לשון הקודש אינה כשאר לשונות, שכל הלשונות הן הסכמיות,

ואילו לשון הקודש היא לשון התורה ולשון התפילה, ובה ברא ה' את העולם.

לשון בה מקלסים המלאכים את הקדוש ברוך הוא.

לשון שאנו מצווים לדבר בה ולשנן אותה לבנינו.

בלשון הקודש יבנה ה' את ירושלים ויגאל את ישראל.

והחידוש הגדול שיהיה לעתיד לבוא הוא,

שכל העמים ידברו בלשון הקודש – "שפה ברורה".

לשון על כל מרכיביה (אותיות מילים ומשפטים) היא כלי הבעה למחשבות המועברות לזולת,

כשהיא מביאה וממשיכה את המחשבות מההעלם אל הגלוי ('אות' מלשון 'הבאה', 'אתא' ו'אייתי')

כסוס המעלה את הרוכב עליו ומביאו למקום חפצו.

אמנם האותיות הן מדרגה תחתונה (בחינת 'דומם') לגבי השכל והמדות,

אולם האותיות יכולות להעלות את השכל והמדות לדרגה שלמעלה אפילו מחכמה.

במיוחד כשמדובר בלשון העברית, לשון הקודש, שבה נברא העולם,

הרי שעל ידי אותיות התורה ממשיכים את "אור האין סוף" כאן לעולם הזה;

ומי שקורא בתורה קורא לה' כאדם הקורא לחברו להיות אתו בגלוי כאן למטה בעולם הזה,

כי מאחר שהוא קורא בתורה, הקב"ה קורא ושונה כנגדו, ונמשך אליו מההעלם אל הגלוי.

וכמו שרואים בעליל, אותיות התורה מעלות ומגביהות את הנפש מעלה מעלה,

והרי נשמה ירדה לעולם הזה צורך עלייה על ידי אותיות התורה.

אותיות התורה נקראות 'אבנים' (שנבראו בידי שמים) כי תורה היא משמים;

ואילו אותיות של שבעים לשונות האומות נקראו 'לבנים' (הנעשים בידי אדם),

כי לשונות אלה הן הסכמיות שחוברו על ידי בני אדם.

אמנם בכל לשון יש אותם עשרים ושנים (כ"ב) צירופי אותיות מחמש (ה') מוצאות הפה,

ובכל לשון קוראים לכל דבר בשמו,

אולם השם אשר יקראו לו בלע"ז אינו שם העצם האמיתי של הדבר ואינו מגלה את שורשו,

זהו רק שם הדבר בעלמא כדי להבחין בינו לחברו.

לעומת זה, בלשון הקודש כל דבר נקרא בשם העצם האמיתי שלו על פי שורשו.

שכן, בעוד לשונות העמים הן הסכמיות, כאמור, (ראה "פרדס" שער האותיות ובשל"ה),

לשון הקודש אינה לשון הסכמית אלא היא הלשון שבה נברא העולם,

ושם הדבר בלשון הקודש מורה על תוכנו וענינו הפנימי של הדבר;

וכמו שראינו שאדם הראשון בחכמתו ידע לקרוא לכל בעל חיים בשמו,

בשם העצם שלו המורה על שורשו העליון ועל החיות האלוקית שבו.

ואפילו תמונת האותיות של הכתב העברי (אשורי) רומז לענינים נפלאים,

ולכן היה רבי עקיבא דורש על כל קוץ וקוץ של כל אות בתורה.

ואכן, לשון הקודש מיוחדת בדיוק המושלם שבה,

היא לשון קדושה ומבוררת, "שפה ברורה", שבה טמונה חכמה אלוקית עמוקה.

היא לשון התורה, לשון הנביאים, לשון שמותיו של הקדוש ברוך הוא,

ובה ברא ה' את עולמו, וקרא בה לשמים ולארץ ולכל אשר בהם

כולל שמות מלאכים (מיכאל גבריאל כו') ושמות קדושים (אברהם יצחק יעקב כו').

בכללות, בעשרה מאמרות שבלשון הקודש נברא העולם;

ובפרטות, "קודשא בריך הוא אסתכל באורייתא – וברא עלמא".

כלומר, אותיות התורה שניתנה בלשון הקודש,

במקורן ושורשן הן מציאות רוחנית עליונה – אורות עליונים,

ועל ידי צירופיהן נברא העולם.

שכל נברא נוצר קיים וחי מהאותיות המרכיבות את שמו

כפי שהן בשורשם הרוחני העליון.

וכבר האריך אדמו"ר הזקן להסביר עניין זה ב"שער היחוד והאמונה" ועוד הפליא להסביר:

"אילו ניתנה רשות לעין לראות ולהשיג את החיות והרוחניות שבכל נברא

השופע בו ממוצא פי ה' ורוח פיו

לא היה גשמיות הנברא וחומרו וממשו נראה כלל לעינינו

כי הוא בטל במציאות ממש לגבי החיות והרוחניות שבו

שמבלעדי הרוחניות היה אין ואפס ממש כמו קודם ששת ימי בראשית

והרוחניות השופע עליו ממוצא פי ה' ורוח פיו

הוא לבדו המוציאו תמיד מאפס ואין ליש ומהוה אותו

אם כן אפס בלעדו באמת" (שער היחוד והאמונה פרק ג').

