שַׁבַּת עֶרֶב פּוּרִים נִקְרָא גַּם "פָּרָשַׁת זָכוֹר".

לְבֵית הַכְּנֶסֶת יַגִּיעוּ גַּם נָשִׁים וִילָדִים

לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה "זָכוֹר אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק"

וּמִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה – "לֹא תִּשְׁכַּח"…

מִתּוֹךְ כַּוָּנָה לִמְחוֹת אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק…

לָמָּה עָלֵינוּ לִזְכֹּר אֶת מַה שֶּׁעָשָׂה לָנוּ עֲמָלֵק בְּצֵאתֵנוּ מִמִּצְרַיִם,

וְלָמָּה אָנוּ חַיָּבִים לִמְחוֹת דַּוְקָא אוֹתוֹ…

הֲרֵי הַרְבֵּה עַמִּים עָשׂוּ לָנוּ צָרוֹת,

וּבְכָל זֹאת לֶעָתִיד לָבוֹא הֵם יִתְעַלּוּ מִמַּדְרֵגָתָם וְיִהְיוּ עוֹבְדֵי הַשֵּׁם.

לָמָּה דַּוְקָא עֲמָלֵק "אַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אוֹבֵד"?…

הַתּוֹרָה מְסַפֶּרֶת עַל כָּל עַמִּי כְּנַעַן: אֱדֹם… מוֹאָב… כו',

כְּשֶׁשָּׁמְעוּ עַל הַנִּסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לְיִשְׂרָאֵל בִּיצִיאַת מִצְרַיִם,

פָּחֲדוּ מְאֹד וְנִבְהֲלוּ עַד שֶׁרְעָדָה אָחֲזָה בָּהֶם.

כֻּלָּם חָשְׁבוּ שֶׁלְּהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל זֶה כְּמוֹ לְהִכָּנֵס לְאַמְבַּטְיָה רוֹתַחַת,

לָכֵן לֹא הֵעֵזּוּ לֵירֵד לְתוֹכָהּ… רַק עֲמָלֵק הֵעֵז לְהִכָּנֵס לְ"אַמְבַּטְיָה זוֹ".

עֲמָלֵק בְּרֹב גַּאֲוָתוֹ וְחֻצְפָּתוֹ יָצָא רִאשׁוֹן לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל,

וְכָךְ נָתַן אֹמֶץ לְגוֹיִים אֲחֵרִים לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל.

עֲמָלֵק הַ"יוֹדֵעַ אֶת רִבּוֹנוֹ וּמִתְכַּוֵּן לִמְרֹד בּוֹ",

נִלְחַם בְּיִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר הָיוּ עֲיֵפִים וִיגֵעִים וִידֵיהֶם רָפוֹת.

עֲמָלֵק בְּרֹב רִשְׁעוּתוֹ נִלְחַם בַּנֶּחְשָׁלִים שֶׁאֵין בְּכוֹחָם לְהִלָּחֵם…

הוּא הָיָה מוּכָן לְהַעֲמִיד עַצְמוֹ בְּסַכָּנַת חַיִּים…

אֲפִלּוּ אִם לֹא יַשִּׂיג מִזֶּה כְּלוּם…

רַק כִּי הוּא אַכְזָרִי בְּטִבְעוֹ וְהוּא נֶהֱנָה לְהִתְאַכְזֵר…

בְּנִגּוּד לַעֲמָלֵק הַגָּרוּעַ מִכָּל הָעַמִּים,

כָּל הַגּוֹיִים מַכִּירִים בְּבוֹרֵא עוֹלָם וְיוֹדְעִים שֶׁהוּא מַנְהִיג אוֹתוֹ,

כִּי הֵם מְבִינִים בְּשֵׂכֶל פָּשׁוּט שֶׁאֵין דָּבָר עוֹשֶׂה אֶת עַצְמוֹ,

עַל כֵּן אֵינָם רוֹצִים לַעֲבֹר עַל מִצְוַת הַשֵּׁם.

וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר בִּלְעָם: "לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי הַשֵּׁם".

אוּלָם עֲמָלֵק "רֵאשִׁית גּוֹיִים" מַכְנִיס קְרִירוּת וּסְפֵקוֹת בֶּאֱמוּנָתָם.

עֲמָלֵק הֶחְדִּיר בְּפַרְעֹה אֶת הַכְּפִירָה עַד שֶׁאָמַר: "לִי יְאוֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִינִי".

וְהַכְּפִירָה גּוֹרֶרֶת אַחֲרֶיהָ מַעֲשִׂים רָעִים וּמִדּוֹת רָעוֹת.

לָכֵן אִם הַמִּלְחָמָה בְּשֶׁבַע אֻמּוֹת הִיא כְּדֵי לִכְבֹּשׁ מֵהֶם אֶת הָאָרֶץ.

הֲרֵי שֶׁהָעֲבוֹדָה עִם עֲמָלֵק הִיא לִמְחוֹתוֹ לְגַמְרֵי עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ זֵכֶר.

וְאָמְנָם אֻמּוֹת הָעוֹלָם נִשְׁתַּלְשְׁלוּ מִשֶּׁבַע הַמִּדּוֹת שֶׁל הַ"לְעֻמַּת זֶה",

וְתַפְקִידֵנוּ לִכְבֹּשׁ אֶת שֶׁבַע הַמִּדּוֹת הָאֵלֶּה וְלַהֲפֹךְ אוֹתָן לִקְדֻשָּׁה.

