יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁזּוֹכִים בְּשֶׁל מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים לְהִפָּגֵשׁ עִם אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.

הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת עַל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אָמוֹרָא שֶׁחַי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁפַּעַם אַחַת פָּגַשׁ אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בְּפֶתַח הַמְּעָרָה שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי. וּבְהִזְדַּמְּנוּת זוֹ שָׁאַל אוֹתוֹ:

מָתַי יָבוֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לִגְאֹל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל?

עָנָה לוֹ אֵלִיָּהוּ: גַּשׁ אַתָּה בְּעַצְמְךָ אֶל הַמָּשִׁיחַ וּשְׁאַל אוֹתוֹ.

שְׁאָלוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: הֵיכָן הוּא?

הֵשִׁיב לוֹ אֵלִיָּהוּ: הוּא יוֹשֵׁב בְּפֶתַח הָעִיר בֵּין פְּצוּעִים וְחוֹלִים, שֶׁהֲרֵי גַּם הוּא סוֹבֵל מִנְּגָעִים, אֶלָּא בְּעוֹד שְׁאַר הַחוֹלִים מְסִירִים אֶת תַּחְבּוֹשׁוֹתֵיהֶם, מְקַנְּחִים אֶת פִּצְעֵיהֶם וְשָׁבִים וְחוֹבְשִׁים אוֹתָם, הַמָּשִׁיחַ מֵסִיר רַק תַּחְבֹּשֶׁת אַחַת בְּכָל פַּעַם; כִּי הוּא רוֹצֶה לִגְאֹל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, רַק שֶׁמְּצַפֶּה לְהוֹרָאָה מִלְּמַעְלָה שֶׁתָּבוֹא בְּכָל רֶגַע, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִתְעַכֵּב אֲפִלּוּ רֶגַע כְּשֶׁתִּנָּתֵן הַהוֹרָאָה, אֵין הוּא מִתְעַסֵּק יוֹתֵר מִדַּי זְמַן בִּפְצָעָיו.

רַבֵּי יְהוֹשֻׁעַ מִהֵר לְשַׁעַר הָעִיר, כְּדֵי לִמְצֹא אֶת הַמָּשִׁיחַ, הַיּוֹשֵׁב בֵּין הַחוֹלִים, וְכַאֲשֶׁר מָצָא אוֹתוֹ, שָׁאַל: מָתַי יָבוֹא אֲדוֹנִי?

הֵשִׁיב הַמָּשִׁיחַ: הַיּוֹם!

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שָׁב לְבֵיתוֹ שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, הֲרֵי הַמָּשִׁיחַ בְּעַצְמוֹ הוֹדִיעַ לוֹ, שֶׁהַיּוֹם יָבוֹא לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל, וְהוּא אָכֵן צִפָּה לוֹ כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם. כַּאֲשֶׁר נָטָה הַיּוֹם וְחֹשֶׁךְ כִּסָּה אֶת הָאָרֶץ, וְרָאָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶּׁמָּשִׁיחַ עֲדַיִן  לֹא בָּא, חָזַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ אֶל אֵלִיָּהוּ וְאָמַר לוֹ: הַמָּשִׁיחַ לֹא עָמַד בְּדִבּוּרוֹ, הוּא אָמַר שֶׁיָּבוֹא הַיּוֹם, וְלֹא בָּא!

עָנָה לוֹ אֵלִיָּהוּ: הַמָּשִׁיחַ הִתְכַּוֵּן, הַיּוֹם, (רַק) אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ! (על פי שבת לֹג, ב).