כמה נעים להיות בחברת אנשים בעלי חוש הומור,

שמוסרים לנו מסרים בדרך של הנאה ותענוג ומעוררים בנו צחוק וחיוך.

וכשעוסקים באיזה נושא רציני, פתאם מתפרצת מהם איזו בדיחה ספוטאנית,

המוציאה אותנו מן השגרה באופן מפתיע.

וכשיש איזה דיון באיזה נושא ונוצרים חילוקי דעות,

הן נפתרות מאליהן בהומור וצחוק במקום ויכוח או ריב.

הומור בריא נעשה באוירה של אהבה ואחוה ושלום ורעות.

ובין אנשים שאינם מכירים זה את זה הוא יוצר קשר טוב ואוירה טובה.

ותמיד הוא מחזק את הקשר החברתי מעצים את הידידות.

חוש ההומור המעורר צחוק וחיוך טוב לבריאות,

הוא משחרר לחצים ומתחים פיזיים ונפשיים,

מחזק את המערכת החיסונית ומשפר את מצב הרוח.

ובעזרתו האדיבה אפילו מציאות עגומה נראית באור חדש מצחיק ומשעשע.

הומור בריא אין בו חלילה ציניות או לעג.

הוא מקרב ומלטף מעודד ומחזק,

ואינו משפיל או הופך אדם לבדיחה ולקלס…

חוש הומור בריא הוא כשרון גדול לאדם שהתברך בו.

על ידו הוא יכול תמיד לשנות את זוית ראייתו המצומצמת,

ולהיות בשמחה וצחוק תמידיים.

הוא חיוני ליחסים טובים לא רק בין חברים,

אלא גם בין הורים לילדים ובין מורים לתלמידים,

ובעיקר בין בני זוג.

כמה מאלף הסיפור בגמרא על רבה, צדיק יסוד עולם,

שפתח כל שיעור בבדיחה ועורר צחוק אצל החכמים הלומדים,

ורק אחר כך ישב בחרדת קודש ולימד הלכה.

דוקא על ידי ההשפעה החיצונית של הצחוק,

נפתחו לבותיהם ומוחותיהם של הלומדים,

ונעשו כלי קיבול להשפעה הפנימית של  הלימוד.

מעשה רבה צריך להיות מופת לרבים כולל הורים ומורים,

כך שכל לימוד ועבודה ייעשו בקלות ובשמחה.

כשרונות ויצירתיות ייצאו מן ההעלם אל הגילוי,

והעבודה תתנהל מתוך מערכת יחסים נעימה.