדְקֵנוּ, וְהַגְּמָרָא מְצַטֶּטֶת אֶת דְּבָרָיו וּמַסְבִּירָה, שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא שֵׁם הַשֵּׁם יִהְיֶה רָגִיל לָעוֹלָם.
צַדִּיקִים אֵלֶּה שֶׁנִּשְׁמָתָם הִיא נְשָׁמָה מֵעוֹלַם הָאֲצִילוּת – עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אֱלֹקוּת, יוֹדְעִים אֶת הַשֵּׁם וּדְבֵקִים בּוֹ כְּמוֹ עֶצֶם בְּעֶצֶם מַמָּשׁ, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהֵם מִתְבַּטְּלִים אֵלָיו וְנַעֲשִׂים "אַיִן". אֵין לָהֶם יֵשׁוּת מִשֶּׁלָּהֶם, כָּל יֵשׁוּתָם מְיַצֶּגֶת אֶת הַשֵּׁם וּדְבָרָיו.
וְעוֹד, כָּל יְהוּדִי דּוֹמֶה לְבוֹרְאוֹ, בְּצַלְמוֹ וּבִדְמוּתוֹ, וְהוּא חֵלֶק אֱלוֹקָה מִמַּעַל מַמָּשׁ, וַהֲרֵי יִשְׂרָאֵל אוֹרָיְתָא וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כֻּלָּא חַד, (יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – הַכֹּל אֶחָד), אָז בָּרוּר שֶׁכָּל מִי שֶׁשָּׁקוּל כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל, מֵאַחַר שֶׁנִּשְׁמָתוֹ כּוֹלֶלֶת אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל, אַף הוּא חַד מַמָּשׁ (מְאֻחָד לְגַמְרֵי) עִם הַשֵּׁם.
הַשֵּׁם בָּרָא אֶת הָעוֹלָם, עַל יְדֵי שֶׁצִּמְצֵם (הִסְתִּיר) אֶת עַצְמוֹ, (כְּאִלּוּ פִּנָּה מָקוֹם לְעוֹלָם) כִּי הִתְאַוָּה שֶׁתִּהְיֶה לוֹ יִתְבָּרֵךְ דִּירָהּ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ הָעוֹלָם שֶׁלָּנוּ, שֶׁאֵין תַּחְתּוֹן מִמֶּנּוּ. מַטְּרַת הַצִּמְצוּם (הַהֶסְתֵּר) בִּשְׁבִיל הַגִּלּוּי, שֶׁיִּהְיֶה נַעֲלֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהַגִּלּוּיִים שֶׁקֹּדֶם הַצִּמְצוּם, כִּי טֶבַע הַטּוֹב לְהֵיטִיב.
לֶעָתִיד לָבוֹא תִּתְגַּלֶּה מְצִיאוּת הָעוֹלָמוֹת עַצְמָם, שֶׁבְּעֶצֶם אֵינָם מַסְתִּירִים עַל הָאֱמֶת הָאֱלֹקִית, וְתַכְלִית יְצִירָתָם בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת עוֹד יוֹתֵר אֶת הָאֱמֶת שֶׁל הָאוֹר הָאֱלֹקִי – אוֹר הָאֵין סוֹף. הַמַּטָּרָה הִיא שֶׁנַּגִּיעַ לִשְׁלֵמוּת הַגִּלּוּי בָּעוֹלָם הַזֶּה דַּוְקָא, וְנִהְיֶה חַד מַמָּשׁ (וְנִתְאַחֵד לְגַמְרֵי) עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְחֶסֶד עָשָׂה עִמָּנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנָּתַן לָנוּ אֶת הַצַּדִּיק שֶׁבְּכָל דּוֹר, שֶׁהוּא גִּלּוּי מֵאוֹר הָאֵין סוֹף, שֶׁבִּלְעָדָיו אֵין הָעוֹלָם יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם, וּבְוַדַּאי שֶׁלֹּא לְהִתְקַדֵּם. וְהוּא, הַצַּדִּיק – יְסוֹד עוֹלָם, מְחַבֵּר וּמְקַשֵּׁר אוֹתָנוּ לְהַשֵּׁם.
אָנוּ זְקוּקִים לְצַדִּיק כָּזֶה בְּכָל דּוֹר, כִּי בְּכָל דּוֹר יֵשׁ חִדּוּשׁ וְהִתְקַדְּמוּת לִקְרַאת תַּכְלִית הַכַּוָּנָה הָעֶלְיוֹנָה בַּבְּרִיאָה. שֶׁיִּהְיֶה גִּלּוּי עִקָּר שְׁכִינָה בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, כְּלוֹמַר, הַשֵּׁם יִשְׁכֹּן בָּעוֹלָם הַזֶּה דַּוְקָא.
"וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן (זְמַן הַגְּאֻלָּה) לֹא יִהְיֶה עֵסֶק כָּל הָעוֹלָם אֶלָּא לָדַעַת אֶת הַשֵּׁם בִּלְבַד", דְּהַיְנוּ, תִּהְיֶה הִתְקַשְּׁרוּת מֻחְלֶטֶת עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַל יְדֵי לִמּוּד פְּנִימִיּוֹת הַתּוֹרָה, נִשְׁמָתָא דְּאוֹרָיְתָא (נִשְׁמַת הַתּוֹרָה).
וּמִכֵּיוָן שֶׁאָנוּ מִתְקָרְבִים לְ"אוֹתוֹ הַזְּמַן" (זְמַן הַגְּאֻלָּה), הִתְגַּלְּתָה לָנוּ תּוֹרַת הַחֲסִידוּת, שֶׁהִיא פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה וּטְעִימָה מִתּוֹרָתוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ. וּכְחֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מִתּוֹרַת הַחֲסִידוּת הִתְגַּלּוּ לָנוּ הַ"רַבִּיִּים", שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר, הַנְּשִׂיאִים, וְכָל נָשִׂיא הוּא הַהִתְפַּשְּׁטוּת שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁבְּכָל דּוֹר, מַה שֶּׁבְּמֶשֶׁךְ הַרְבֵּה שְׁנוֹת גָּלוּת הָיָה בְּהֶעְלֵם וְהֶסְתֵּר.
תַפְקִידָם שֶׁל הַ"רַבִּיִּים" הוּא לְהָכִין אוֹתָנוּ לְקַבֵּל פְּנֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ.
מִכָּאן בָּרוּר שֶׁרַבִּי הוּא נְשָׁמָה כְּלָלִית. רַבִּי הוּא לְמַעְלָה מֵהַגְבָּלוֹת וְסֵדֶר. רַבִּי הוּא נָבִיא, וְרַבִּי הוּא הַמְּמֻצָּע הַמְּחַבֵּר בֵּין יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם. וּגְדֻלָּתוֹ בְּכָךְ שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּכָל הָעִנְיָנִים.
הָרַבִּי מליובאוויטש מֵעִיד עַל חָמִיו, רַבִּי יוֹסֵף יִצְחָק (הָרַבִּי הריי"צ, אדמו"ר הַחֲמִישִׁי שֶׁל חב"ד), שֶׁהוּא הַנָּשִׂיא שֶׁל הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן, וְלָכֵן הוּא אוֹמֵר שֶׁעָלֵינוּ לְקַבֵּל אֶת כָּל הוֹרָאוֹתָיו כְּמוֹ לִמּוּד חֻמָּשׁ תְּהִלִּים תַּנְיָא (חת"ת) וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. לְמַעֲשֶׂה הוּא מִתְכַּוֵּן לוֹמַר לָנוּ שֶׁאָנוּ חַיָּבִים לְקַבֵּל אֶת הַהוֹרָאוֹת שֶׁלּוֹ עַצְמוֹ, אַךְ בִּגְלַל עַנְוְתָנוּתוֹ הוּא מְדַבֵּר עַל חָמִיו, וְלֹא עַל עַצְמוֹ אוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא אוֹמֵר "נִשְׁמָתוֹ בִּי".
פרסום תגובה חדשה