הָלַךְ הַקָּצִין לְבֵית הַיְּהוּדִי נִכְנַס לְבֵיתוֹ, וּמַה הִתְפַּעֵל מִן הָאֲוִירָה וְהַהוֹד שֶׁאָפְפוּ אֶת הַבַּיִת. בְּנֵי הַבֵּית לְבוּשִׁים חֲגִיגִית, נֵרוֹת שַׁבָּת מְאִירִים אֶת הַחֶדֶר, מַפָּה לְבָנָה וְיָפָה פְּרוּשָׂה עַל הַשֻּׁלְחָן, וּמֵעָלֶיהָ כֵּלִים יְקָרִים, וּבְתוֹךְ קְעָרוֹת יָפוֹת מַעֲדַנִּים בְּרֵיחַ מְעוֹרֵר תֵּאָבוֹן. מִכָּל פִּנָּה שֶׁל הַחֶדֶר בָּקַע אוֹר וּקְדֻשָּׁה.

השבת הוא מנוחה לגוף ולנפש – כדי לחוש את אוירת השבת יש לנו הלכות מיוחדות המנתקות אותנו מטרדות היום יום ומאפשרות לנו להתבונן בעצמנו בפנימיות.

מה קורה למשפחה כשילדה מחליטה להדליק נר שבת? הרבי מליובאוויטש מספר בו' תשרי תשל"ו על ילדה קטנה שהתעקשה להדליק נרות שבת, ובסופו של דבר פעלה על כל הבית.

נרות שבת מאירים כל בית יהודי ומשרים בו אוירה טובה, אוירה משפחתית מלאה רוגע ושלוה – אוירה, אותה אפשר לחוש ביתר שאת כאשר שומרים את הלכות השבת.

פָּרַץ וִכּוּחַ בֵּין הַבַּחוּרָה לְבֵין הָעוֹבֵד. קְלִיֶנְטִים שֶׁנָּכְחוּ בַּמָּקוֹם הִצְטָרְפוּ לַוִּכּוּחַ, וְכַמּוּבָן שֶׁהֵעִידוּ לְטוֹבַת הַבַּחוּרָה שֶׁשִּׁלְּמָה בְּכֶסֶף מָלֵא עֲבוּר הַדָּג. הָעוֹבֵד הִזְעִיק אֶת הָאַחְרַאי לְמִשְׁמֶרֶת וְאַחְרַאי הַמִּשְׁמֶרֶת הִתְקַשֵּׁר לִמְנַהֵל הַחֲנוּת, וְהַמְּנַהֵל הִכְרִיעַ לְטוֹבַת הַלָּקוֹחָה.

מי ששומר שבת יכול לראות במוחש איך הברכה שורה בביתו, כי השבת היא מקור הברכה. סיפור זה ממחיש לנו עד כמה ברכת ה' היא תעשיר!