עַל פִּי מִדְרָשׁ "לֶקַח טוֹב", כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְפַיֵּס מֶלֶךְ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ,

יַנִּיחַ פָּרָשַׁת "וַיִּשְׁלַח" לְפָנָיו וְיִלְמַד מִמֶּנָּה טַכְסִיסֵי פִּיּוּסִים וְרִצּוּיִים.

בְּפָרָשָׁתֵנוּ "פָּרָשַׁת וַיִּשְׁלַח" יֵשׁ סִפּוּר מַדְהִים בְּיוֹתֵר,

יַעֲקֹב שֶׁבָּרַח מֵעֵשָׂו וּכְבָר שְׁלֹשִׁים וְשֵׁשׁ שָׁנָה לֹא נִפְגַּשׁ עִמּוֹ,

רוֹצֶה לַחְזֹר לְבֵית אָבִיו וְיוֹדֵעַ שֶׁשָּׁם הוּא עָשׂוּי לִפְגֹּשׁ אֶת עֵשָׂו,

הוּא תּוֹהֶה הַאִם שִׂנְאַת עֵשָׂו הִיא כְּמִקֹּדֶם,

אוֹ שֶׁמָּא הַשָּׁנִים עָשׂוּ אֶת שֶׁלָּהֶן וּמַשֶּׁהוּ הִתְרַכֵּךְ אֶצְלוֹ, וְאוּלַי בְּכָל זֹאת כְּבָר סָלַח…

לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן הוּא שׁוֹלֵחַ מַלְאָכִים – מַלְאָכִים מַמָּשׁ, כִּי לֹא רָצָה לְסַכֵּן בְּנֵי אָדָם.

וְהַמַּלְאָכִים שָׁבִים וּבְשׂוֹרָה קָשָׁה בְּפִיהֶם: כֵּן, רָאִינוּ אֶת עֵשָׂו אוּלָם שִׂנְאָתוֹ בְּעֵינָהּ עוֹמֶדֶת,

וַאֲפִלּוּ הִתְעַצְּמָה, הוּא שָׂכַר אַרְבַּע מֵאוֹת שְׂכִירֵי חֶרֶב וּמְבַקֵּשׁ לְהָרְגֶךָ.

הַמַּצָּב מַפְחִיד וּמְסֻכָּן בְּיוֹתֵר וְהָיִינוּ מְצַפִּים חָלִילָה לְמִלְחֶמֶת דָּם וָאֵשׁ וְתִמְרוֹת עָשָׁן,

אוּלָם הַגַּלְגַּל הִתְהַפֵּךְ, יַעֲקֹב וְעֵשָׂו נִפְגָּשִׁים כְּאַחִים אוֹהֲבִים בְּחִבּוּקִים וּנְשִׁיקוֹת.

אֵיךְ קָרְתָה הַתַּפְנִית הַחַדָּה הַזּוֹ…

הֲרֵי עֵשָׂו קָרָא שֵׁם אַרְצוֹ "שֵׂעִיר" וְשֵׁם עִירוֹ "אֱדֹם" מִשִּׂנְאָתוֹ לְיַעֲקֹב,

כְּדֵי לִזְכֹּר אֶת הַבְּגָדִים הַשְּׂעִירִים שֶׁלָּבַשׁ יַעֲקֹב כְּשֶׁגָּנַב בִּרְכָתוֹ,

וְאֶת הָעֲדָשִׁים הָאֲדֻמּוֹת שֶׁבָּהֶם פִּתָּהוּ כְּדֵי לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ אֶת בְּכוֹרָתוֹ?…

הֲלֹא שְׁנֵי אַחִים תְּאוֹמִים אֵלֶּה שֶׁגָּדְלוּ בְּשִׁלְיָה אַחַת,

כְּבָר בְּבֶטֶן אִמָּם בִּשְׁעַת הַלֵּדָה הֵחֵלּוּ לָרִיב מִי יֵצֵא רִאשׁוֹן, מִי יִהְיֶה הַבְּכוֹר.

