במאמר הרבי לפרשת בהר מסביר הרבי שכללות פרשה בהר מדברת על כללות עבודת האדם. שתכלית העבודה היא – "ושבתה הארץ שבת להשם", ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים

איזה מזל שיש שבת! בכל הדורות שקדמו לנו אבל בעיקר בדור הזה, של קצב מסחרר, מידע מהיר, ריבוי משימות… שבת היא תחנת עצירה, הרגעות, ריענון וטעינה.

מַדּוּעַ נִתְּנָה תּוֹרָה דַּוְקָא עַל הַר סִינַי? הַמִּדְרָשׁ מְסַפֵּר שֶׁבִּזְמַן מַתַּן תּוֹרָה הִתְאַסְּפוּ כָּל הֶהָרִים, כִּי כָּל הַר רָצָה שֶׁעָלָיו יִתֵּן הַשֵּׁם אֶת הַתּוֹרָה…

בשבת נמשך מתנה מלמעלה, כמאמר: מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל. ולכן גוי ששבת חייב מיתה, כי השבת היא מתנה שניתנה לישראל דוקא.

שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. מִנַּיִן שֶׁאָדָם זָקוּק לִבְרָכָה בַּמָּזוֹן לֹא רַק שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מַה לֶּאֱכֹל, אֶלָּא גַּם בְּרָכָה לְאַחַר שֶׁאָכַל? 2. מַה טַּעַם אֵין מוֹכְרִים אֶת הָאָרֶץ לִצְמִיתוּת (=לַחֲלוּטִין)?

בפרשת "בהר", או "בהר סיני" מוזכרות מצוות חשובות הדואגות לחלשים (כעניים ועבדים) ואף נותנת שנת מנוחה לאדמה. היא פותחת במצוות שמיטה ויובל ומסיימת בקדושת השבת והמקדש.

פרשת "בהר" עוסקת במצוות חשובות הדואגות לחלשים ואף נותנת שנת מנוחה לאדמה. היא פותחת במצוות שמיטה ויובל ומסיימת בקדושת השבת והמקדש.

שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. יִשְׂרְאֵלִי בְּיַחַס לְיִשְׂרְאֵלִי אַחֵר עַל פִּי הַפָּרָשָׁה הוּא _______ ב. אָסוּר לִרְדּוֹת בְּעֶבֶד עִבְרִי _______ ג. בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּהּ נֶאֱחָזִים חַיָּבִים לְאַפְשֵׁר הַחְזָרָה שֶׁל שְׂדֵה אֲחֻזָּה לִבְעָלֶיהָ, וְזֶה נִקְרָא _______

חידון לשוני לפרשת בהר. אין כמו חידות ושאלות מחכימות הממריצות את הלומד לדרוש ולחקור בעיון לעומק בפרשת השבוע.

פָּרָשָׁתֵנוּ פָּרָשַׁת בְּהַר פּוֹתַחַת בְּמִצְוַת הַשְּׁמִטָּה, כְּדֵי לְהָבִין אֶת חֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל מִצְוָה זוֹ, הָבָה נִרְאֶה לְמַה הִיא מְחַיֶּבֶת?

בשיחת הרבי לפרשת בהר מסביר הרבי, ששלימות מנוחת העבד היא אם שנת יציאתו לחופשי חלה בשנת השמיטה, כמו ששלימות ספירת העומר היא כשסופרים שבע שבתות תמימות ממחרת השבת כפשוטו, ושלימות זכירת יציאת מצרים היא בליל הסדר. ושלימות עצרת כשיוצא ביום מתן תורה.

פרשת השבוע בהר עוסקת בכללות עבודת האדם ללמדנו מהי תכליתה. התכלית היא "ושבתה הארץ שבת לה'". מעשינו ועבודתנו מכינים אותנו "ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים". לאחרי ששת אלפים של עבודה נגיע באלף השביעי למנוחה לחיי העולמים.

הקשר בין כנסת ישראל להקב"ה דומה לקשר בין אשה לבעלה. וכמו אשה הסופרת שבעה נקיים וטובלת במקוה, ורק אחרי כך יכולה להתייחד עם בעלה עד "והיו לבשר אחד" – כך כנסת ישראל מתכוננת לגילוי ה' במתן תורה, וסופרת (דוגמת "וספרה לה") ספירת העומר – ספירת "שבעה נקיים"…

פרשתנו פרשת בהר כוללת את הברכה "ואולך אתכם קוממיות", ומכאן שמפתחות הגאולה האמיתית והשלימה בידינו.

מפרשות בהר בחוקותי למדים שהתבטלות אמיתית אינה סתירה להתנשאות ולתוקף של קדושה, שאין זו התנשאות של מציאות האדם אלא של אלוקות. יהודי הוא בבחינת "עבד מלך מלך", אין לו מציאות משלו אלא מציאות המלך.

בְּסִיּוּם שֵׁשֶׁת אַלְפֵי שְׁנוֹת עֲשִׂיָּה נַגִּיעַ לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים, שֶׁאָז יִהְיֶה שְׁלֵמוּת הַתַּעֲנוּג, כִּי אָז יִתְגַּלֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ הַתַּעֲנוּג הָאֲמִתִּי. וְכָל הַהֶסְתֵּר וְהַהֶעְלֵם הוּא רַק בִּשְׁבִיל הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ לְגַלּוֹת אֶת הַשֵּׁם בָּעוֹלָם, וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא הִסְתַּיְּמָה הָעֲבוֹדָה, עָלֵינוּ לָחוּשׁ וְלִחְיוֹת אֶת תַּכְלִית הָעֲבוֹדָה, וְגַם מֵהָעֲבוֹדָה עַצְמָהּ אָנוּ צְרִיכִים לְהִתְעַנֵּג.