תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
פרשת-בשלח
הדבר היחיד שנשאר עכשיו הוא – לקבל את פני משיח צדקנו בפועל ממש … שכל הפרטים בהפצת התורה והיהדות, והפצת מעיינות החסידות חוצה צריכים להיות חדורים בנקודה זו
ויולך הויה את הים – והנה במאמר ד״ה זה מלפני ששים שנה (שבת בשלח תרס״ו) מדבר גם כן אודות הענין דלמעלה מעלה עד אין קץ ולמטה מטה עד אין תכלית…
צדקת פרזונו בישראל – אמרו רז״ל, אמר רבי אושעיא [מלשון ישועה ] מאי דכתיב צדקת פרזונו בישראל? צדקה עשה הקב״ה בישראל שפיזרן לבין האומות, ופירש רש״י שאין יכולין לכלותם יחד.
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן
1. מַהוּ הַשֵּׁם הַנּוֹסָף שֶׁבּוֹ נִקְרֵאת "שַׁבַּת פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח" וּמַדּוּעַ?
2. מַדּוּעַ לֹא הוֹלִיךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עַם יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בַּדֶּרֶךְ הַקַּלָּה וְהַקְּצָרָה, דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים ?
3. מַה לָּקַח עִמּוֹ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ מִמִּצְרִים וְאֵיזוֹ הַבְטָחָה קַיָּם בְּכָךְ?
פרשת בשלח שעוסקת ביציאת מצריים מגיעה לשיאה בקריעת ים סוף ובשירת הים, שהיא הבעת שבח והודאה להשם על הניסים הגדולים שהתרחשו בים בעקבות יציאת מצריים.
פרשת בשלח עוסקת ביציאת בני ישראל ממצריים, בקריעת ים סוף ובשירת הים, בתלונות בני ישראל במדבר, בפרשת המן, במלחמת עמלק ועוד.
דורנו הוא גלגול נשמות של דור המדבר, ובכך גם עסקנו בפרשה הקודמת, בפירוש רש"י על הפסוק: זה א-לי ואנווהו, המדבר על הילדים, ילדי דור המדבר, ש"הם הכירוהו תחילה".
בשיחת הרבי לפרשת בשלח שואל הרבי: מדוע, אכן, שירת משה ובני ישראל – הגברים – לא היתה בשמחה כבשירת מרים וכל הנשים? ומשיב על כך…
מֹשֶׁה מַסִּיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף בְּעַל כָּרְחָם. הֲרֵי הֵם הוֹלְכִים לִקְרַאת מַעֲמָד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר – יֵשׁ לְהִזְדָּרֵז לְמַעֲמַד הַר סִינַי וּלְמַתַּן תּוֹרָה!…
פרשת בשלח לילדים – חידון. שאלות ותשובות המסייעות לעיון בפירוש רש"י לפרשה.
פרשת בשלח לילדים – חידון האל"ף בי"ת. שאלות ותשובות לפי סדר האל"ף בי"ת, כך שהאות הראשונה של התשובה היא רמז לתשובה. ולמי שמתקשה התשובות מופיעות לאחר השאלות.
יוסף מבקש מאחיו לפני מותו להשאר במצרים עד בוא גאולת מצריים, ואז להעלות את עצמותיו לארץ.
תֹּכֶן פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח מַגִּיעַ לְשִׂיא יָפְיוֹ בִּקְרִיעַת יַם סוּף וְשִׁירַת הַיָּם. לָכֵן נִקְרֵאת הַשַּׁבָּת שַׁבָּת שִׁירָה, וּלְהָעִיר, שֶׁשִּׁירַת הַיָּם לֹא מָשָׁה מִפִּי עַם יִשְׂרָאֵל וְהוּא קוֹרֵא אוֹתָהּ בְּכָל יוֹם בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית, וְהִיא אַף רְמוּזָה בְּבִרְכַּת הַגְּאֻלָּה שֶׁלְּאַחַר קְרִיאַת שָׁמַע הֵן בַּשַּׁחֲרִית וְהֵן בְּעַרְבִית.
מֵהַפָּסוּק בְּפָרָשָׁתֵנוּ, פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח – "וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף" – לְמֵדִים שֶׁמֹּשֶׁה הִסִּיעַ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל בְּעַל כָּרְחָם. עַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ עֲסוּקִים כָּל כָּךְ בְּבִזַּת הַיָּם הַגְּדוֹלָה מִבִּזַּת מִצְרַיִם, לָכֵן לֹא רָצוּ לִנְסֹעַ מִיַּם סוּף. מַדּוּעַ?
חידות וחידודים מעשירים מאד את הלימוד. וכמעט אין דבר החביב יותר על תלמיד מאשר שאלות וחידונים, דבר המאתגר אותם לגלות את ידיעותיהם. ומה טוב להשתמש בזה בלימוד פרשת השבוע.