וְכַאֲשֶׁר עֵשָׂו מְבַקֵּשׁ לָצֵאת רִאשׁוֹן יַעֲקֹב מְנַסֶּה לְעַכְּבוֹ וּמוֹצִיא יָדוֹ רִאשׁוֹנָה.

וּבְיָדוּעַ שֶׁעֵשָׂו שׂוֹנֵא לְיַעֲקֹב,

אָז אֵיךְ הֵם נִפְגָּשִׁים כְּאוֹהֲבִים?…

אָמְנָם כִּילָדִים עַד גִּיל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה עוֹד חָיוּ יַעֲקֹב וְעֵשָׂו בְּשָׁלוֹם,

אוּלָם אָז בְּעִקְבוֹת הָאֵבֶל עַל אַבְרָהָם אָבִינוּ, הֵכִין יַעֲקֹב נְזִיד עֲדָשִׁים,

וְעֵשָׂו הִגִּיעַ הַבַּיְתָה עָיֵף וְיָגֵעַ מֵחָמֵשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁעָבַר וּבָהֶם הֲרִיגַת נִמְרוֹד.

וּבְאוֹתָהּ עֵת כְּשֶׁהוּא עֲדַיִן בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה הוּא מְפַחֵד פַּחַד מָוֶת מִנִּקְמַת אַנְשֵׁי נִמְרוֹד,

וּמַרְגִּישׁ שֶׁקִּצּוֹ קָרוֹב: הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת, וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה?…

הוּא בָּז לַבְּכוֹרָה וּמְוַתֵּר עָלֶיהָ.

אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה עוֹבְרוֹת יַעֲקֹב וְעֵשָׂו בְּנֵי שִׁשִּׁים וְשָׁלֹשׁ,

יַעֲקֹב מְקַבֵּל אֶת בִּרְכַּת יִצְחָק בַּעֲצָתָהּ וּבְסִיּוּעָהּ שֶׁל רִבְקָה אִמּוֹ.

לְעֻמַּת זֹאת, יִצְחָק שֶׁרָצָה מְאֹד לְבָרֵךְ אֶת עֵשָׂו אוֹמֵר לְעֵשָׂו:

"בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה וַיִּקַּח בִּרְכָתֶךָ".

עַל זֶה עֵשָׂו אֵינוֹ מוּכָן לִסְלֹחַ וְהוּא נִשְׁבַּע:

"יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי".

יַעֲקֹב בּוֹרֵחַ מֵעֵשָׂו… שְׁלֹשִׁים וְשֵׁשׁ שָׁנָה חוֹלְפוֹת…

אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה יַעֲקֹב שׁוֹהֶה בְּבֵית שֵׁם וְעֵבֶר וְעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם בְּבֵית לָבָן.

עַכְשָׁו לְאַחַר שֶׁיַּעֲקֹב הֵקִים אֶת בֵּיתוֹ, הוּא רוֹצֶה לַחְזֹר לְאֶרֶץ אָבִיו,

אוּלָם יֵשׁ לוֹ בְּעָיָה, שָׁם הוּא אָמוּר לְהִפָּגֵשׁ עִם עֵשָׂו.

הוּא שׁוֹלֵחַ מַלְאָכִים לִרְאוֹת מַה קּוֹרֶה עִם עֵשָׂו…

וְהִנֵּה עֵשָׂו יוֹצֵא לִקְרָאתוֹ וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ…

אָכֵן עֵשָׂו מֵעוֹלָם לֹא סָלַח לְיַעֲקֹב. הוּא זָכַר לוֹ אֶת מַה שֶּׁעָשָׂה לוֹ עַד יוֹם מוֹתוֹ.

