פרשת אחרי קדושים – דבר מלכות (הרבי מליובאוויטש)

מובן גודל העילוי (והחסד) דהעבודה דעשיית דירה בתחתונים, שבעבור זה כדאי להוריד את הנשמה למטה, לא בשביל הנשמה עצמה ("כי הנשמה עצמה אינה צריכה תיקון כלל"), אלא כדי לתקן את הגוף ונה"ב וחלקו בעולם, בכדי לעשות דירה בתחתונים.

פרשת אמור – דבר מלכות

בדבר מלכות לפרשת אמור מסביר הרבי שבעבודה דהפיכת הגלות לגאולה ישנם שלשה ענינים: גילוי אלקות בתוך ובערך לעולם. גילוי אלקות שלמעלה מעולם שיש לו איזה ערך ויחס לעולם. וגילוי אלקות שלמעלה לגמרי מעולם.

פרשת בא – כחצות הלילה

בשיחת הרבי לפרשת בא מסביר הרבי, שבשר ודם יכול לדייק, אם כי במאמץ רב ברגע אחד. אך גם לרגע יש שיעור. אולם הקדוש ברוך הוא מדייק ב״חוט השערה״, בנקודה הקטנה ביותר של הזמן, שאדם אינו מסוגל להגדירה ולחלקה ורק הקדוש־ברוך־הוא אשר ״יודע עתיו ורגעיו״ יכול להבחין בכך. ולכן אמר הקדוש־ברוך־הוא "בחצות״ ומשה אמר לפרעה "כחצות".

פרשת בהעלותך – דבר מלכות א' (הרבי מליובאוויטש)

התוכן ד"בהעלותך את הנרות" – "עד שתהא שלהבת עולה מאלי'" – הוא, שעבודת היהודי צריכה להיות באופן שהוא מדליק ומאיר את עצמו וחלקו בעולם וכל העולם ב"נר מצוה ותורה אור"

פרשת בהעלותך – דבר מלכות ב'

בכל נשמה פרטית ישנם כל ז' המדות שכנגדם הם ז' אופני העבודה דשבעת המדות, היינו, שבכל נר ("נר ה' נשמת אדם") ישנם בפרטיות "שבעת הנרות".

פרשת בהר בחוקותי – דבר מלכות

בדבר מלכות לפרשת בהר בחוקותי מסביר הרבי שההחלטה להוסיף באחדותם של ישראל כהכנה לקבלת התורה תמהר ותזרז את ביטול הגלות שסיבתו היפך אהבת ישראל. ותיכף ומיד תבוא הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.

פרשת בלק – דבר מלכות (הרבי מליובאוויטש)

בשנים שבהם חל י"ז תמוז ביום השבת מודגש בעיקר ה"טוב" שבי"ז תמוז ובג' השבועות, שלא נרגש החורבן והגלות אלא ההכנה לגאולה, מצד הדגשת ענין הגאולה ביום השבת.

פרשת במדבר – דבר מלכות (הרבי מליובאוויטש)

בטבע בני אדם: כאשר אדם אינו מרגיש את הכוונה והתכלית בחייו (ש"אני נבראתי לשמש את קוני" ), אינו יכול להיות במנוחה והתיישבות אמיתית.

פרשת ואתחנן – דבר מלכות

בדבר מלכות לפרשת ואתחנן מסביר הרבי את הכפילות של "נחמו נחמו", ואומר שפירושו, "נחמה בכפלים", "על בית ראשון ועל בית שני".

פרשת ויקרא – דבר מלכות (הרבי מליובאוויטש)

שנת ה'תנש"א – "תנשא" בה"א הידיעה, "תנשא מלכותו" ד"דוד עבדי נשיא להם לעולם", דוד מלכא משיחא, הי' תהא שנת אראנו נפלאות – "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", ובאופן ש"בהווייתה תהא", בכל התוקף והנצחיות, גאולה שאין אחרי' גלות. ובכל זה נעשה התוקף ד"חזקה" ע"י הוצאת שלשה ספרי תורה והקריאה בשלשת הספרים וההפטורה על שלשתם בענינים הקשורים עם הגאולה.

פרשת חוקת – דבר מלכות

נאמר "זאת חוקת התורה" על מצות פרה אדומה מכיון שהיא כלולה משני הענינים ד"רצוא" ו"שוב" (שריפת הפרה (רצוא), ו-ונתן מים חיים אל כלי (שוב)) כמו כל מצוות התורה.

פרשת מטות מסעי – דבר מלכות

בדבר מלכות לפרשת מטות מסעי מדבר הרבי על הקשר ד"חזק חזק ונתחזק" על ספר במדבר, שמסיימים בשבת פרשת מטות-מסעי – לתוכן שלושת השבועות של בין המצרים.

פרשת נשא – דבר מלכות

במתן תורה ניתנו גם עניני התורה שיתגלו לעתיד לבוא, תורתו של משיח שילמד את כל העם (שהרי מ"ת הו"ע חד-פעמי, ולא יהי' עוד הפעם מ"ת), אלא שענינים אלה הם בהעלם, ועד כדי כך, שהתגלותם לעתיד לבוא היא בבחינת "תורה חדשה (שאינה יכולה להתגלות ע"י מקבלי התורה, תלמיד ותיק, כי אם ע"י "נותן התורה") מאתי תצא" , שהיא באין-ערוך לגמרי לתורה שמתגלית בזמן הזה ע"י מקבלי התורה, כמאמר רז"ל "תורה שאדם למד בעוה"ז הבל היא לפני תורתו של משיח".

פרשת עקב – דבר מלכות

בדבר מלכות לפרשת עקב מסביר הרבי שליהודי יש כח לעורר את עצמו ולעורר יהודים אחרים, ובעיקר לעורר כביכול את הקב"ה.

פרשת פינחס – דבר מלכות

בדבר מלכות פרשת פינחס מסביר הרבי, שבעמדנו קרוב ממש לפני הגאולה – צריך כל אחד ואחד מישראל להתרגל לגאולה ולהציב את עצמו במצב ורגש של גאולה.

פרשת צו – דבר מלכות

בעמדנו בשנת נפלאות אראנו, ובה גופא – בחודש ניסן, ובתוך השבוע דחג הפסח, זמן חירותנו, ולאור המאורעות והנסים האחרונים – שגלויים לעיני בשר… – ה"ז צריך לעורר אצל יהודי עוד יותר רצון וכחות לעשות את עבודתו באופן דנס, עד נסי נסים – אין זה מספיק שיתעלה ממצבו עד עתה בלימוד התורה וקיום המצוות בהידור, אלא צריך להתעלות… מעלה מעלה… עד שמגיע ל"נס גדול" האמיתי הקשור עם "גדול הוי' ומהולל מאד".

פרשת קורח – דבר מלכות

בדבר מלכות לפרשת קורח מסביר הרבי, שעל ידי זה שבכל רגע מתהוה כל נברא מחדש בדבר ה', מגלים בכל רגע מחדש את כבודו של הקב"ה.

פרשת קורח – דבר מלכות ב'

בג' תמוז פרשת חוקת מדבר הרבי על ההבדלים בין פרשת חוקת לפרשת קורח ששתיהן כוללות את האותיות "חק", ועל האות ת' שבפרשת חוקת שהיא אות הסיום של אותיות הא"ב, ומורה על שלימות העבודה בג' הקוים: תורה עבודה וגמילות חסדים ובג' לבושי הנפש: מחשבה דיבור ומעשה, ומקשר רעיון זה עם עניין חנוכת הבית של הבניין החדש של ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.

פרשת ראה – דבר מלכות

"לחיים", "לחיים ולברכה" – לכל המסובים כאן, ועל ידם לכל בני ישראל בכל מקום שהם, להתברך כולנו כאחד בכל הברכות באופן ד"ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה", כולל ובמיוחד ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, ועל אחת כמה וכמה הברכה הכי עיקרית – גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו באופן שכאו"א מראה באצבעו ואומר "ראה".

פרשת שלח – דבר מלכות

מעלת המרגלים ש"כולם אנשים ראשי אלפי ישראל המה", נבחרים מעם, ש"היו במדרגה גבוה מאד ולא רצו להשפיל את עצמם למצוות מעשיות".

פרשת שלח – דבר מלכות כח סיון תנש"א

בדבר מלכות כ"ח סיון מסביר הרבי שכ"ח סיון מורה על כח חודש סיון, וכמאחז"ל "בריך רחמנא דיהב אוריאן תליתאי לעם תליתאי על ידי תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי".

פרשת שמיני – דבר מלכות

בדבר מלכות לפרשת שמיני מסביר הרבי שבכללות ישנם שני אופני וסדרי עבודה – עבודה בצמצום ובמדידה והגבלה (דקדושה), ועבודה שלמעלה ממדידה והגבלה. ויש בזה מה שאין בזה

פרשת שמיני – דבר מלכות – שיחות כ"ח ניסן ה'תנש"א

הדבר היחידי שיכולני לעשות – למסור הענין אליכם: עשו כל אשר ביכלתכם – ענינים שהם באופן דאורות דתוהו, אבל, בכלים דתיקון – להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש! ויה"ר שסוכ"ס ימצאו עשרה מישראל ש"יתעקשו" שהם מוכרחים לפעול אצל הקב"ה, ובודאי יפעלו אצל הקב"ה – כמ"ש "כי עם קשה עורף הוא (למעליותא, ולכן) וסלחת לעווננו ולחטאתנו ונחלתנו" – להביא בפועל את הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.

פרשת שמיני – דבר מלכות – שיחת כ"ו ניסן ה'תנש"א

בדבר מלכות לפרשת שמיני כ"ו סיון מסביר הרבי שכשרואים את הנסים שהקב"ה עושה – מעורר זה ביהודי עוד יותר, את ההכרה שהקב"ה הוא בורא העולם ומנהיגו, ושהוא עושה תמיד נסים לבני ישראל.

פרשת תזריע מצורע – דבר מלכות

בדבר מלכות לפרשת תזריע מצורע מסביר הרבי שבפרשת "אשה כי תזריע וילדה זכר", "זאת תהי' תורת המצורע ביום טהרתו"… רמז ללידת והתגלות משיח צדקנו.