שֶׁהֲרֵי אֶת שֶׁבַע הַמִּדּוֹת הַיְּסוֹדִיּוֹת: חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת וכו'

נִתָּן לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה אוֹ בְּהֶפֶךְ הַקְּדֻשָּׁה,

אוּלָם בִּיגִיעָה גְּדוֹלָה וּמִלְחָמָה קָשָׁה אֶפְשָׁר לַהֲפֹךְ אוֹתָן לְמִדּוֹת טוֹבוֹת.

לְעֻמַּת זֶה, אֶת עֲמָלֵק עָלֵינוּ לִמְחוֹת,

וְאֶת זֶה אָנוּ עוֹשִׂים עַל יְדֵי יְגִיעָה בְּלִמּוּד תּוֹרָה,

וְעַל יְדֵי הִתְבַּטְּלוּת גְּבוֹהָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד כְּדֵי הִתְאַחֲדוּת וְהִתְכַּלְּלוּת עִמּוֹ.

רַק כָּךְ יַעֲלֶה בְּיָדֵינוּ לְבַטֵּל אֶת הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת שֶׁבְּנַפְשֵׁנוּ: חֻצְפָּה וְגַאֲוָה,

שֶׁמְּקוֹרָם בִּקְלִפַּת עֲמָלֵק, הַמָּקוֹר לְכָל הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת…

וְנִלְמַד קַל וְחֹמֶר מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם.

שֶׁבַע אֻמּוֹת הָעוֹלָם נִבְרְאוּ בַּעֲלֵי שֵׂכֶל כְּדֵי "לְשַׁמֵּשׁ אֶת קוֹנָם",

לָכֵן נִצְטַוּוּ בְּשֶׁבַע מִצְווֹת בְּנֵי נֹחַ שֶׁהֵן כְּנֶגֶד שֶׁבַע הַמִּדּוֹת.

וְאִם גּוֹיִים יְכוֹלִים לְקַיֵּם שֶׁבַע מִצְווֹת,

בָּרוּר שֶׁבְּכוֹחוֹ שֶׁל כָּל יְהוּדִי לַהֲפֹךְ מִדּוֹתָיו לִקְדֻשָּׁה.

בְּרוּךְ הַשֵּׁם, אֵין אָנוּ טוֹמְנִים יָדֵינוּ בַּצַּלַּחַת,

וְדוֹרוֹת עַל דּוֹרוֹת אָנוּ פּוֹעֲלִים כְּדֵי לְבָרֵר וּלְזַכֵּךְ אֶת הַמִּדּוֹת,

כַּאֲשֶׁר נְסַיֵּם לְבָרֵר אֶת שֶׁבַע הַמִּדּוֹת נִזְכֶּה גַּם לְבָרֵר אֶת הַמֹּחִין,

נִזְכֶּה לִכְבֹּשׁ גַּם אֶת אֶרֶץ קֵינִי קְנִיזִי וְקַדְמוֹנִי הַמְּסַמְּלִים אֶת הַמֹּחִין: חָכְמָה בִּינָה וְדַעַת.

רַק אֶת הַחֻצְפָּה וְהַגַּאֲוָה שֶׁל עֲמָלֵק הַמְּבִיאָה לִמְרִידָה בְּהַשֵּׁם לֹא נוּכַל לְבָרֵר,

אוֹתָהּ צָרִיךְ לִמְחוֹת, וּשְׁבִירָתָהּ הִיא תַּקָּנָתָהּ.

וּכְבָר הֻבְטַחְנוּ לְגַבֵּי עֲמָלֵק שֶׁ"אַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אוֹבֵד".

עַל כֵּן, לֹא נוֹתָר לָנוּ אֶלָּא לִבְחֹר בַּחַיִּים, בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא חַיֵּינוּ וּבְמִצְווֹתֶיהָ,

וְגַם כַּאֲשֶׁר עֲמָלֵק נִצָּב בְּדַרְכֵּנוּ כְּדֵי לְהַפְרִיעַ לָנוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הָעֲבוֹדָה,

נִתְגַּבֵּר עָלָיו וְנִמְחֶה אוֹתוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַשְׁלִים אֶת עֲבוֹדָתֵנוּ וְיַמְחֶה אוֹתוֹ כָּלִיל.

וְאָז כֻּלָּם יַכִּירוּ אֶת הַשֵּׁם וְיַאֲמִינוּ בּוֹ וְיֵלְכוּ בִּדְרָכָיו.

יְהִי רָצוֹן שֶׁכְּבָר תֻּשְׁלַם מִיָּד מַמָּשׁ מְחִיָּתוֹ שֶׁל עֲמָלֵק,

וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלְּמַעְלָה מֵאוֹר וְחֹשֶׁךְ יִתְגַּלֶּה בְּכָל עַצְמוּתוֹ וּמַהוּתוֹ,

וּבְפוּרִים זֶה תִּהְיֶה שִׂמְחָתֵנוּ כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת וּמֵעַל לְטַעַם וְדַעַת – "עַד דְּלֹא יָדַע",

שִׂמְחָה שֶׁתִּפְרֹץ אֶת כָּל הַגְּדָרִים וְנִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה.