תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).

פרשת מקץ לילדים – הפגישה בין יוסף לבנימין
הקראת כתבה
יוֹסֵף עוֹלֶה לִגְדֻלָּה וְהוֹפֵךְ לְמִשְׁנֶה לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם
פָּרָשַׁת מִקֵּץ הִיא אַחַת הַפָּרָשׁוֹת הַמְּרַגְּשׁוֹת בְּיוֹתֵר בַּתּוֹרָה –
לְאַחַר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָעִנְיָנִים מֵאָז שֶׁיּוֹסֵף הוּרַד מִצְרַיְמָה,
עַד שֶׁהִגִּיעַ לְבֵית פּוֹטִיפַר וּמִשָּׁם לְבֵית הַסֹּהַר,
מַגִּיעַ הַזְּמַן לְהוֹצִיאוֹ מִבֵּית הַסֹּהַר בְּאֹפֶן בָּהוּל – "וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר",
שֶׁאָז הוּא מִתְגַּלֵּחַ וּמַחְלִיף שִׂמְלוֹתָיו וּמַגִּיעַ אֶל הַמֶּלֶךְ וּפוֹתֵר חֲלוֹמוֹתָיו.
וְהִנֵּה בְּבַת אַחַת יוֹסֵף נִגְאָל וְיוֹצֵא מֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל.
חַיָּיו מִשְׁתַּנִּים מִקָּצֶה לְקָצֶה –
הוּא עוֹלֶה מִבּוֹר עָמֹק לְהַר גָּבֹהַּ וְהוֹפֵךְ מִשְׁנֶה לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם.
יוֹסֵף נִפְגָּשׁ עִם אֶחָיו
הָרָעָב בָּאָרֶץ מֵבִיא אֶת אֲחֵי יוֹסֵף לְמִצְרַיִם.
וְהִנֵּה לְפָנֵינוּ יוֹסֵף הַצַּדִּיק אִישׁ חָכָם וְתַקִּיף,
הַמִּתְנַכֵּר אֶל אֶחָיו וּמְדַבֵּר אַתֶּם קָשׁוֹת…
אֵין הוּא רוֹצֶה לְהִתְנַקֵּם בְּאֶחָיו, חָלִילָה,
אֶלָּא רוֹצֶה לְהַחְלִיף לָהֶם עֹנֶשׁ כָּבֵד, הַמַּגִּיעַ לָהֶם עַל שֶׁמָּכְרוּ אוֹתוֹ, בְּעֹנֶשׁ קַל יַחֲסִית.
הַכֹּל מַתְאִים לַכַּוָּנָה הָעֶלְיוֹנָה
עִם זֹאת יוֹסֵף בְּוַדַּאי שָׂמֵחַ לִרְאוֹת אֶת אֶחָיו וּתְחִלַּת הִתְגַּשְּׁמוּת חֲלוֹמוֹתָיו.
וְאֵין הוּא מִסְתַּפֵּק בְּכָךְ, אֶלָּא דּוֹרֵשׁ לִרְאוֹת גַּם אֶת אָחִיו בִּנְיָמִין.
וּבְהֶמְשֵׁךְ יְבַקֵּשׁ מֵאָבִיו וְכָל מִשְׁפַּחְתּוֹ לָרֶדֶת לְמִצְרַיִם,
לְפִי הַתָּכְנִית שֶׁל הַכַּוָּנָה הָעֶלְיוֹנָה הַיְּדוּעָה לָנוּ מִבְּרִית בֵּין הַבְּתָרִים.
יוֹסֵף נִפְגָּשׁ עִם בִּנְיָמִין
כַּאֲשֶׁר אֲחֵי יוֹסֵף מַגִּיעִים בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה לְמִצְרַיִם עִם אֲחִיהֶם בִּנְיָמִין כְּדֵי לִשְׁבֹּר אֹכֶל.
יוֹסֵף רוֹאֶה אֶת אָחִיו בִּנְיָמִין.
הַהִתְרַגְּשׁוּת עֲצוּמָה! אוּלָם עֲדַיִן יוֹסֵף מַצְלִיחַ לִשְׁמֹר עַל קֹר רוּחַ.
הוּא סוֹעֵד עִם אֶחָיו לִכְבוֹד הַפְּגִישָׁה וּמוֹשִׁיב אֶת בִּנְיָמִין עַל יָדוֹ.
