רַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר שֶׁהָיָה חוֹתְנוֹ שֶׁל רַבֵּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, וְחַי בִּתְקוּפַת רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא, הִתְפַּרְסֵם בְּנִסִּים וּמוֹפְתִים שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל יָדוֹ בִּזְכוּת צַדְקָנוּתוֹ הַגְּדוֹלָה. עַד שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים: אִם הַדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים כְּמַלְאָכִים, אָנוּ כִּבְנֵי אָדָם; וְאִם הֵם כִּבְנֵי אָדָם, אָנוּ כַּחֲמוֹרִים, אוּלָם לֹא כַּחֲמוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר"…

רַבִּי פִּינְחָס וְהַנָּהָר גִּינַאי

בִּמְיֻחָד הִתְפַּרְסֵם רַבִּי פִּינְחָס בְּנֵס קְרִיעַת הַנָּהָר גִּינַאי.

וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה.

יוֹם אֶחָד הָלַךְ רַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר לֶאֱסֹף כֶּסֶף לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים, וְהִנֵּה עָמַד בְּדַרְכּוֹ הַנָּהָר גִּינַאי, אוֹתוֹ הָיָה מֻכְרָח לַחֲצוֹת, אוּלָם בִּהְיוֹת מֵימֵי הַנָּהָר עֲמֻקִּים וּבְאֵין גֶּשֶׁר מֵעַל הַנָּהָר, לֹא יָכֹל רַבִּי פִּינְחָס לַחְצוֹת אֶת הַנָּהָר בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. אָז פָּנָה רַבִּי פִּינְחָס אֶל הַנָּהָר וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהַנִּיחַ לוֹ לַעֲבֹר בְּדֶרֶךְ שֶׁלְּמַעְלָה מִן הַטֶּבַע, הוּא פָּנָה אֵלָיו בְּפַשְׁטוּת בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: נָהָר, חֲלֹק לִי מֵימֶיךָ וְתֵן לִי לַעֲבֹר דַּרְכְּךָ, כִּי מְמַהֵר אֲנִי לְקַיֵּם מִצְוָה גְּדוֹלָה וַחֲשׁוּבָה – מִצְוַת פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים.

עָנָה לוֹ הַנָּהָר: אָמְנָם אַתָּה הוֹלֵךְ לִפְדּוֹת שְׁבוּיִים, מִצְוָה חֲשׁוּבָה בְּיוֹתֵר. כַּמּוּבָן, אַתָּה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹן קוֹנְךָ, אֲבָל אַל תִּשְׁכַּח, גַּם אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן קוֹנִי, שֶׁהֲרֵי הוּא צִוָּה עָלַי לִזְרֹם דַּוְקָא כָּאן, וּפָקַד עָלַי שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת אֶת טִבְעִי. וּבְכָל אֹפֶן, דַּוְקָא לִי יֵשׁ יִתְרוֹן עָלֶיךָ, כִּי אַתָּה סָפֵק מַצְלִיחַ בִּמְשִׂימָתְךָ סָפֵק אֵינְךָ מַצְלִיחַ. שֶׁהֲרֵי אֵין שׁוּם בִּטָּחוֹן שֶׁתַּצְלִיחַ לִפְדּוֹת אֶת הַשָּׁבוּי שֶׁבְּכַוָּנָתְךָ לִפְדּוֹת. לְעֻמַּת זֹאת, אֲנִי בְּוַדַּאי מַצְלִיחַ לְקַיֵּם רְצוֹן קוֹנִי, שֶׁבְּרָאַנִי לִכְבוֹדוֹ, וְטָבַע בִּי אֶת טֶבַע הַנָּהָר שֶׁמֵּימָיו זוֹרְמִים לְלֹא הֶפְסֵק. אֵינֶנִּי מוֹצֵא שׁוּם סִבָּה לְשַׁנּוֹת אֶת הַטֶּבַע שֶׁטָּבַע בִּי בּוֹרֵא עוֹלָם, עַל כֵּן אַמְשִׁיךְ לִזְרֹם וְלֹא אֶבְקַע אֶת מֵימַי כְּדֵי שֶׁתַּעֲבֹר.

הַנָּהָר לֹא הֵבִין עִם אֵיזֶה צַדִּיק גָּדוֹל יֵשׁ לוֹ עֵסֶק, הוּא לֹא הִכִּיר אֶת רַבִּי פִּינְחָס בֵּן יָאִיר, וְגַם לֹא קָלַט שֶׁצַּדִּיק גּוֹזֵר וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַיֵּם. עַד שֶׁגָּעַר בּוֹ רַבִּי פִּינְחָס, וְאָמַר לוֹ בְּתֹקֶף: אִם אֵינְךָ חוֹלֵק אֶת מֵימֶיךָ וְלֹא נִבְקַע, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לַעֲבֹר, גּוֹזְרַנִּי עָלֶיךָ שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ בְּךָ מַיִם לְעוֹלָם!

הֵבִין הַנָּהָר שֶׁלְּרַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר יֵשׁ תֹּקֶף וִיכֹלֶת לְשַׁנּוֹת אֶת הַטֶּבַע. וְלֹא יָכֹל לַעֲמֹד בִּפְנֵי צַדִּיק כָּזֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ כּוֹחוֹת אֱלֹקִיִּים, וּמִיָּד נִבְקַע…

כָּךְ עָבַר רַבִּי פִּינְחָס בַּיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַנָּהָר, וְהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה וְהַחֲשׁוּבָה כָּל כָּךְ, מִצְוַת פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים.

חֲמוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר

לֹא רַק רַבִּי פִּינְחָס הִתְפַּרְסֵם בְּצִדְקוּתוֹ אֶלָּא אֲפִלּוּ חֲמוֹרוֹ.

וּבַמֶּה הִתְפַּרְסֵם חֲמוֹרוֹ שֶׁל פִּינְחָס בֵּן יָאִיר?

דָּבָר מוּזָר הוּא לְסַפֵּר עַל צִדְקוּתָהּ שֶׁל בְּהֵמָה, אוּלָם דּוֹמֶה שֶׁצַּדִּיק גָּדוֹל כְּרַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר יָכוֹל לְהַשְׁפִּיעַ גַּם עַל חֲמוֹרוֹ.

וּמַעֲשֶׂה שֶׁהִגִּיעַ חֲמוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי פִּינְחָס לְמָלוֹן, וּבִהְיוֹתוֹ רָעֵב הִגִּישׁוּ לְפָנָיו אַנְשֵׁי הַמָּלוֹן שְׂעוֹרִים לֶאֱכֹל. אוּלָם לַמְרוֹת רַעֲבוֹנוֹ לֹא טָעַם מִן הַשְּׂעוֹרִים. חָשְׁבוּ אַנְשֵׁי הַמָּלוֹן שֶׁמָּא חֲמוֹר זֶה מְפֻנָּק יָתֵר עַל הַמִּדָּה, נִקּוּ אֶת הַשְּׂעוֹרִים מִן הַפְּסֹלֶת וְהָאֲבָנִים, וְהִגִּישׁוּ אֶת הַשְּׂעוֹרִים הַנְּקִיִּים לִפְנֵי הַחֲמוֹר, אוּלָם גַּם הַפַּעַם סֵרַב לֶאֱכֹל. עָשׂוּ עוֹד נִסָּיוֹן לְנַפּוֹת אֶת הַשְּׂעוֹרִים, וְגַם אָז לֹא נָגַע הַחֲמוֹר בַּשְּׂעוֹרִים. בָּאוּ אֶל רַבִּי פִּינְחָס וְסִפְּרוּ לוֹ שֶׁאֵין הַחֲמוֹר מוּכָן לִטְעֹם מִן הַשְּׂעוֹרִים אַף שֶׁהֵם נְקִיִּים וּמְנֻפִּים, עָנָה לָהֶם רַבִּי פִּינְחָס: שֶׁמָּא אֵין הֵם מְעֻשָּׂרִים…

הָלְכוּ וְעִשְּׂרוּ אֶת הַשְּׂעוֹרִים. אוֹ אָז הָיָה הַחֲמוֹר מוּכָן לֶאֱכֹל מֵהֶם בְּרָצוֹן וּבְתֵאָבוֹן.

וּמְסַפְּרִים עַל אוֹתוֹ חֲמוֹר שֶׁהָיָה כָּל כָּךְ נֶאֱמָן לִבְעָלָיו רַבִּי פִּינְחָס, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁפַּעַם אַחַת בָּאוּ גַּנָּבִים וְגָנְבוּ אוֹתוֹ מִבְּעָלָיו, וּשְׁלוֹשָׁה יָמִים שֶׁהָיָה הַחֲמוֹר אֵצֶל הַגַּנָּבִים לֹא הִסְכִּים לִטְעֹם שׁוּם מָזוֹן. כְּשֶׁרָאוּ הַגַּנָּבִים שֶׁהַחֲמוֹר עוֹמֵד לִגְוֹעַ בָּרָעָב, שִׁחְרְרוּ אוֹתוֹ. הַחֲמוֹר הַמְּשֻׁחְרָר עָשָׂה דַּרְכּוֹ בְּלִי שֶׁאַף אֶחָד הִדְרִיךְ אוֹתוֹ, עַד שֶׁהִגִּיעַ סוֹף סוֹף לְבֵית אֲדוֹנָיו רַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר. וְגַם אָז לַמְרוֹת רַעֲבוֹנוֹ, לַמְרוֹת שֶׁשְּׁלוֹשָׁה יָמִים לֹא בָּא אֹכֶל אֶל פִּיו, לֹא הִסְכִּים לִטְעֹם מִן הַשְּׂעוֹרִים שֶׁנָּתְנוּ לוֹ, עַד שֶׁעִשְּׂרוּ אוֹתָם.

מַדְהִים, בְּסַךְ הַכֹּל חֲמוֹר, וּבְכָל זֹאת צַדִּיק עַד כְּדֵי כָּךְ. אֵין זֹאת אֶלָּא הַזְּכוּת שֶׁשִּׁמֵּשׁ אֶת פִּינְחָס בֶּן יָאִיר עָמְדָה לוֹ. כָּזֶה צַדִּיק הָיָה חֲמוֹרוֹ שֶׁל פִּינְחָס בֶּן יָאִיר, עַד שֶׁאַף אֶחָד מֵאִתָּנוּ אֵינוֹ יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְדַרְגָּתוֹ.