תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
פרשת תצוה לילדים – לגלות את ה"מאור" שבנפש
הקראת כתבהבְּפָרָשַׁת תְּצַוֶּה מְבַקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ לְצַוּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל
לְהָבִיא לְמֹשֶׁה שֶׁמֶן זַיִת זַךְ כָּתִית לַמָּאוֹר כְּדֵי לְהַעֲלוֹת אֶת נֵר הַתָּמִיד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ.
נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה לָמָּה צִוָּהּ הַשֵּׁם לְהָבִיא אֶת הַשֶּׁמֶן לְמֹשֶׁה וְלֹא לְאַהֲרֹן,
הֲרֵי אַהֲרֹן הוּא הַמַּדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה?…
מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הוּא רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מֹשֶׁה הוּא נְשִׂיא הַדּוֹר, וְ"הַנָּשִׂיא הוּא הַכֹּל".
לָכֵן הַשֵּׁם אוֹמֵר דַּוְקָא לְמֹשֶׁה "וְאַתָּה תְּצַוֶּה… וְיִקְּחוּ אֵלֶיךָ" –
דַּוְקָא מֹשֶׁה נְשִׂיא הַדּוֹר תַּפְקִידוֹ לַעֲשׂוֹת צַוְתָּא וְחִבּוּר בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל,
כִּי רַק מֹשֶׁה רַבֵּנוּ יָכֹל לְגַלּוֹת אֶת עֶצֶם נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל,
וְעַל יְדֵי כָּךְ לְחַבֵּר וּלְקַשֵּׁר בֵּינֵיהֶם, שֶׁמִּצַּד עֶצֶם נִשְׁמָתָם הֵם אֶחָד,
וְלֹא עוֹד אֶלָּא לְקַשֵּׁר אוֹתָם עִם "אוֹר אֵין סוֹף",
שֶׁהֲרֵי בְּשָׁרְשָׁם הָאֲמִתִּי הֵם מֻשְׁרָשִׁים בְּעַצְמוּת הַבּוֹרֵא.
וְאָכֵן, עַם יִשְׂרָאֵל, עַם סְגֻלָּה, חֵלֶק אֱלוֹקָה מִמַּעַל מַמָּשׁ,
לָכֵן זָכוּ לִהְיוֹת "מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים" בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה,
אֶלָּא שֶׁאֱמוּנָתָם הַחֲזָקָה אֵינָהּ מֻרְגֶּשֶׁת בִּמְלוֹא עָצְמָתָהּ,
מֵאַחַר שֶׁלַּנְּשָׁמָה יֵשׁ שְׁנֵי חֲלָקִים: "רֹאשׁ הַנְּשָׁמָה" וְ"רֶגֶל הַנְּשָׁמָה",
וְרַק "רֶגֶל הַנְּשָׁמָה" מִתְלַבֵּשׁ בְּגוּף הָאָדָם, וְאִלּוּ רֹאשׁ הַנְּשָׁמָה נִמְצָא לְמַעְלָה מִחוּץ לַגּוּף.
חֵלֶק הַנְּשָׁמָה שֶׁמִּחוּץ לַגּוּף נִקְרָא "מַזָּל", הוּא הַ"חַיָּה" שֶׁבַּנֶּפֶשׁ,
חֵלֶק זֶה שֶׁל הַנְּשָׁמָה רוֹאֶה אֱלֹקוּת בִּרְאִיָּה שֶׁלְּמַעְלָה מִן הַשֵּׂכֶל,
וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים: "מַזָּלַיְיהוּ חֲזִי" (=הַמַּזָּל שֶׁלָּהֶם רוֹאֶה)
דָּבָר הַמַּשְׁפִּיעַ עַל הָאֱמוּנָה גַּם בְּחֵלֶק הַנְּשָׁמָה שֶׁבַּגּוּף.