רְאָיָה לְכָךְ הוּא הַסִּפּוּר הַמּוּבָא בַּגְּמָרָא (מַסֶּכֶת סוֹטָה) כְּדִלְהַלָּן:

כְּשֶׁהִגִּיעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה לִקְבֹּר אֶת אֲבִיהֶם,

בָּא עֵשָׂו לְעַכֵּב אֶת הַקְּבוּרָה וְאָמַר:

הַמְּעָרָה מְיֹעֶדֶת לְאַרְבָּעָה זוּגוֹת: אָדָם וְחַוָּה, אַבְרָהָם וְשָׂרָה, יִצְחָק וְרִבְקָה,

יַעֲקֹב קָבַר אֶת לֵאָה בַּחֶלְקָה שֶׁלּוֹ, וְהַחֶלְקָה שֶׁנִּשְׁאֲרָה שַׁיֶּכֶת לִי.

בְּנֵי יַעֲקֹב עָנוּ: יַעֲקֹב קָנָה אֶת הַחֶלְקָה.

אָמַר עֵשָׂו: זִכִּיתִי אֶת יַעֲקֹב בַּבְּכוֹרָה, אוּלָם מִי אָמַר שֶׁזִּכִּיתִי אוֹתוֹ גַּם בַּחֶלְקָה?

עָנוּ הָאַחִים: הַחֶלְקָה נִכְלְלָה בַּמְּכִירָה…

הֵשִׁיב עֵשָׂו: הָבִיאוּ אֶת שְׁטַר הַמְּכִירָה.

עָנוּ הָאַחִים: הָאִגֶּרֶת נִמְצֵאת בְּמִצְרַיִם.

נַפְתָּלִי "אַיָּלָה שְׁלֻחָה" יֵלֵךְ לְהָבִיא אֶת הַשְּׁטָר.

חוּשִׁים בֶּן דָּן שֶׁהָיָה כְּבַד שְׁמִיעָה וְנָכַח בַּמָּקוֹם שָׁאַל: לָמָּה מְעַכְּבִים אֶת קְבוּרַת יַעֲקֹב?

אָמְרוּ לוֹ הָאַחִים: עֵשָׂו מְעַכֵּב אֶת קְבוּרַת יַעֲקֹב עַד שֶׁנַּפְתָּלִי יָבִיא אֶת שְׁטַר הַמְּכִירָה מִמִּצְרַיִם.

הִזְדַּעֵק חוּשִׁים: עַד שֶׁיָּבֹא נַפְתָּלִי מִמִּצְרַיִם אָבִי אַבָּא יִהְיֶה מֻטָּל בְּבִזָּיוֹן?!

לָקַח רֹמַח וְחָתַךְ אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל עֵשָׂו וְעֵינָיו שֶׁל עֵשָׂו נָפְלוּ עַל כַּרְעֵי יַעֲקֹב,

יַעֲקֹב פָּתַח אֶת עֵינָיו וְחִיֵּךְ לְאוֹת הַסְכָּמָה.

אִם כֵּן, אֵיךְ קָרָה הַפֶּלֶא שֶׁיַּעֲקֹב וְעֵשָׂו נִפְגָּשִׁים בְּחִבּוּק וְנִשּׁוּק?…

יַעֲקֹב יוֹצֵא לִקְרַאת עֵשָׂו בְּשָׁלֹשׁ דְּרָכִים – מִלְחָמָה, תְּפִלָּה וְדוֹרוֹן.

הוּא מוּכָן לְמִלְחָמָה, אוּלָם מַעֲדִיף אֶת הַשָּׁלוֹם.

הוּא עָשָׂה כְּלִי לְשָׁלוֹם בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע וּפָעַל בְּחָכְמָה וּבִזְהִירוּת.

הוּא לֹא זִלְזֵל בַּכְּלִי לַבְּרָכָה.

כְּלָל רִאשׁוֹן בְּפִיּוּס הוּא הוֹדָאָה בָּאַשְׁמָה וּבַקָּשַׁת סְלִיחָה.

