קדושת המחשבה בעת החופה

א. עת החופה היא עת סגולה לחתן ולכלה, ולכן עליהם ליחד את מחשבתם בזמן זה למחשבות של קדושה וטהרה ביראת שמים. כתב הגאון החסיד המקובל הרב לוי יצחק שניאורסון נשמתו־עדן[1]: "תחת החופה כל העת תחשוב ביראת שמים, ושיהיו לך בנים יראי שמים, דור ישרים מבורך.

עולם המחשבה אינו גלוי ומוחשי, ואינו נתפס בחמשת חושי האדם (ראיה, שמיעה, טעם, ריח ומישוש) – ובכל זאת המחשבה יכולה להשפיעה גם השפעה מעשית בתחום הגשמי שבעולם המעשה.

בכמה מקומות מראים לנו חז"ל כיצד מחשבת האדם פועלת פעולה מעשית:

בנדבות קדשים – מחשבת האדם להקדיש בהמה, "גמר בלבו שזו עולה כו'", פועלת שהבהמה תצא מרשות האדם ותעבור לרשות הקדש – תתקדש[2]; בהפרשת תרומה – אם הפריש

תרומה במחשבה – הפירות נעשים תרומה[3]; בהקרבת קורבנות – מחשבה לא כשרה בעת ההקרבה, פוסלת את הקורבן – "מחשבת[4] שינוי השם, שינוי המקום ושינוי הזמן", "פוסלות את הקורבן"[5]. וכן גם בחתונה:

מחשבה טובה וטהורה של החתן והכלה בעת החופה, משפיעה לטובה על כל חייהם המשותפים – גם על התחום הנפשי של הבית, וגם על התחום הגשמי של הבית, שיהיה "בנין עדי עד" בגשמיות וברוחניות.

הדברים מקבלים חשיבות מיוחדת על פי מה שהוזכר לעיל בפרק ה'מבוא לחתונה' (פרק א) בקשר לחופה:

החופה אינה מאורע פרטי בחיי בני הזוג, אלא מאורע יסודי וכללי – ברגעי החופה החתן והכלה יוצרים ביניהם קשר פנימי עמוק, מהותם הרוחנית, נשמתם, מתדבקת זו בזו לאחת – וזה נותן כוח ועוצמה לקיים חיי שלום במשך כל החיים.

מובן, אפוא, שקיים דגש מיוחד למחשבה טהורה וקדושה ברגע ייחודי זה, כדי להשפיע לטובה על כל החיים, שהם מיוסדים ונשענים על החופה[6].

למחשבה אין שום מעצורים ומחיצות

ב. על כוחה המיוחד של המחשבה כותב כבוד קדושת אדמו"ר הריי"ץ[7]: "מחשבה מועילה. ואין שום מעצורים ומחיצות המבדילות בעד המחשבה, והיא מגיעה למקום שעליה להגיע.

למחשבה אין ענין של ריחוק מקום, אחד מרגיש את חבירו, אף שהם במקומות רחוקים, כי המחשבה היא התקשרות פנימית עמוקה ביותר. כשחושבים אודות הזולת, הזולת מרגיש את המחשבה כאילו הם עומדים איש ליד רעהו ומביטים פנים אל פנים.

יתרה מזו: המחשבה יש בה גם ענין של מעשה, ולמרות שהמחשבה היא "לבוש" הראשון של הנפש, לבוש המאוחד איתה, היא מועילה ונוגעת גם בעולם המעשה. ובמחשבה טובה אודות הזולת – עוזרים לזולת הרבה מאוד לא רק ברוחניות אלא גם בגשמיות.

הרב הקדוש רבי פנחס מקוריץ כותב[8] אל הרב המגיד ממעזריטש נ"ע זי"ע:

"רב תודות לכ"ק בעד ההזכרה שזכר ונשא אותי כ"ק על מחשבותיו הקדושות ביום הכיפורים. באותו הרגע שזכיתי לעלות על זכרונו הקדוש תיכף הרגשתי פה".

הפלא שבדבר אינו בכך שהרב הקדוש רבי פנחס מקוריץ נ"ע הרגיש את מחשבתו של הרב המגיד, אלא בכך שהרב המגיד נ"ע פעל דבר של ממש על ידי שהעלה אותו על זכרונו הקדוש, כי,

כאמור, במחשבה עוזרים לזולת ברוחניות וגם בגשמיות".

עד כאן דברי אדמו"ר.

הציבור הנוכח בחופה

ג. כך גם בנוגע לענייננו – המחשבה בעת החופה:

יש להשתדל לחשוב בחופה מחשבות קדושות וטהורות, כי מחשבה זו משפיעה על כל החיים.

כמו כן גם בנוגע לכל הציבור הנוכח בחתונה – שהם צריכים לחשוב בעת החופה מחשבות טובות וטהורות: כיוון שמחשבה של כל אחד מועלת גם לזולתו, הרי המחשבות הטובות של הציבור, יועילו ויסייעו לחתן ולכלה לבניין עדי עד.

הערות