תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
פרשת קורח לילדים – נס מטה אהרון חדור בגדרי הטבע
הקראת כתבה
פָּרָשָׁתֵנוּ פָּרָשַׁת קֹרַח עוֹסֶקֶת רֻבָּהּ כְּכֻלָּהּ בְּקֹרַח וַעֲדָתוֹ שֶׁעִרְעֲרוּ עַל הַכְּהֻנָּה.
וְהִנֵּה בּוֹחֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹכִיחַ אֶת טָעוּתוֹ שֶׁל קֹרַח בְּדֶרֶךְ נֵס.
הוּא מְצַוֶּה אֶת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לָקַחַת מִכָּל שֵׁבֶט מַטֶּה,
כַּאֲשֶׁר עַל מַטֵּה שֵׁבֶט לֵוִי הוּא מְבַקֵּשׁ לְצַיֵּן אֶת שְׁמוֹ שֶׁל אַהֲרֹן.
וּלְהוֹדִיעַ לְכֻלָּם, שֶׁהַמַּטֶּה אֲשֶׁר יִפְרַח יָעִיד שֶׁבְּשִׁבְטוֹ בָּחַר הַשֵּׁם.
וְהִנֵּה רָאוּ כֻּלָּם אֶת הַנֵּס שֶׁמַּטֵּה אַהֲרֹן לְשֵׁבֶט לֵוִי פָּרַח,
וּכְאִלּוּ בְּאֹפֶן טִבְעִי "וַיָּצֵץ פֶּרַח וַיָּצֵץ צִיץ וְיִגְמֹל שְׁקֵדִים״.
בָּרוּר שֶׁזֶּהוּ נֵס גָּדוֹל שֶׁלְּמַעְלָה מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע, שֶׁהֲרֵי אֵין טִבְעוֹ שֶׁל מַטֶּה לְהַצְמִיחַ פֵּרוֹת,
עִם זֹאת הַצְּמִיחָה הָיְתָה בְּאֹפֶן טִבְעִי וְהַדְרָגָתִי.
קֹדֶם כָּל צָמַח הַפֶּרַח, וְאַחַר כָּךְ חָנַט הַפְּרִי וּלְבַסּוֹף צָמַח הַפְּרִי.
לִכְאוֹרָה, מַדּוּעַ בָּחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא כָּל יָכוֹל, בְּתַהֲלִיךְ טִבְעִי שֶׁל צְמִיחַת שְׁקֵדִים,
הֲרֵי כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה נֵס שֶׁמַּטֶּה מַצְמִיחַ פְּרִי,
הָיָה יָכוֹל לְהַצְמִיחַ אֶת הַשְּׁקֵדִים בְּבַת אַחַת וְלֹא בְּאֹפֶן טִבְעִי בְּהַדְרָגָה?…
אֶלָּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפַץ, שֶׁהַנֵּס שֶׁלְּמַעְלָה מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע יִתְקַשֵּׁר וְיַחְדֹּר בַּטֶּבַע.
בָּזֶה רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַרְאוֹת שֶׁהַכְּהֻנָּה הִיא מַעֲלָתוֹ הַטִּבְעִית שֶׁל אַהֲרֹן,
וּבְאֹפֶן טִבְעִי הִיא שַׁיֶּכֶת לוֹ וּלְבָנָיו עַד עוֹלָם.
*
מִכָּאן אָנוּ לְמֵדִים גַּם עַל דֶּרֶךְ הַנְהָגָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם בִּכְלָל,
שֶׁפְּעָמִים הוּא נוֹהֵג בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, וּפְעָמִים בְּדֶרֶךְ נֵס שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַטֶּבַע.
כִּי מִכֵּיוָן שֶׁכָּל מַה שֶּׁבּוֹרֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ, הוּא בּוֹרֵא לִכְבוֹדוֹ,
לָכֵן הוּא חָפֵץ שֶׁהַנִּבְרָאִים יַכִּירוּ בְּכוֹחוֹתָיו, וְעַל יְדֵי כָּךְ יוֹסִיפוּ כִּבְיָכוֹל בִּכְבוֹדוֹ.