כְּשֶׁפּוֹתְחִים פִּיּוּס בְּמִלִּים כְּמוֹ:

אֲנִי אָשֵׁם וְאַתָּה צוֹדֵק,

כָּל הַיְּסוֹד לָרִיב מִתְמוֹטֵט!…

וּכְמוֹ אֲבִיגַיִל אֵשֶׁת נָבָל הַכַּרְמְלִי שֶׁבָּאָה לְפַיֵּס אֶת דָּוִד הַמֶּלֶךְ,

וְאָמְרָה לוֹ: "בִּי אֲנִי אֲדֹנִי הֶעָוֹן".

וְכִי בַּמֶּה חָטְאָה? אִם בַּעֲלָהּ חָטָא מַה הִיא אֲשֵׁמָה?…

אֶלָּא שֶׁזּוֹהִי דֶּרֶךְ הַמְּפַיֵּס שֶׁמֵּטִיל הָאַשְׁמָה עַל עַצְמוֹ וּמַצְדִּיק אֶת יְרִיבוֹ,

זֶה נוֹתֵן לַיָּרִיב פֶּתַח לְמַחְשָׁבָה, שֶׁבְּעֶצֶם הַמְפַיֵּס אֵינוֹ גָּרוּעַ כָּל כָּךְ,

אָז לָמָּה לְהִלָּחֵם נֶגְדּוֹ?…

כָּךְ יַעֲקֹב כְּדָבָר רִאשׁוֹן מוֹדֶה בָּאַשְׁמָה וּמְבַקֵּשׁ סְלִיחָה עַל גְּנֵבַת הַבְּרָכוֹת.

הוּא מְנַסֶּה לְשַׁכְנֵעַ אֶת עֵשָׂו שֶׁהַבְּרָכוֹת לֹא הִתְקַיְּמוּ בּוֹ.

שֶׁ"מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ" לֹא הִתְקַיֵּם בּוֹ, וְיֵשׁ לוֹ רַק שׁוֹר וַחֲמוֹר,

לַמְרוֹת שֶׁגָּר עִם לָבָן, וְתרי"ג מִצְווֹת שָׁמַר.

גַּם "הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ" לֹא נִתְקַיֵּם בּוֹ, וְלֹא נַעֲשָׂה שַׂר וְחָשׁוּב אֶלָּא גֵּר.

וְהוּא מְבַטֵּא אֶת שִׂמְחָתוֹ לַפְּגִישָׁה עִם אָחִיו בְּאָמְרוֹ:

"רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹקִים".

יַעֲקֹב מְנַסֶּה לְהַסְבִּיר לְעֵשָׂו שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִגְנֹב בְּרָכוֹת,

אוּלַי מִשּׁוּם כָּךְ גַּם בִּקֵּשׁ מֵהַמַּלְאָךְ שֶׁהַבְּרָכוֹת יִתְקַיְּמוּ.

יַעֲקֹב מַבְהִיר לְעֵשָׂו, שֶׁכִּבְיָכוֹל, לֹא הָיוּ בְּרָכוֹת כְּלָל

וְלֹא הָיְתָה גְּנֵבַת בְּכוֹרָה, לָכֵן אֵין מַה לִּכְעֹס!

כָּךְ הִצְלִיחַ לְפָחוֹת לְפִי שָׁעָה לְהוֹצִיא אֶת הַמַּשְׂטֵמָה מִלִּבּוֹ שֶׁל עֵשָׂו.

וּלְאַחַר שֶׁיַּעֲקֹב מִתְיַחֵס לְמַהוּת הַמְּרִיבָה בֵּינֵיהֶם,

שֶׁאֵין לָהּ כָּל יְסוֹד מֻצְדָּק וְגַם מוֹדֶה בְּטָעוּתוֹ,

הוּא שׁוֹלֵחַ לוֹ מַתָּנוֹת.

