פרשת-בהעלותך

יש מצב של "לחם מן השמים" כמו המן – שהיה שמיימי וניסי וקיבלו אותו חינם אין כסף, ואכלו מן המוכן, ויש מצב של "לחם מן הארץ". מה עדיף?

שלך גדולה משלהם – כי ענינם הוא עלי' מבי"ע לאצילות, וזהו ענין של אתערותא דלתתא מלמטה למעלה, ושלך גדולה, כי עבודתו של אהרן היא באצילות גופא, שזה בא מלמעלה.

פרשת בהעלותך עוסקת במצות הדלקת המנורה במשכן. בטהרת הלויים והכנתם לעבודת המשכן. בצבא העבודה של הלויים. בקרבן פסח ראשון במדבר ועוד.

פרשת בהעלותך עוסקת במנורת המשכן, בפסח שני, הענן כסימן למסעות בני ישראל במדבר, בחטא המתאוננים, בחטא לשון הרע של מרים ועונשו ועוד.

שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת הַמְּנוֹרָה לְפָרָשַׁת הַנְּשִׂיאִים? 2. "וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה" – מַה לּוֹמְדִים מִמִּלִּים אֵלֶּה? 3. "קַח אֶת הַלְּוִיִּים" – וְכִי מֹשֶׁה לוֹקֵחַ אוֹתָם בְּיָדָיו?


שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. וְעַל צְבָא מַטֶּה בְּנֵי גָּד… ב. אַחַד הַמַּאֲכָלִים הַזְּכוּרִים לְטוֹבָה מִמִּצְרַיִם ג. וְעַל צְבָא מַטֶּה בְּנֵי מְנַשֶּׁה


תפקיד האשה דומה לכהן הגדול להאיר את ביתה, להציב את המנורה כך שהנרות, בני ביתה, יאירו באופן של ״בהעלותך״ – שתהיה שלהבת עולה מאליה.

פרשת בהעלותך עוסקת בפרשת המן. המן שאכלו ישראל במדבר היה מזון איכותי ובו טעמו כל טעם שרצו, אז למה התלוננו ישראל על המן?

בפרשת בהעלותך מתארת התורה את תלונות עם ישראל במדבר. מה המניע לתלונות? ולמה חרה אף השם על כך?

בשיחת הרבי על פרשת בהעלותך הוא מדבר על מעלת המן שהיה לחם מן השמים, ואף ברדתו למטה נשאר במעלתו. המן משל לפנימיות התורה שכולם חייבים לעסוק בה.

כל אחד יכול למצוא בנפשו את המנורה ולדעת להדליק אותה וזהו הדבר הבסיסי והיסודי ביותר בעבודת השם.

כל אחד יכול למצוא בנפשו את המנורה ולדעת להדליק אותה וזהו הדבר הבסיסי והיסודי ביותר בעבודת השם.

כל אחד יכול למצוא בנפשו את המנורה ולדעת להדליק אותה וזהו הדבר הבסיסי והיסודי ביותר בעבודת השם.

בפרשת השבוע בהעלותך מדובר על אהרון הכהן המדליק את הנרות, דרגה שלמעלה מאברהם אבינו. בעוד אברהם אבינו בחינת "אהבת עולם", אהרן בחינת אהבה שלמעלה מעולם. כי לאחר מתן תורה נתבטלה הגזירה שעליונים לא ירדו למטה ותחתונים לא יעלו למעלה.

מפרשת בהעלותך למדים שכל יהודי עובד את ה' במשכן הרוחני שבלבו פנימה דוגמת כוהן. "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד. ועבודתו כוללת גם את העלאת הנרות והטבתן – העלאת והטבת נשמות ישראל.

מהפסוק בפרשת בהעלותך "בהעלותך את הנרות, ומהפסוק בהפטרה "ראיתי והנה מנורת זהב כולה… זה דבר ה' אל זרובבל". למדים שהמנורה היא "דבר ה'", ו"דבר ה'" הוא מקור נשמות ישראל, וכללות נשמות ישראל הנקראים מנורה "נזרעו" בבבל, היינו בגלות!, ואין זאת אלא ירידה צורך עליה.

פרשת השבוע בהעלותך מדברת על השראת השכינה בהדלקת הנרות מבהירה לנו מהי החשיבות הגדולה כל כך של הדלקת המנורה עד שהיא למעלה מן הקרבנות, הרי "רזא דקורבנא עולה עד רזא דאין סוף"?… הדלקת הנרות קיימת בכל זמן ובכל מקום לנצח ואפילו בגשמיות.

כָּל יְהוּדִי יָכוֹל וְצָרִיךְ לְהַעֲלוֹת אֶת הַנֵּרוֹת וּלְהֵיטִיב אוֹתָם. הוּא צָרִיךְ לְהַדְלִיק אֶת נֵר הַנְּשָׁמָה, עַד שֶׁתָּאִיר לְמֵרָחוֹק עַל יְדֵי לִמּוּד תּוֹרָה וְקִיּוּם מִצְווֹת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר". הוּא צָרִיךְ לְהַדְלִיק אֶת הַנֵּר הַפְּרָטִי שֶׁלּוֹ (נִשְׁמָתוֹ הוּא), וְאֶת נֵרוֹת יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל (נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל).

התוכן ד"בהעלותך את הנרות" – "עד שתהא שלהבת עולה מאלי'" – הוא, שעבודת היהודי צריכה להיות באופן שהוא מדליק ומאיר את עצמו וחלקו בעולם וכל העולם ב"נר מצוה ותורה אור"

בכל נשמה פרטית ישנם כל ז' המדות שכנגדם הם ז' אופני העבודה דשבעת המדות, היינו, שבכל נר ("נר ה' נשמת אדם") ישנם בפרטיות "שבעת הנרות".