תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
דורנו דור אחרון לגלות וראשון לגאולה
עַל פִּי כָּל הַסִּימָנִים שֶׁל חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, דּוֹרֵנוּ הוּא דּוֹר אַחֲרוֹן לַגָּלוּת וְרִאשׁוֹן לַגְּאֻלָּה. חֲכָמֵינוּ אוֹמְרִים שֶׁהַגְּאֻלָּה תָּבוֹא בְּדוֹר שֶׁל יְרִידָה רוּחָנִית גְּדוֹלָה, כְּשֶׁהָאֱמֶת נֶעֱדֶרֶת, וְאֵין כָּבוֹד לִזְקֵנִים, חֲכָמִים, הוֹרִים וּמוֹרִים. אוֹ בְּדוֹר שֶׁתִּהְיֶה בּוֹ עֲלִיָּה רוּחָנִית גְּדוֹלָה. וּבְדוֹרֵנוּ אָנוּ, קַיָּמִים שְׁנֵי הַדְּבָרִים. מִצַּד אֶחָד, יְרִידָה רוּחָנִית, וּמִצַּד שֵׁנִי, הִתְקַדְּמוּת בְּרוּחָנִיּוּת וַחֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה.
בְּדוֹרֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁנִּבְּאוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְגַבֵּי תְּקוּפַת הַגְּאֻלָּה, יֵשׁ גַּם צָרוֹת הָרוֹדְפוֹת זוֹ אֶת זוֹ, הַשֵּׁם יִשְׁמֹר, עַד כְּדֵי הַרְגָּשַׁת יֵאוּשׁ.
וְגַם כְּמוֹ שֶׁהַנָּבִיא יְשַׁעְיָהוּ מְנַבֵּא, מָּשִׁיחַ יָבוֹא בְּדוֹר שֶׁהַמּוֹשְׁלִים בִּירוּשָׁלַיִם, אַנְשֵׁי לָצוֹן, כּוֹרְתִים בְּרִית עִם מָוֶת, וְעוֹשִׂים חוֹזֶה עִם שְׁאוֹל, וְכִלְשׁוֹן הַתִּרְגּוּם, כּוֹרְתִים בְּרִית עִם מְחַבְּלִים, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים זֶּה קוֹרֶה מוּל עֵינֵינוּ בְּדוֹרֵנוּ.
כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מִמּוֹשְׁלִים אֵלֶּה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַבְטִיחַ, שֶׁיְּמַנֶּה בְּצִיּוֹן מֶלֶךְ גִּבּוֹר וְחָזָק, הוּא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁיִּגְאַל אֶת יִשְׂרָאֵל מֵחוֹזֶה נוֹרָא זֶה, הַמְּסֻכָּן לְעַם יִשְׂרָאֵל.
וְאָכֵן, הָרַבִּי מַזְהִיר וּמַתְרִיעַ נֶגֶד הַחוֹזֶה הַנּוֹרָא הַזֶּה וְזוֹעֵק וּמַרְבֶּה לְבַקֵּשׁ שֶׁנֵּלֵךְ בְּתֹקֶף הַגַּאֲוָה הַיְּהוּדִית ("גְּאוֹן יַעֲקֹב") וְנַסְבִּיר לַגּוֹיִים שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שַׁיֶּכֶת לְעַם יִשְׂרָאֵל עַל פִּי תּוֹרָה, וְהֵם – הַגּוֹיִים יְכַבְּדוּ אֶת זֶה, וְדַוְקָא כָּכָה נִנָּצֵל. וְכַמּוּבָן, שֶׁאֵין לְהִתְרַפֵּס לִפְנֵי הַגּוֹי, וְאֵין לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמּוֹ עַל מְסִירַת שְׁטָחִים מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּי דָּבָר זֶה אָסוּר עַל פִּי תּוֹרָה, וּמְסַכֵּן אֶת הַבִּטָּחוֹן, הַשֵּׁם יִשְׁמֹר.
בְּדוֹרֵנוּ גַּם הָיְתָה "מִלְחֶמֶת הַמִּפְרָץ" שֶׁעָלֶיהָ כָּתוּב בְּמִדְרַשׁ "יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי". וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, בְּאוֹתָהּ שָׁנָה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ הוּא יֹאמַר לְיִשְׂרָאֵל: עֲנָוִים, הִגִּיעַ זְמַן גְּאֻלַּתְכֶם!
הָרַבִּי מליובאוויטש צִטֵּט אֶת דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ בִּשְׁנַת ה'תנש"א פְּעָמִים רַבּוֹת, וְהוֹדִיעַ שֶׁהִנֵּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּמִּדְרָשׁ, הִגִּיעַ זְמַן הַגְּאֻלָּה! וּבִקֵּשׁ לְפַרְסֵם זֹאת בָּעִתּוֹנִים.
בְּדוֹרֵנוּ גַּם קָרָה הַדָּבָר הַמַּדְהִים וְהַנּוֹרָא שֶׁל נְפִילַת מִגְדְּלֵי הַתְּאוֹמִים עַל יְדֵי טֶרוֹרִיסְטִים, דָּבָר שֶׁכָּתוּב עָלָיו בַּזֹּהַר וּבַמִּדְרָשִׁים כְּעִנְיָן הַמַּקְדִּים אֶת הִתְגַּלּוּתוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, וְדָבָר זֶה קָרָה בְּעִיר הִתְגַּלּוּתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ – נְיוּ יוֹרְק.