[כְּמוֹ אֲבִיגַיִל שֶׁהֵבִיאָה לְדָוִד שֶׁפַע שֶׁל כָּל טוּב,

דָּבָר שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ שְׂבַע רָצוֹן בִּהְיוֹתוֹ עָיֵף וְרָעֵב].

שְׁנֵים עָשָׂר פְּסוּקִים מַקְדִישָׁה הַתּוֹרָה לְעִנְיַן הַמַּתָּנוֹת,

לְלַמְּדֵנוּ חֲשִׁיבוּתָן שֶׁל מַתָּנוֹת,

וּבִמְיֻחָד, מַהִי דֶּרֶךְ נְתִינָתָן שֶׁל מַתָּנוֹת שֶׁיִּתְקַבְּלוּ בְּאַהֲבָה.

וְאִם שֹׁחַד (=מַתָּנָה) מְעַוֵּר עֵינַי חֲכָמִים וְלָכֵן אָסוּר לְתִתּוֹ לְדַיָּן,

לָמָּה שֶׁלֹּא נִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמַתָּנוֹת לְצָרְכֵי שָׁלוֹם וּפִיּוּס?!…

יַעֲקֹב לֹא רַק נוֹתֵן לְעֵשָׂו חֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּהֵמוֹת –

מַתָּנָה מְכֻבֶּדֶת מְאֹד בַּיָּמִים הָהֵם!

אֶלָּא הוּא סוֹפֵר בִּמְדֻיָּק אֶת הַבְּהֵמוֹת שֶׁנּוֹתֵן לוֹ

וְגַם מַתְאִים אֶת מִסְפַּר הַנְּקֵבוֹת לַזְּכָרִים.

וְאֵינוֹ מַגִּישׁ אֶת כֻּלָּם בְּעִרְבּוּבְיָא אֶלָּא עֲדָרִים עֲדָרִים –

עֵדֶר שֶׁל תְּיָשִׁים, עֵדֶר שֶׁל אֵילִים וְכֻלֵּיהּ.

הוּא מִשְׁתַּדֵּל שֶׁהַמַּתָּנָה תִּהְיֶה מַרְשִׁימָה.

הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה לִפְנֵי עֵשָׂו שֶׁבַע פְּעָמִים,

וְקוֹרֵא לוֹ "אֲדוֹנִי" שְׁמוֹנֶה פְּעָמִים.

אָכֵן יַעֲקֹב עָשָׂה כְּלִי מֻשְׁלָם לְשָׁלוֹם,

וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה לוֹ נֵס

עַד שֶׁעֵשָׂו רָץ לִקְרָאתוֹ לְחַבְּקוֹ וּלְנַשְּׁקוֹ.

וּמִכָּאן לֶקַח לְכֻלָּנוּ שֶׁגַּם אוֹיֵב אֶפְשָׁר לַהֲפֹךְ לְאוֹהֵב.

הֶעָרָה: הֵבֵאנוּ כָּאן רַק צַד אֶחָד שֶׁל הַמַּטְבֵּעַ, שֶׁהֲרֵי מְדֻבָּר כָּאן בְּעֵשָׂו הָרָשָׁע שֶׁבְּיָדוּעַ שׂוֹנֵא לְיַעֲקֹב, וְיֵשׁ מֵהַמְּפָרְשִׁים שֶׁאַף בִּקְּרוּ אֶת הִתְרַפְּסוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב לִפְנֵי עֵשָׂו הַגּוֹי הָרָשָׁע. אוּלָם בְּכָל סִפּוּר בַּתּוֹרָה יֵשׁ הוֹרָאָה. וּוַדַּאי עָלֵינוּ לִלְמֹד מֵהִתְנַהֲגוּת יַעֲקֹב גַּם בַּדֶּרֶךְ הַחִיּוּבִית, אֵיךְ לְפַיֵּס אָדָם שֶׁכּוֹעֵס – בַּמִּשְׁפָּחָה, בֵּין חֲבֵרִים בֵּין שְׁכֵנִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה.