מדוע זכה שומר בית האסורים להיות בן העולם הבא?

רב ברוקא זכה פעמים רבות לראות את אליהו הנביא. פעם אחת בהיותו בשוק של מקום הנקרא בית לפט, פגש שם את אליהו הנביא ושאל אותו: "האם יש בשוק הזה אדם שהוא בן עולם הבא?". אליהו הנביא השיב לו בשלילה, אך תוך כדי הדברים הגיע לשם אדם שלרגליו מנעלים שחורים, שלא כמנהג היהודים, ואף ציצית לא הייתה בבגדו. להפתעתו של רב ברוקא, אמר לו אליהו: "האיש הזה הוא בן עולם הבא".

רץ הרב ברוקא אחרי האיש ושאל אותו מה מעשיו, כי רצה לדעת בזכות מה הוא בן עולם הבא. השיב לו האיש: "מחר אענה לך". למחרת חזר אליו רב ברוקא ושאלו שוב למעשיו. הפעם ענה לו האיש וסיפר: "שומר בבית האסורים אני, ואני ממקם את הגברים בצד אחד של המתחם ואת הנשים בצדו השני, כדי שלא יהיו יחד. את מיטתי מציב אני בין מקום הגברים למקום הנשים, וכך אני משגיח שלא יבואו לידי איסור חלילה. ואם רואה אני שהגויים נותנים עיניהם בבת ישראל שנמצאת שם, אני מוסר את נפשי עליה ומציל אותה מן העבירה.

"פעם אחת", המשיך וסיפר האיש לרב ברוקא, "הגיעה נערה מאורסת לבית הסוהר. ידעתי שהגויים שמו בה את עיניהם, ולכן לקחתי שמרים של יין אדום, שנראים כמו דם, וזרקתי אותם על בגדיה. "דרך נשים לה", אמרתי לגויים, "מאוסה היא", ואכן, הם שמעו לי ועזבוה".

הקשיב רב ברוקא לדברי האיש, אך עדיין תמה על כך שאינו נראה כיהודי. "מדוע אינך לובש ציצית?" שאל אותו, "ומדוע אתה נועל נעליים שחורות, שלא כדרך היהודים?"

"איני רוצה שיכירו בי שיהודי אני", הסביר האיש. "מסתובב אני בין הגויים, וכאשר אני שומע שהמלכות גוזרת גזירה על היהודים, אני הולך ומודיע זאת לחכמים, כדי שיתפללו לביטול הגזירה". הבין רב ברוקא כי האיש הזה פועל רבות למען אחיו היהודים, אך הוסיף והקשה: "וכששאלתי אותך אתמול מה מעשיך, מפני מה אמרת שאבוא היום?" גם התשובה לשאלה זו הייתה קשורה למעשיו הטובים של האיש: "אתמול לא יכולתי להתעכב בשיחה", אמר, "נגזרה גזירה על היהודים ואני הייתי בדרכי לחכמים כדי להודיע להם על כך".

במה זכו שני האחים להיות בני העולם הבא? 

שומר בית האסורים לא היה היחיד שעליו אמר אליהו הנביא כי הוא בן עולם הבא. עודם מדברים, הגיעו אל השוק שני אחים. אמר אליהו לרב ברוקא: "גם הם בני עולם הבא".

ניגש רב ברוקא לאחים ושאל גם אותם: "מה מעשיכם?"

"אנו אנשים שמחים ומשמחים", סיפרו לו הללו. "אנחנו הולכים לאנשים עצובים ומרי נפש ומשתדלים לשמח אותם ולהעלות חיוך על שפתותיהם, וכאשר אנו נתקלים בקטטה ובמריבה – אנו מדברים על לב הניצים, מרגיעים ומשמחים אותם, עד שהם משלימים ביניהם".

הבין רב ברוקא שבזכות מצווה זו, לשמח לב אחרים ולהרחיקם מן המחלוקת, זכו השניים, ואליהו הנביא העיד עליהם כי הם בני העולם הבא.

(על־פי מסכת תענית, דף כב ע"א, מתוך הספר כוחה של מצווה)