וְשׁוֹאֵל אוֹתוֹ: הַאִם יֵשׁ לְךָ אָח?
בִּנְיָמִין עוֹנֶה: הָיָה לִי אָח, וְאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא.
וּמוֹסִיף יוֹסֵף לִשְׁאֹל: יֵשׁ לְךָ בָּנִים? וּבִנְיָמִין עוֹנֶה: כֵּן, עֲשָׂרָה.
מַה הַשֵּׁמוֹת שֶׁלָּהֶם – שׁוֹאֵל יוֹסֵף – וּבִנְיָמִין עוֹנֶה: בֶּלַע וָבֶכֶר…
וּמַמְשִׁיךְ יוֹסֵף לִתְהוֹת: מַה טִּיבָם שֶׁל הַשֵּׁמוֹת הָאֵלֶּה?
וּבִנְיָמִין עוֹנֶה שֶׁאֵלּוּ שֵׁמוֹת עַל שֵׁם אָחִיו:
בֶּלַע, מִפְּנֵי שֶׁנִּבְלַע בֵּין הָאֻמּוֹת.
בֶּכֶר, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה בְּכוֹר לְאִמִּי… וְכֻלֵּיהּ.
כָּל שֵׁם בִּטֵּא צַעַר וְגַעְגּוּעִים לְיוֹסֵף.
מִיָּד נִכְמְרוּ רַחֲמָיו שֶׁל יוֹסֵף, נִתְחַמֵּם לִבּוֹ וְנִתְמַלֵּא רַחֲמִים…
וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת…
לָמָּה בָּכָה יוֹסֵף?
יִתָּכֵן שֶׁנִּזְכַּר יוֹסֵף בְּכָל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מֵאָז מְכִירָתוֹ וְהִתְרַגֵּשׁ.
אוּלָם נִרְאֶה שֶׁיּוֹסֵף, שֶׁחָלַם חֲלוֹמוֹת שֶׁל נְבוּאָה וְנִהְיָה מֶלֶךְ,
שֶׁבְּוַדַּאי יָדַע שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית וְהַכֹּל לְטוֹבָה,
לֹא מִתְרַגֵּשׁ יוֹתֵר מִדַּי מִמַּה שֶּׁסָּבַל בַּעֲבָרוֹ.
בְּוַדַּאי הִצְטַעֵר יוֹתֵר שֶׁכָּל זֶה נַעֲשָׂה עַל יְדֵי אֶחָיו;
וְהִנֵּה בִּנְיָמִין מְגַלֶּה לוֹ אַחְוָה וְעַד כַּמָּה אִכְפַּת לוֹ מִמֶּנּוּ,
אַף שֶׁבִּנְיָמִין נִפְרַד מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה צָעִיר מְאֹד בֶּן תֵּשַׁע אוֹ עֶשֶׂר שָׁנִים.
וְהִנֵּה הוּא חָשׁ בְּרִגְשֵׁי הָאַחְוָה וְהַגַּעְגּוּעִים הַכֵּנִים וְהָאֲמִתִּיִּים עִם אָחִיו,
וְאֵיךְ לֹא יִתְרַגֵּשׁ?!…
רֶגֶשׁ הָאַחְוָה הוּא רֶגֶשׁ טִבְעִי
וּבֶאֱמֶת אַחִים אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה אַהֲבָה עַצְמִית וְטִבְעִית.
גַּם אֲחֵי יוֹסֵף אָהֲבוּ אוֹתוֹ וְרַק בִּגְלַל הַקִּנְאָה עָשׂוּ מַה שֶּׁעָשׂוּ,
בָּרוּר שֶׁהָיָה זֶה גַּם רְצוֹן הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה לְטוֹבָה.
בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר נִרְאֶה שֶׁאֲחֵי יוֹסֵף הִתְחָרְטוּ וְחָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה.
כִּי אַחִים הֵם לְעוֹלָם אַחִים הָאוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה.
זֹאת עָלֵינוּ לִזְכֹּר תָּמִיד!
וְעִם זֹאת לְהִשְׁתַּדֵּל לְגַלּוֹת אַהֲבָה זוֹ וּלְהוֹצִיאָהּ מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל.
פרסום תגובה חדשה