אוּלָם יֵשׁ לַנְּשָׁמָה עוֹד חֵלֶק חָשׁוּב שֶׁמֵּעַל לַ"מַּזָּל", מֵעַל הַ"חַיָּה" שֶׁמִּחוּץ לַגּוּף,
לַנְּשָׁמָה יֵשׁ "שֹׁרֶשׁ" הוּא "עֶצֶם הַנְשָׁמָה" הַמְּחֻבָּר לֶאֱלֹקוּת בְּחִבּוּר עַצְמִי,
וּבוֹ נָטוּעַ "שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה" שֶׁלְּמַעְלָה מֵהָאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ בַּ"מַּזָּל".
שָׁם הָאֱמוּנָה חֲזָקָה גְּלוּיָה וּפְנִימִית.
תַּפְקִידוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, לְגַלּוֹת לְכָל יְהוּדִי אֶת "עֶצֶם הַנְשָׁמָה" שֶׁלּוֹ,
אֶת הַ"מָאוֹר" שֶׁלְּמַעְלָה מֵ"אוֹר", שֶׁלְּמַעְלָה מִ"מַּזָּלַיְיהוּ חֲזִי".
מֹשֶׁה זָן וּמְפַרְנֵס אֶת אֱמוּנָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁתִּהְיֶה בְּגִלּוּי וּבִפְנִימִיּוּת.
מֹשֶׁה מַחְדִּיר אֶת הָאֱמוּנָה בַּנְּשָׁמָה שֶׁבַּגּוּף בְּאֹפֶן גָּלוּי וּפְנִימִי,
כָּךְ שֶׁיִּשְׂרָאֵל יְכוֹלִים לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם בְּכֹחַ עַצְמָם כְּמוֹ "נֵר תָּמִיד" שֶׁאֵין בּוֹ שִׁנּוּיִים.
אָמְנָם, כָּאָמוּר, מִמֵּילָא לְכָל יְהוּדִי אֱמוּנָה חֲזָקָה בִּגְלַל הַ"מַּזָּל" שֶׁבְּנַפְשׁוֹ,
וַהֲרֵי "מַזָּלוֹ" רוֹאֶה אֱלֹקוּת מַמָּשׁ, וּרְאִיָּה הִיא דָּבָר אֲמִתִּי בְּיוֹתֵר שֶׁאֵין לְהַכְחִישׁוֹ.
בְּכָל זֹאת, בִּרְאִיָּה יֵשׁ סִבָּה לָאֱמוּנָה, שֶׁאֵינָהּ קְשׁוּרָה לְעֶצֶם מְצִיאוּת הָאָדָם.
לָמָּה אַתָּה מַאֲמִין?… אֲנִי מַאֲמִין מִפְּנֵי שֶׁרָאִיתִי!…
אוּלָם "אֲנִי מַאֲמִין רַק מִשּׁוּם שֶׁרָאִיתִי", עֲדַיִן אֵין זֶה מַכְרִיחַ אוֹתִי לִמְסֹר נַפְשִׁי בִּגְלַל זֶה.
וְאָמְנָם אֱמוּנַת הַיְּהוּדִי עֲמֻקָּה הַרְבֵּה יוֹתֵר,
אֱמוּנַת הַיְּהוּדִי בְּהַשֵּׁם הִיא הָעֶצֶם שֶׁלּוֹ, זוֹהִי דַּרְגַּת אֱמוּנָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה.
לָכֵן יְהוּדִי אֵינוֹ יָכוֹל לִכְפֹּר בְּהַשֵּׁם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְהוּא מוֹסֵר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם.
אִם כֵּן, רַק מֹשֶׁה רַבֵּנוּ יָכוֹל לְגַלּוֹת לָנוּ אֶת "עֶצֶם הַנְשָׁמָה" הוּא הַ"מָאוֹר" שֶׁבָּהּ,
וְלֹא רַק מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁבְּדוֹרוֹ אֶלָּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁבְּכָל דּוֹר,
שֶׁכַּיָּדוּעַ, "אֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ כְּמֹשֶׁה".
וְרוֹעֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּכָל דּוֹר מְפַרְנְסִים אֶת הָאֱמוּנָה,
וּמְקַשְּׁרִים אֶת יִשְׂרָאֵל עִם "אוֹר אֵין סוֹף" וּמַחְדִּירִים בָּנוּ יְדִיעַת אֱלֹקוּת,
וְכַאֲשֶׁר הָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ בָּאָה מֵעֶצֶם הַנְשָׁמָה וּמִתְעוֹרֶרֶת בָּנוּ בְּגִלּוּי וּבִפְנִימִיּוּת,
אָנוּ מִתְחַזְּקִים בְּקִיּוּם תּוֹרָה וּמִצְווֹת עַד לִמְסִירוּת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ.
עַכְשָׁו אָנוּ נִמְצָאִים בְּחֹדֶשׁ אֲדָר שֶׁבּוֹ חָל חַג הַפּוּרִים שֶׁלֹּא יִתְבַּטֵּל לְעוֹלָם,
חֹדֶשׁ שֶׁבּוֹ אָנוּ מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה עַל נֵס פּוּרִים,
וְנִזְכָּרִים בְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁל דּוֹר הַמְּגִלָּה – מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי,
שֶׁדַּוְקָא עָלָיו נֶאֱמַר: "מָרְדְּכַי בְּדוֹרוֹ כְּמֹשֶׁה בְּדוֹרוֹ!"
וְאָכֵן מִי לָנוּ כְּמָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי "אֲשֶׁר לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה",
שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ לְמַעַן הַצָּלַת עַם יִשְׂרָאֵל.
שֶׁהִקְהִיל קְהִלּוֹת בָּרַבִּים לְחַזֵּק אֶת אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל בְּהַשֵּׁם,
עַד שֶׁלִּמּוּד תּוֹרָה וְקִיּוּם מִצְווֹת שֶׁל בְּנֵי דּוֹרוֹ הָיוּ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ שֶׁל מַמָּשׁ.
דּוֹרוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי זָכָה שֶׁבְּיָמָיו קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים מַה שֶּׁרַק הֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת בְּמַתַּן תּוֹרָה.
כִּי אִם בְּמַעֲמַד הַר סִינַי הָיְתָה רַק קַבָּלַת הַתּוֹרָה, בִּימֵי מָרְדְּכַי קִיְּמוּ מַה שֶּׁקִּבְּלוּ בְּמַתַּן תּוֹרָה.
בִּימֵי מָרְדְּכַי הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּתַכְלִית הַשִּׁפְלוּת וְהַיְּרִידָה…
הֵם הָיוּ שְׁבוּרִים וּרְצוּצִים עַד דַּכָּא – בְּחִינַת "כָּתִית",
וְאָז נִתְגַּלָּה בָּהֶם הַ"מָּאוֹר" (שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצֵא הָאוֹר), נִתְגַּלָּה "עֶצֶם הַנְשָׁמָה".
לָכֵן זָכוּ לְעִלּוּי שֶׁלְּמַעְלָה מִמַּעֲמַד הַר סִינַי.
שֶׁהֲרֵי בְּסִינַי קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה בִּכְפִיָּה – "כָּפָה עֲלֵיהֶם הַר כְּגִיגִית",
וּבִימֵי מָרְדְּכַי קִיְּמוּ תּוֹרָה וּמִצְווֹת בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ נַעֲלָה בְּיוֹתֵר.
הֵם הִתְקַשְּׁרוּ לְהַשֵּׁם מִצַּד עֶצֶם הַנְּשָׁמָה,
לָכֵן הִקְהִילוּ קְהִלּוֹת בָּרַבִּים בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ לְלֹא כָּל חֲשָׁשׁ.
וּבִזְכוּתָם זָכִינוּ לְחַג הַפּוּרִים שֶׁלֹּא יִתְבַּטֵּל לְעוֹלָם.
פרסום תגובה חדשה