מִכָּאן גַּם בָּרוּר לָמָּה הוֹדִיעַ לָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֵּיצַד בָּרָא אֶת הָעוֹלָם (הַטֶּבַע).
שֶׁבְּרָאוֹ בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, וּבַעֲשָׂרָה מֵאֲמָרוֹת,
וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבּוֹרְאוֹ כָּל רֶגַע מֵחָדָשׁ וּבְוַדַּאי הָיָה יָכוֹל לִבְרֹא אוֹתוֹ רַק פַּעַם אַחַת…
אֶלָּא שֶׁרְצוֹן הַשֵּׁם הוּא, לֹא רַק שֶׁנֵּדַע שֶׁהוּא בָּרָא אֶת הָעוֹלָם, אֶלָּא שֶׁגַּם נָחוּשׁ אֶת הַבְּרִיאָה,
כִּי דַּוְקָא כָּךְ הַנִּבְרָא מַרְגִּישׁ קֶשֶׁר תְּמִידִי עִם הַשֵּׁם וּמְגַלֶּה אֶת כְּבוֹדוֹ בְּכָל רֶגַע מֵחָדָשׁ,
עַל יְדֵי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בַּבְּרִיאָה לִכְבוֹד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
כָּךְ, לְמָשָׁל, כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי שׁוֹתֶה מַיִם וּמְבָרֵךְ "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ",
בְּמִלִּים אֵלֶּה הוּא מַצְהִיר, שֶׁדְּבַר הַשֵּׁם הוּא הַמְּהַוֶּה אֶת כָּל הַנִּבְרָאִים.
לָכֵן גַּם כַּאֲשֶׁר הַשֵּׁם מַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם בְּאֹפֶן נִסִּי הוּא מַחְדִּיר אוֹתוֹ בְּתוֹךְ הַטֶּבַע,
כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר הַנֵּס דָּבָר עַל טִבְעִי לְגַמְרֵי,
הַמְּנַתֵּק אֶת הָאָדָם מֵרִגְשׁוֹתָיו וּתְחוּשׁוֹתָיו כְּלַפֵּי הַנֵּס.
כָּךְ בַּנֵּס שֶׁל מַטֵּה אַהֲרֹן שֶׁהָיָה נֵס עַל טִבְעִי, שֶׁהֲרֵי בּוֹ רָאוּ מַטֶּה פּוֹרֵחַ,
נַעֲשָׂה חָדוּר בַּטֶּבַע דֻּגְמַת כָּל דָּבָר הַפּוֹרֵחַ בַּטֶּבַע בְּהַדְרָגָה וְסֵדֶר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת.
דָּבָר זֶה נַעֲשָׂה כְּדֵי לְהָעִיד עַל בְּחִירַת אַהֲרֹן לַכְּהֻנָּה,
שֶׁהֲרֵי גַּם בִּרְכַּת כֹּהֲנִים נִמְשֶׁכֶת מִמָּקוֹם שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַטֶּבַע,
וְנִמְשֶׁכֶת בִּזְרִיזוּת בְּלִי שׁוּם עִכּוּבִים בַּדֶּרֶךְ – "עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ"
דֻּגְמַת שְׁקֵדִים הַמְּמַהֲרִים לְהִתְבַּשֵּׁל יוֹתֵר מִכָּל הַפֵּרוֹת.
וּבְכָל זֹאת הַבְּרָכָה נִמְשֶׁכֶת דֶּרֶךְ כָּל הָעוֹלָמוֹת,
דֻּגְמַת פְּרִיחַת הַשְּׁקֵדִים בְּדֶרֶךְ טִבְעִית.
עַל כֵּן עָלֵינוּ לִזְכֹּר תָּמִיד שֶׁהַשֵּׁם בָּרָא אֶת הָעוֹלָם לִכְבוֹדוֹ.
וּמִי שֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם לִכְבוֹדוֹ,
הוֹדִיעַ לָנוּ שֶׁהַכְּהֻנָּה שַׁיֶּכֶת לְבֵית אַהֲרֹן בְּאֹפֶן טִבְעִי בִּרְצוֹנוֹ.
פרסום תגובה חדשה