פרשת כי תצא לילדים – המעבר מ"כי תצא" ל"כי תבוא"

הקראת כתבה
יום רביעי ח׳ אלול ה׳תשע״ד
עֲבוֹדַת הַשֵּׁם נַעֲשֵׂית הֵן בְּדֶרֶךְ שֶׁל מִלְחָמָה וְהֵן בְּדֶרֶךְ שֶׁל שָׁלוֹם. זִכּוּךְ הָעוֹלָם וַהֲכָנָתוֹ לִגְאֻלָּה, בְּדֶרֶךְ שֶׁל מִלְחָמָה (כִּי תֵּצֵא) וְעִם זֹאת עֲבוֹדָה בְּדֶרֶךְ שֶׁל מְנוּחָה וְהִתְיַשְּׁבוּת (כִּי תָּבוֹא).
מאת שולמית שמידע
שני עצים שמים ורודים

 

 

שְׁתֵּי דְּרָכִים בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם

בַּשַּׁבָּת הַקְּרוֹבָה נִקְרָא בְּשַׁחֲרִית אֶת פָּרָשַׁת "כִּי תֵּצֵא",

וּבְמִנְחָה נַתְחִיל אֶת פָּרָשַׁת "כִּי תָּבוֹא".

הַפָּרָשָׁה פּוֹתַחַת בַּמִּלִּים "כִּי תֵּצֵא – לַמִּלְחָמָה".

מַה פֵּרוּשׁ?…

הַנְּשָׁמָה יוֹצֵאת מִמְּקוֹמָהּ לְמַעְלָה לְמַסָּע אָרֹךְ עַד הָעוֹלָם הַזֶּה,

כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה בְּאוֹיְבֵי הַשֵּׁם, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה עִם הַיֵּצֶר הָרַע.

 

עִם זֹאת לְפִי פָּרָשַׁת "כִּי תָּבוֹא" – עֲבוֹדַת הַנְשָׁמָה בָּעוֹלָם הַזֶּה צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּדֶרֶךְ מְנוּחָה וְשָׁלוֹם –

"כִּי תָּבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר הַשֵּׁם אֱלֹקֶיךָ נוֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וְיָרַשְׁתָּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ".

שֶׁכֵּן, תַּכְלִית הָעֲבוֹדָה הִיא שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יֵשֵׁב בְּאַרְצוֹ כַּאֲשֶׁר בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּנוּי עַל מְכוֹנוֹ.

 

אִם כֵּן, עֲבוֹדַת הַשֵּׁם נַעֲשֵׂית הֵן בְּדֶרֶךְ שֶׁל מִלְחָמָה וְהֵן בְּדֶרֶךְ שֶׁל שָׁלוֹם.

זִכּוּךְ הָעוֹלָם וַהֲכָנָתוֹ לִגְאֻלָּה, בְּדֶרֶךְ שֶׁל מִלְחָמָה (כִּי תֵּצֵא)

וְעִם זֹאת עֲבוֹדָה בְּדֶרֶךְ שֶׁל מְנוּחָה וְהִתְיַשְּׁבוּת (כִּי תָּבוֹא).

 

וּבְעֶצֶם הָעֲבוֹדָה בְּדֶרֶךְ שֶׁל מְנוּחָה "כִּי תָּבוֹא אֶל הָאָרֶץ"

הִיא תּוֹצָאָה וְשָׂכָר עַל הָעֲבוֹדָה בְּדֶרֶךְ שֶׁל מִלְחָמָה.

 

וְאָכֵן, אֵין מָנוֹס מִמִּלְחָמָה עִם הַיֵּצֶר הָרַע כַּאֲשֶׁר אָנוּ בָּאִים לְזַכֵּךְ אֶת הַגּוּף וְאֶת הָעוֹלָם,

וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא נִשְׁאַר חַיָּב אֶלָּא נוֹתֵן לָנוּ שָׂכָר מִיָּדִי,

וּכְמוֹ שֶׁהוּא מְצַוֶּה אוֹתָנוּ "בְּיוֹמוֹ תִּתֵּן שְׂכָרוֹ", כֵּן הוּא עוֹשֶׂה,

וְעִם זֹאת הוּא מַבְטִיחַ לָנוּ שָׂכָר עָצוּם וּבְאֵין עֲרֹךְ לֶעָתִיד לָבוֹא.