בְּדוֹרֵנוּ גַּם מִתְקַיֶּמֶת הַנְּבוּאָה: "וְסִכְסַכְתִּי מִצְרַיִם בְּמִצְרַיִם", כְּפִי שֶׁקּוֹרֶה בְּמִצְרַיִם וּבִשְׁאָר מְדִינוֹת עֲרָב.
אָנוּ הַדּוֹר שֶׁל עִקְבְתָא דְּעִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא, לְאַחַר שֶׁכְּבָר עָבַרְנוּ אֶת הַגָּלוּת הָאֲרֻכָּה מְאוֹד וְהַקָּשָׁה בְּיוֹתֵר, וּכְבָר שׁוֹמְעִים פַּעֲמֵי מָשִׁיחַ. דּוֹרֵנוּ, הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן לַגָּלוּת, הוּא כְּנַנָּס עַל גַּבֵּי עֲנָק, הַמְּקַבֵּל אֶת כָּל הַכּוֹחוֹת שֶׁל הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים לוֹ. לָכֵן דַּוְקָא לָנוּ יֵשׁ יְכֹלֶת לִרְאוֹת מַה שֶּׁלֹּא זָכוּ לִרְאוֹת כָּל הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים. וּבִגְלַל אֹרֶךְ הַגָּלוּת גַּם נִפְטַרְנוּ מִ"מִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג", וְאַף "חֶבְלֵי הַמָּשִׁיחַ" כְּבָר מֵאֲחוֹרֵינוּ.
עָלֵינוּ לִפְקֹחַ אֶת הָעֵינַיִם וְלִרְאוֹת שֶׁהַכֹּל מוּכָן לַגְּאֻלָּה. לִרְאוֹת אֶת הַנִּסִּים שֶׁל נְפִילַת בְּרִית הַמּוֹעָצוֹת לְלֹא מִלְחָמָה בְּשָׁבוּעַ אֶחָד. וּבִזְמַן כָּל כָּךְ קָצָר הִגִּיעוּ לָאָרֶץ הֲמוֹנֵי יְהוּדִים מִמְּדִינוֹת חֶבֶר הָעַמִּים בְּסִיּוּעַ מֶמְשַׁלְתָּם – מֶמְשָׁלָה שֶׁגַּם עוֹזֶרֶת לַיְּהוּדִים שֶׁנּוֹתְרוּ שָׁם בְּקַבָּלַת חִנּוּךְ יְהוּדִי. כְּמוֹ כֵן, לְהִתְבּוֹנֵן וְלִרְאוֹת אֵיךְ הִתְנַהֲלָה מִלְחֶמֶת הַמִּפְרָץ, שֶׁלְּמַעֲשֶׂה הָיְתָה מִלְחֶמֶת עוֹלָם, בְּחֹדֶשׁ אֶחָד בִּלְבַד. וּבָאָרֶץ נָפְלוּ שְׁלוֹשִׁים וְתִשְׁעָה טִילִים כִּמְעַט לְלֹא נִפְגָּעִים. אֵיזֶה נֵס!… לְהִתְבּוֹנֵן וְלִרְאוֹת אֶת הַשֶּׁפַע הַכַּלְכָּלִי, לְאַחַר שֶׁיָּדַעְנוּ וְלֹא מִזְּמַן רַב טַעֲמָן שֶׁל מְצוּקוֹת כַּלְכָּלִיּוֹת מַמָּשִׁיּוֹת.
וּמִבְּחִינָה רוּחָנִית רוֹאִים אֶת תְּנוּעַת הַתְּשׁוּבָה, אֶת לִמּוּד פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, אֶת הֲפָצַת מַעְיְנוֹת הַחֲסִידוּת, אֶת הָרָעָב וְהַצָּמֵא לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבַר הַשֵּׁם, אֶת הַצִּפִּיָּה הַדְּרוּכָה לַגְּאֻלָּה. וּפְשִׁיטָא שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים בִּימוֹת הַמָּשִׁיחַ. וְהָרְאָיָה שֶׁאֵין שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת, וְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יָכֹל לִלְמֹד תּוֹרָה כְּאַוַּת נַפְשׁוֹ.
מִצַּד שֵׁנִי, מִכֵּיוָן שֶׁאֵלֶּה הָרְגָעִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל הַגָּלוּת, יֵשׁ מֵעֵין "מְכִירַת חִסּוּל" שֶׁל כָּל עִנְיְנֵי הַגָּלוּת. נִשְׁאֲרוּ עֲדַיִן כַּמָּה בֵּרוּרִים קְטַנִּים וְאַחֲרוֹנִים. וְאֵלֶּה יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ, וְהַמַּשְׂכִּילִים יָבִינוּ וְיִרְאוּ אֶת הָאֱמֶת הַצְּרוּפָה, וְיַעַמְדוּ הָכֵן לְקַבָּלַת פְּנֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, שֶׁיִּבְנֶה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי, וְיִגְאַל אוֹתָנוּ גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה תֵּכֶף וּמִיָּד מַמָּשׁ.
פרסום תגובה חדשה