הלשון העברית לשון התורה והתפילה, שבה ברא ה' את העולם, אינה לשון הסכמית כשאר לשונות אלא לשון הקודש בעלת מבנה מיוחד. חכמינו הדגישו את חשיבות לימוד הלשון העברית – לשון הקודש, וראו בזה מצוה. על המשנה בפרקי אבות: "והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה, מביא הרמב"ם בהקדמה למשנה את "שמחת הרגל" ו"לימוד לשון הקודש" כדוגמאות למצוה קלה. ובספרי לפרשת עקב נאמר, שמרגע שילד לומד לדבר יש לדבר עמו בלשון הקודש וללמדו תורה, שנאמר: "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם." לפיכך חיברנו ספר זה שנועד לתלמידים הלומדים באולפן, והוא מתאים הן ללימוד בכיתה הן ללימור עצמי, ואף למקראה בבית ספר. הטקסטים שבו  נבחרו בקפידה הן מבחינת העניין שבהם והן מבחינתם החינוכית והוא מלווה בשפע של תרגילים.

ספר זה הוא עדכון של הספר "תרנן לשוני" שיצא בשנת תשנ"ה בהוצאת הספרים שעל יד האוניברסיטה העברית – "אקדמון".