ענוים, הגיע זמן גאולתכם!… תתחילו לצחוק!…

יום שני כ׳ אלול ה׳תשע״א
מעלתו של הצחוק היא שהוא מסייע לנו להבחין בין עיקר לטפל, בין חיצוני לפנימי, בין תעתוע למציאות אמיתית. על ידי זה עבודתנו בעולם נעשית נעימה יותר ומלאת חיות. אנחנו נעשים קלים ברגלינו וההצלחה מאירה לנו פנים. הרבי מבקש מאתנו לנסות את דרך השמחה – שמחה בטהרתה – כדי להביא את הגאולה.
מאת שולמית שמידע
את הבניין

 

 

היכולת לצחוק מתנה לאדם

היכולת לצחוק היא מתנה משמים ומכל היצורים הנבראים היא בלעדית לאדם.

ביהדות ובמיוחד בחסידות היא עניין חשוב ועיקרי המבטא אמונה וביטחון בבורא.

בלי שמחה וצחוק התנהגות יהודית אפילו ברמה של צדיק וחסיד אינה מושלמת.

צחוק יהודי אינו דבר שטחי וחיצוני, חס ושלום, וכמובן, אינו הוללות או ציניות, חלילה.

הצחוק היהודי הוא עניין פנימי עמוק המבטא ביטחון בה' ושמחה בעבודת ה'.

גם אם בצחוק יש ביקורת לזולת או כלפי עצמו,

לעולם אין בו מטרה לפגוע, חלילה.

הקב"ה יושב ושוחק

הקב"ה, עצם הטוב שטבעו להיטיב היודע שהכל לטובה והכל בהשגחתו,

מה הוא עושה מאז שברא את העולם?…

תתפלאו!… יושב ושוחק – "יושב בשמים ישחק".

כל העולמות וכל הנבראים הם הקניגיא שלו.

הקב"ה ברא אדם בצלמו ונתן לו יכולת להתבונן בעולם בהתבוננות עמוקה,

נתן לו את הכח והכשרון לצחוק.

הצחוק האנושי משתלשל מהצחוק האלוקי.

צחוק האדם, המחקה את בוראו,

רצוי לפני הבורא במיוחד כשהוא מביע שמחה וביטחון בו.

הקב"ה ממתין לצחוק שלנו ומתענג עליו.

"אדם" מלשון "אדמה לעליון" צוחק כאן למטה,

ועל ידי זה מעורר צחוק למעלה – "כגונא תתאה גונא עילאה".

"כמים הפנים לפנים כן לב האדם אל האדם".

וכשאדם מתאחד עם בוראו ש"עוז וחדוה במקומו",

אז כשני חברים אוהבים הם צוחקים זה עם זה.

תפקידנו עלי אדמות לצחוק ולשמוח, להצחיק ולשמח אחרים,

לשמח ולהצחיק את הבורא – לתת לו נחת רוח!

שמחה מעידה על מידות מתוקנות

ראייה שטחית ומזויפת בהויות העולם מביאה אדם לידי עצבות וכעס.

ואילו הצחוק מביע שמחה פנימית

ומשחרר מהסתכלות על העולם בהיבט מצומצם ומעוות.

הוא מעלה אותנו מרמת הנפש הבהמית לעומק הנפש האלוקית.

משחרר אותנו מצער ועצב רגעי חולף ומביא אותנו לשמחה רוחנית נעלית נצחית.

הצחוק, המבטא את השמחה הפנימית, מעיד על מידות מתוקנות,

מעיד על השמחה בעבודת ה', על אהבת ה' ויראת ה',

על השמחה בחלקנו ובגורלנו.

הצחוק מגלה את המציאות האמיתית

כשעיני הבשר שלנו מחשיכים ומעוותים את המציאות האמיתית,

בא הצחוק לסייע בעדנו לראות את התמונה האמיתית.

הוא מגביה אותנו מעלה מעלה עד כדי ראיית הדברים בשורשם למעלה.

והרי שם למעלה הכל טוב בתכלית – "אין רע יורד מלמעלה".

