תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
פרשת-בהר
במאמר הרבי לפרשת בהר מסביר הרבי שכללות פרשה בהר מדברת על כללות עבודת האדם. שתכלית העבודה היא – "ושבתה הארץ שבת להשם", ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים
איזה מזל שיש שבת! בכל הדורות שקדמו לנו אבל בעיקר בדור הזה, של קצב מסחרר, מידע מהיר, ריבוי משימות… שבת היא תחנת עצירה, הרגעות, ריענון וטעינה.
מַדּוּעַ נִתְּנָה תּוֹרָה דַּוְקָא עַל הַר סִינַי? הַמִּדְרָשׁ מְסַפֵּר שֶׁבִּזְמַן מַתַּן תּוֹרָה הִתְאַסְּפוּ כָּל הֶהָרִים, כִּי כָּל הַר רָצָה שֶׁעָלָיו יִתֵּן הַשֵּׁם אֶת הַתּוֹרָה…
בשבת נמשך מתנה מלמעלה, כמאמר: מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל. ולכן גוי ששבת חייב מיתה, כי השבת היא מתנה שניתנה לישראל דוקא.
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן
1. מִנַּיִן שֶׁאָדָם זָקוּק לִבְרָכָה בַּמָּזוֹן לֹא רַק שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מַה לֶּאֱכֹל, אֶלָּא גַּם בְּרָכָה לְאַחַר שֶׁאָכַל?
2. מַה טַּעַם אֵין מוֹכְרִים אֶת הָאָרֶץ לִצְמִיתוּת (=לַחֲלוּטִין)?
בפרשת "בהר", או "בהר סיני" מוזכרות מצוות חשובות הדואגות לחלשים (כעניים ועבדים) ואף נותנת שנת מנוחה לאדמה. היא פותחת במצוות שמיטה ויובל ומסיימת בקדושת השבת והמקדש.
פרשת "בהר" עוסקת במצוות חשובות הדואגות לחלשים ואף נותנת שנת מנוחה לאדמה. היא פותחת במצוות שמיטה ויובל ומסיימת בקדושת השבת והמקדש.
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן
א. יִשְׂרְאֵלִי בְּיַחַס לְיִשְׂרְאֵלִי אַחֵר עַל פִּי הַפָּרָשָׁה הוּא _______
ב. אָסוּר לִרְדּוֹת בְּעֶבֶד עִבְרִי _______
ג. בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּהּ נֶאֱחָזִים חַיָּבִים לְאַפְשֵׁר הַחְזָרָה שֶׁל שְׂדֵה אֲחֻזָּה לִבְעָלֶיהָ, וְזֶה נִקְרָא _______
חידון לשוני לפרשת בהר. אין כמו חידות ושאלות מחכימות הממריצות את הלומד לדרוש ולחקור בעיון לעומק בפרשת השבוע.