תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
כל התכנים בנושא: פרה אדומה
את פרשת פרה קוראים בשבת לפני שבת החודש – ניסן – פרשה שעניינה רצוא ושוב, התעלות ורגיעה. דבר המאפיין את כל החיים שלנו. הכיצד?…
במאמר הרבי לפרשת חוקת הוא מסביר, שתכלית תורה ומצוות, לעשות לו ית׳ דירה בתחתונים. היינו שענין הרצוא ושוב מגלה את אותיות החקיקה שלמעלה בספירת המלכות.
מהו סוד פרה אדומה? מדוע שורפים את הפרה ונותנים באפרה עץ ארז, אזוב, תולעת שני ומים מעליהם? איך יתכן שהיא מטהרת את הטמאים?
מִצְוַת פָּרָה אֲדֻמָּה קְשׁוּרָה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְנִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ.
עַל פִּי מִצְוָה זוֹ שׂוֹרְפִים פָּרָה אֲדֻמָּה, וּמוֹהֲלִים אֶת אֶפְרָהּ בְּמֵי מַעְיָן חַיִּים,
וְאַחַר כָּךְ מֵהָאֵפֶר הַמָּהוּל בַּמַּיִם מַזִּים עַל טְמֵא מֵת כְּדֵי לְטַהֵר אוֹתוֹ.
בְּמִצְוָה זוֹ טָמוּן סוֹד גָּדוֹל שֶׁאֲפִלּוּ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ לֹא יָדַע.
נאמר "זאת חוקת התורה" על מצות פרה אדומה מכיון שהיא כלולה משני הענינים ד"רצוא" ו"שוב" (שריפת הפרה (רצוא), ו-ונתן מים חיים אל כלי (שוב)) כמו כל מצוות התורה.
הרב יוסי גינזבורג מדבר על הקשר בין מצות פרה אדומה (תחילת הפרשה) לחלוקת הארץ (סוף הפרשה) ועל תכלית הבריאה בגאולה, בה יהיה גילוי אלוקי אין סופי בעולם.
הרב יוסי גינזבורג מדבר על הקשר בין מצות פרה אדומה (תחילת הפרשה) לחלוקת הארץ (סוף הפרשה) ועל תכלית הבריאה בגאולה, בה יהיה גילוי אלוקי אין סופי בעולם.
מצות פרה אדומה היא חוקת התורה כולה, משום שמצוה זו בכללה ובכל פרטיה שייכת לכל התורה כולה, וממנה ניתן ללמוד על כל התורה כולה. עיקר עניינה של מצוות פרה אדומה הוא לטהר טומאת מת, ולעתיד לבוא יהיה זה בשלימות עד שיבולע המוות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים.
פרשת חוקת עוסקת במצוות פרה אדומה. מעלתה ויחודה של מצוות פרה אדומה היא שמבטלת את טומאת המת ואת הסיבה לטומאה (חטא העגל). כשיתבטל חטא העגל יתבטל המוות ויהיו חיים נצחיים.
יהודי בעולם הזה הוא בתנועה מתמדת של "רצוא" ו"שוב". כנשמה שהתלבשה בגוף הוא בחינת "שוב", אך מכיון שיש בו עניין עלייה וסילוק עד לעולמות האין סוף, הוא בחינת "רצוא". זהו עניינה של מצות פרה אדומה שהיא כללות התורה, שבה מצטרפות שתי תנועות הפכיות אלה: העלאה מלמטה למעלה – שריפת הפרה – "רצוא".
והמשכה מלמטה למעלה – נתינת מים חיים אל כלי – "שוב".