אם כן, האותיות רק משקפות עשרים ושנים אורות עליונים,

המאירים את אותיות התורה כפי שהם למטה,

אורות שהם היסודות הרוחניים והשורש של כ"ב האותיות.

ומצירופיהן וצירופי צירופיהן נבראו כל הנבראים בעולם.

ומאז בריאת העולם דבר ה' נצב בהם להאירם ולקיימם כל רגע מחדש.

רק שמ'עיני הבשר' שלנו נמנע מראות את דבר ה' המתפשט בהם

מהווה אותם מקיים אותם ומחיה אותם.

עד דור הפלגה דיברו כולם בלשון הקודש, אותה קיבלו מאדם הראשון. כמו שכתוב:

"ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים" ("שפה אחת" – לשון הקודש).

רק בעטיו של דור הפלגה שחטא ביחוד ה' התפלג העולם לשבעים אומות ולשבעים לשונות,

וניטלה מהם לשון הקודש המגלה את יחוד ה'.

רק אצל עם ישראל המכירים באחדות ה' נשארה לשון הקודש, לפחות בלימוד תורה.

אולם לעתיד לבוא יתבטל עונש דור הפלגה.

ה' יגלה את יחודו לכל העולם – "אז אהפוך אל עמים – שפה ברורה" (צפניה ג ט),

וגם אומות העולם יחזרו לדבר "שפה ברורה" היא לשון הקודש, לשון יחידו של עולם,

הלשון המבררת ומגלה את יחוד ה'.

אכן לעתיד לבוא, כל העולם כולו ידע ויכיר את הלשון העברית – לשון הקודש.

וגם "בית יעקב" שעדיין לא יצאו מ"עם לועז" ומדברים בלשון לע"ז,

יצאו מ"עם לועז" וידברו בלשון הקודש.

ועל ידי הכרת לשון הקודש וסוד צירופי אותיותיה יראו כולם עין בעין,

איך שכל הנבראים נוצרו בכח צירופי אותיות התורה.

אז "וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר".

גם בעיני בשר נזכה לראות את שורשו של כל נברא

ואת התפשטות החיות האלוקית שבו,

כי ההשגה שלנו תהיה מזוככת.

אז יתברר מקומו של כל נברא במערכת הבריאה הכללית,

ויתגלה החוט המחבר את כל פרטי הנבראים,

עד שיגיעו כולם – כל עם ישראל וגם כל אומות העולם – להכרה מלאה ביחוד ה'.

אז יתקיים בנו הפסוק אותו אנו משננים ערב ובוקר – "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" –

ה', שעתה הוא "אלקינו" ולא אלהי העובדי כוכבים, כי רק אנחנו מכירים ביחודו יתברך,

יהיה "ה' אחד" בכל העולם, שנאמר:

"כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'",

וכמו שנאמר: "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".

כל זה יהיה בזכות ידיעת הלשון העברית – לשון הקודש.

שלשון הקודש היא "שפה ברורה" – המבררת את האמת של הנבראים שה' אחד,

בניגוד ללשונות הלועזיות (לשון לע"ז) המסתירות את המציאות האמיתית של יחוד ה'.

וידיעת לשון הקודש בפנימיותה ובמסתר צפונותיה תגרום לכולם לקרוא בשם ה' אחד,

שכולם יתאחדו באמונה ביחוד ה'.

כפירוש הפסוק בצפניה (ג ט) על ידי אבן עזרא והמצודות וילקוט שמעוני;

וכמו שמסביר הרבי מלך המשיח בדבר מלכות לש"פ משפטים בצטטו את הצמח צדק באור התורה.

שעתיד סוד אותיות התורה להתגלות ושורשם יאיר,

עד שנראה עין בעין את השורשים הרוחניים של כל נברא,

הצפונים בעשרה מאמרות שעל ידם נברא העולם,

וכולם ידעו את ה' ושאין עוד מלבדו.

[הערה: אמנם הלשון העברית המדוברת בימינו אינה "שפה ברורה" כלשון הקודש שבתורה,

כי נכנסו לתוכה מלים זרות מלשונות אחרות וכו',

אלא שבודאי לעתיד לבוא מתוך שהאותיות יאירו ויתגלה שורשם,

הרי שבודאי נדע להבחין בין לשון הקודש לבין מילות הלע"ז שגלשו אליה.

והעיקר שכולנו נדבר בלשון הקודש "שפה ברורה" זכה נקיה וטהורה,

ועל ידי זה נגלה אלוקות בכל נברא ונכיר באחדות ה']

כחלק מעבודתנו להכין את העולם לגאולה האמיתית והשלימה

הכנסנו לאתר זה: "חב"ד – אור אין סוף"

שני ספרים העוסקים בלימוד עברית בדרך ישרה וקלה,

אותם אפשר למצוא במדורים: "ספרים" ו"לימוד עברית"

("לימוד עברית ברמה בינונית" ו"לימוד עברית למתקדמים")

בהדגשה על המבנה המיוחד של השפה,

במטרה להתכונן לקראת ידיעת "שפה ברורה", לשון הקודש,

ולהתחיל את המהפכה בעולם, שכל העמים כולם יקראו בשם ה'.

כידוע, לימוד לשון הקודש הוא מצוה ממצוות התורה,

וכל אדם חייב ללמד את בנו לדבר בלשון בקודש,

ובימינו ימות המשיח – על אחת כמה וכמה!

לכן מצוה להפיץ עניין זה ברבים!