ומתוך ראיה והבנה שהכל בשורשו ובתכליתו רק טוב,

מתוך ראיה חיובית עמוקה מתגלה השמחה הפנימית הטבעית וצחוק פורץ ומתגלגל מאליו.

מה שלכאורה נראה רע עצוב כואב ומדכא,

תופס עם הצחוק ראיה חדשה אופטימית מלאת תקוה.

הצחוק מסייע לנו

זוהי מעלתו של הצחוק המסייע לנו להבחין בין עיקר לטפל,

בין חיצוני לפנימי, בין תעתוע למציאות אמיתית.

על ידי זה עבודתנו בעולם נעשית נעימה יותר ומלאת חיות.

אנחנו נעשים קלים ברגלינו וההצלחה מאירה לנו פנים.

בצחוק יש מבט חדש על העולם

בצחוק יש חידוש – הבט חדש על העולם.

מלך צוחק כאשר מראים לו ציפור מדברת…

וכשאנו משנים את טבענו על ידי "אתכפיא" ומתחברים לה' על ידי תורה ומצוות,

הקב"ה צוחק ושמח ו"יקרא דקודשא בריך הוא אסתלק (מתעלה ונמשך) בכל העולמות".

כדי להיות בעל חוש הומור צריך לצאת מהאנוכיות

כל אדם יכול להתעלות מעל עצמו ולראות את העולם בעין חיובית.

אין אדם שאין לו לפחות קורטוב של חוש הומור שיכול לפתח אותו.

על ידי ויתור מסוים על החומריות, על האינטרסים – על האנוכיות,

על ידי יציאה מן הרגילות ומן ה"אני" שלי,

יוצאים מאפלה לאורה ומעצב לשמחה.

ומכעס לצחוק גדול.

התוועדות חסידית מרפא לנפש

יש לצאת אל הזולת… אל החברה…

אין טוב מאשר לצאת מעצמנו ולהצטרף להתוועדות חסידית שהיא מרפא לגוף ולנפש.

בהתוועדות חסידית לומדים תיקון המידות ואהבת ישראל בדרך ממילא.

הניגונים, שיחות הקודש, הסיפורים החסידיים והסעודה בחברת חסידים,

מעוררים את כל החלקים הטובים שבנפש.

שמחה בהתוועדות חסידית פורצת את כל הגדרים.

את כל גדרי ההרגלים המגבילים אותנו אף אם הם גדרי קדושה.

שמחה מעוררת את עצם הנפש – את הכוחות הנעלמים שלמעלה מהכוחות הגלויים.

בהתוועדות חסידית שמחים שמחה של קדושה ללא מדידה והגבלה.

פתקא נחית משמיא – גילה לנו אדמו"ר הזקן –

התוועדות חסידית פועלת ישועות בקרב הארץ.

התפילות והבקשות שעולות בהתוועדות וברכות המשתתפים בה,

מתקבלות יותר מבקשותיו ותפילותיו של המלאך מיכאל סניגורם של ישראל.

נסו והיוכחו!

לעתיד לבוא יימלא שחוק פינו

לעתיד לבוא כשיתבטל ההעלם ויתגלה בפשיטות שהכל זה אלוקות ואלוקות זה הכל.

"אז יימלא שחוק פינו ולשוננו רנה".

לעתיד לבוא נאמר דוקא ליצחק – "כי אבינו אתה".

אז יתגלה הבלי גבול בתוך הגבול.

אז יתגלה שכל הדברים שנראו לנו עצובים ובכינו בגללם,

היו צריכים לשמח אותנו דוקא.

אז נאמר: "אודך ה' כי אנפת בי"…

"צחוק עשה לי אלוקים"…

הרבי מבקש מאתנו לנסות את דרך השמחה – שמחה בטהרתה –

כדי להביא את הגאולה.

הוא מודיע לנו שכבר הגיע הזמן למלא שחוק פינו…

הגאולה אינה רק עניין של זמן ומקום,

הגאולה היא עניין של מצב ומעמד.

אז הבה נתחיל בשמחה ובצחוק, הבה נתחיל לחיות גאולה..

ילללה לפעולה!…

צפו בסרטון תיהנו ותצחקו

פרסום תגובה חדשה

test email