תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
חיובי הבעל לאשתו
הקראת כתבה
שארה, כסותה ועונתה
א. בחתונה מתחייב הבעל לתת לאשתו שלושה דברים: "שארה, כסותה ועונתה"[1], מזון, בגדים וחיי אישות.
כבכל דברי התורה, שהם מדוייקים ובעלי תוכן ומשמעות, גם בעניינינו – שלושת החיוביים הללו באים כתוצאה מהקשר המהותי של הבעל והאשה, כפי שמבארת תורת הקבלה והחסידות[2].
וכן כותב[3] כבוד־קדושת אדמו"ר:
"שארה – הוא המשכה שמתלבשת בכלי המקבל, כסותה – הוא המשכה שבבחינת מקיף שלמעלה מפנימיות, ועונתה – הוא המשכה שבבחינת מקיף שלמעלה גם מהמקיף דלבוש כו', המשכת העצם כו', המתקבלת שלא על ידי לבוש".
ב. להלן ביאור הדברים:
מזון – גוף
"שארה" — מזון שהבעל מחויב לתת לאשה:
המזון נכנס אל גוף האדם, מתעכל ונהפך לדם ובשר מבשרו – וזה ביטוי לקשר הגשמי והגופני שבין הבעל לאשה – שהם בונים חיים גשמיים משותפים.
בגד – נשמה
בגשמיות הבגד מסביב לגוף ובשורשו הרוחני הבגד הוא "בחינת המקיף" שהיא מעל דרגת הגוף, ומכאן ביטוי לקשר הרוחני בין בני הזוג – הקשר שבנשמה, שהיא בדרגה עליונה (מקיף) מהגוף,
אישות – גוף ונשמה
"עונתה" – חיי אישות בין הבעל לאשתו:
שילוב של שני הדברים, נשמה וגוף. כי ב"עונה" נוסף על הקירבה והאיחוד של הגוף, יש גם קירבה רוחנית עליונה של הנשמה, כמבואר בארוכה לקמן בשער 'פרו ורבו' (עמוד 385), שהכוח ללדת ילדים (שזה בא כתוצאה מחיי האישות), הוא כוח רוחני עליון ביותר – הקשור אל הנשמה.
נמצאנו למדים שבשלושת חיובי הבעל לאשה משתקפת המהות הפנימית שבקשר בין הבעל לאשתו:
מזון – גוף, בגדים – נשמה ואישות – שניהם יחד.
הערות
[1] ראה רמב"ם הלכות אישות פרק יב הלכה ב.
[2] לשלימות הדברים ראה בפרק קניין הקידושין.
[3] ספר המאמרים "מלוקט" חלק ה, עמוד רד.
פרסום תגובה חדשה