פרשת בא – כחצות הלילה

בשיחת הרבי לפרשת בא מסביר הרבי, שבשר ודם יכול לדייק, אם כי במאמץ רב ברגע אחד. אך גם לרגע יש שיעור. אולם הקדוש ברוך הוא מדייק ב״חוט השערה״, בנקודה הקטנה ביותר של הזמן, שאדם אינו מסוגל להגדירה ולחלקה ורק הקדוש־ברוך־הוא אשר ״יודע עתיו ורגעיו״ יכול להבחין בכך. ולכן אמר הקדוש־ברוך־הוא "בחצות״ ומשה אמר לפרעה "כחצות".

פרשת בשלח – שיחת הרבי ש"פ שמיני ה'תשל"ד

בשיחת הרבי על מה שכתוב בפרשת בשלח שמשה הסיע את עם ישראל בעל כרחם, מסביר הרבי שעם ישראל רצו בקבלת עול להשלים את עבודת הבירורים של מצרים. אף על פי שציפה להם המעמד החשוב ביותר של מתן תורה.

פרשת יתרו – אחדות ישראל במתן תורה

בשיחת הרבי לפרשת יתרו ה'תש"מ מסביר הרבי, שכל יהודי צריך להשתדל ככל יכלתו, לא רק להפיץ תורה ויהדות בין יהודים, אלא גם להשפיע על בני נח לקיים את שבע המצוות שלהם , ולקיימן "מפני שצוה בהן הקדוש־ברוך־הוא בתורה". כדי להפוך את רשות היחיד ליחודו יתברך.

פרשת משפטים – וחדלת מעזוב לו

בשיחת הרבי לפרשת משפטים מסביר הרבי שלפי הבעל־שם־טוב ״חמור״ רומז לגוף – ״חומר שלך", ו״עזוב תעזוב עמו״ משמע, שאסור לשבור את הגוף.

פרשת תרומה – בניית המשכן

בשיחת הרבי לפרשת תרומה מסביר הרבי, שלעתים חש אדם במצב של ״מדבר״, ללא קדושה ח״ו. ואל לו להתייאש. גם המשכן של ישראל הוקם בהיותם במצב של ״מדבר״. וכאשר יהודי בונה משכן בהיותו במצב רוחני של ״מדבר״, נגרם ״יתרון האור מן החושך״.