שֶׁעִקַּר מַתַּן שְׂכָרָם שֶׁל צַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא.

 

הַאִם הַמִּלְחָמָה עִם הַיֵּצֶר הָרַע הִיא מִלְחֶמֶת רְשׁוּת?

נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה הֲרֵי יֵשׁ לָנוּ מִלְחָמָה תְּמִידִית עִם הַיֵּצֶר הָרַע,

שֶׁאֵינוֹ מְרַפֶּה מֵאִתָּנוּ אֲפִלּוּ לְשָׁעָה קַלָּה.

וַהֲרֵי זוֹ מִלְחֶמֶת מִצְוָה וּמִלְחֶמֶת חוֹבָה.

אָז תָּמוּהַּ הַדָּבָר לָמָּה רַשִׁ"י אוֹמֵר:

"בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת הַכָּתוּב מִדְּבַר"?

וְכִי הַמִּלְחָמָה עִם הַיֵּצֶר הָרַע הִיא עֲבוֹדָה שֶׁל בְּחִירָה מֵרָצוֹן?

 

הַמַּעֲנֶה עַל כָּךְ הוּא:

עַם יִשְׂרָאֵל הֵם חֵלֶק אֱלוֹקָה מִמַּעַל מַמָּשׁ,

וּמַחְשַׁבְתָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל קָדְמָה לְכָל דָּבָר.

בָּהֶם נִמְלַךְ אִם לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם.

אָז בָּרוּר שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הֵם מְצִיאוּת אַחַת עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,

וְכִלְשׁוֹן הַזֹּהַר: יִשְׂרָאֵל וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כֻּלָּא חַד.

 

אִם כֵּן, יִשְׂרָאֵל הֵם מֵעַל מְצִיאוּת הָעוֹלָם וּמֵעַל עֲבוֹדָה בָּעוֹלָם,

אֶלָּא שֶׁיָּצְאוּ מִמְּקוֹמָם הָאֲמִתִּי בּוֹ הֵם מְאֻחָדִים מַמָּשׁ עִם הַשֵּׁם שָׁם לְמַעְלָה

וְיָרְדוּ לָעוֹלָם לִמְצִיאוּת חֲדָשָׁה שֶׁלְּפִיהָ יֵשׁ לָהֶם שְׁלִיחוּת בָּעוֹלָם.

עַם יִשְׂרָאֵל יָצָא מִמְּקוֹמוֹ לְמִלְחֶמֶת רְשׁוּת וְהִתְנַדְּבוּת וְעַל זֶה מַגִּיעַ לוֹ שָׂכָר.

 

הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁל מַתַּן שְׂכָרָם שֶׁל צַדִּיקִים

וּבָרוּךְ הַשֵּׁם עַם יִשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה עֲבוֹדָה זוֹ כְּבָר אַלְפֵי שָׁנִים,

וְעַתָּה אָנוּ נִמְצָאִים בְּסִיּוּם וְחוֹתָם שֶׁל מַעֲשֵׂינוּ וַעֲבוֹדָתֵנוּ –

"כִּי תֵּצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אוֹיְבֶךָ".

וּכְבָר הִתְחַלְנוּ אֶת הַתְּקוּפָה שֶׁל תַּשְׁלוּם שָׂכָר – "מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים" –

"כִּי תָּבוֹא אֶל הָאָרֶץ… וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ".

 

אָנוּ נִמְצָאִים בְּעִצּוּמָם שֶׁל יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ,

וְתַפְקִידֵנוּ לְהַרְבּוֹת בְּלִמּוּד עִנְיְנֵי מָשִׁיחַ וּגְאֻלָּה וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ,

מִתּוֹךְ מְנוּחָה וְהִתְיַשְּׁבוּת, וּמִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְטוּב לֵבָב.

וּלְהַתְחִיל לְמַלֵּא שְׂחוֹק פִּינוּ, כִּי מִיָּד אָנוּ נִגְאָלִים!

 

פרסום תגובה חדשה

test email