תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
הדמות של המלך המשיח
מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ הוּא הַגּוֹאֵל הָאַחֲרוֹן בָּשָׂר וָדָם מִזֶּרַע דָּוִד, הוֹגֶה בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה. וְתַפְקִידוֹ לָכֹף (לְהַכְרִיחַ בְּדַרְכֵי נֹעַם וְדַרְכֵי שָׁלוֹם) אֶת עַם יִשְׂרָאֵל לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה, לִלְחֹם מִלְחֲמוֹת הַשֵּׁם וְלִבְנוֹת אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.
הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ אָמוּר לְהוֹדִיעַ לָנוּ שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וְאִם הוּא רָאוּי לִהְיוֹת מָשִׁיחַ, חַיָּבִים לְהַאֲמִין לוֹ. אֵין הוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים, כְּדֵי שֶׁנַּאֲמִין לוֹ, כִּי בַּתְּקוּפָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ, עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג. וְרַק בַּתְּקוּפָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁל יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ יִהְיוּ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים.
מָשִׁיחַ נִמְצָא בַּגָּלוּת בְּמַלְכוּת רוֹמִי הִיא אֱדֹם עַד רֶגַע הַגְּאֻלָּה. בְּדוֹמֶה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁגָּדַל בְּבֵית פַּרְעֹה וְהָיָה בְּמִצְרַיִם עַד גְּאֻלַּת מִצְרַיִם.
מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ הוּא חָכָם עָצוּם, וְנָחָה עָלָיו רוּחַ הַשֵּׁם, שֶׁהִיא רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת הַשֵּׁם וְאַהֲבָתוֹ. חָכְמָתוֹ נִפְלָאָה מֵחָכְמַת שְׁלֹמֹה, הֵן בְּעִיּוּן וְהֵן בַּמַּעֲשֶׂה. הוּא בַּעַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְנָבִיא גָּדוֹל, וּבִנְבוּאָתוֹ יִגְדַּל אַף עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. הוּא גִּבּוֹר בַּעַל גְּבוּרָה גַּשְׁמִית וּבִמְיֻחָד רוּחָנִית, וּלְפִיכָךְ מְנַצֵּחַ אֶת אוֹיְבָיו בְּחָכְמָה, עֵצָה וּתְפִלָּה. הוּא שׁוֹפֵט צֶדֶק וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע. לַמָּשִׁיחַ חוּשׁ רֵיחַ מְיֻחָד וּבְחוּשׁ זֶה יוֹדֵעַ טִיבוֹ וְהִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל כָּל אָדָם, וְכָךְ יָכוֹל לִשְׁפֹּט אוֹתוֹ. מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ הוּא גַּם אִישׁ מַעֲשֶׂה. מַעֲשָׂיו יָפִים וּגְדוֹלִים וְכֻלָּם בְּצֶדֶק וּבְיֹשֶׁר, כִּי עִם כָּל רוֹמְמוּתוֹ – יִרְאָתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ גּוֹבְרִים עַל חָכְמָתוֹ. הוּא מְצֻיָּן בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת: הוּא בַּעַל עֲנָוָה – לוֹמֵד עִם אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים, וּבַעַל רַחֲמִים – דּוֹאֵג לְאֶבְיוֹנִים וְדַלִּים.
מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ אוֹהֵב כָּל יְהוּדִי, אֲפִלּוּ "שֶׂה שֶׁבָּרְחָה מֵהָעֵדֶר", כְּלוֹמַר אֲפִלּוּ יְהוּדִי שֶׁהִתְרַחֵק מִיַּהֲדוּתוֹ. הוּא מוּכָן לִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ לְמַעַן שְׁלִיחוּת הַגְּאֻלָּה, כְּדֵי שֶׁאַף יְהוּדִי לֹא יִשָּׁאֵר בְּגָלוּת, וְעַל כֵּן הוּא בַּעַל יִסּוּרִים – "אָכֵן חֳלָיֵינוּ הוּא נָשָׂא".
מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ מְלַמֵּד אוֹתָנוּ פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, הִיא נִשְׁמַת הַתּוֹרָה, שֶׁכֻּלָּהּ עִנְיְנֵי אֱלֹקוּת, יְדִיעַת הַשֵּׁם. וְאַף הָאָבוֹת וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁיַּחְזְרוּ לָעוֹלָם הַזֶּה, כִּי כָּאן יִהְיֶה טוֹב יוֹתֵר מִגַּן עֵדֶן, יִלְמְדוּ תּוֹרָה מִפִּי מָשִׁיחַ.
עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ נֶאֱמַר שֶׁהוּא שָׁקוּל כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל, אַךְ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה בִּבְחִינַת "הַנְּשָׁמָה הַכְּלָלִית" וְאִלּוּ הַמָּשִׁיחַ בִּבְחִינַת "הַיְּחִידָה הַכְּלָלִית". מָשִׁיחַ הוּא נְסִיךְ אָדָם, שֶׁחַי מֵעַל הַטֶּבַע, וְכָל עִנְיָנוֹ הוּא אֱלֹקוּת. דְּהַיְנוּ, מִצַּד אֶחָד, הוּא בָּשָׂר וְדָם כִּפְשׁוּטוֹ, וּמִצַּד שֵׁנִי, הוּא שְׁלִיחוֹ שֶׁל הַשֵּׁם וּכְמוֹתוֹ מַמָּשׁ. הַמָּשִׁיחַ נִקְרָא מֶלֶךְ, כִּי הוּא יִהְיֶה בְּדֻגְמַת מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, וּבוֹ יִתְגַּלֶּה מִמַּהוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יִשְׁלֹט עַל כָּל הָעוֹלָם גַּם עַל גּוֹיִים. בְּשָׁלָב רִאשׁוֹן, יִלָּחֵם בַּגּוֹיִים וִינַצְּחֵם, וּבַשָּׁלָב הַשֵּׁנִי, הוּא יְלַמֵּד אֶת כָּל הַגּוֹיִים לָדַעַת אֶת הַשֵּׁם. וְזֶה הַחִדּוּשׁ הָעִקָּרִי שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁהוּא יְתַקֵּן אֶת הָאֻמּוֹת וְאֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, עַד שֶׁכֻּלָּם יַעַבְדוּ אֶת הַשֵּׁם – דָּבָר שֶׁלֹּא נִפְעַל מֵעוֹלָם!
בַּתְּקוּפָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁל יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ, שֶׁתִּהְיֶה תְּקוּפָה נִסִּית וּמֵעַל הַטֶּבַע, הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יַעֲשֶׂה אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.
פרסום תגובה חדשה