פרשת אחרי – כדי להכנס פנימה צריך לפשוט בגדי זהב

בשיחת הרבי לפרשת אחרי מסביר הרבי, שרק כאשר הכהן הגדול מרגיש עצמו ככהן הדיוט – בבגדי לבן ״כולן של בוץ״, ולא בבגדי זהב – כאשר מאיר בו ענין הפשטות. דוקא כך הוא ראוי להיכנס פנימה ולהביא כפרה וטהרה לעצמו ולזולתו. עד אשר ״וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל״.

פרשת אמור – המשמעות הפנימית של ארבעת המינים

בשיחת הרבי לפרשת אמור מסביר הרבי, שבנטילת ארבעת המינים, כל סוגי היהודים מתאחדים יחדיו, עד שמכפרין אלו על אלו, וגורמים נחת רוח לבורא והוא מתעלה. זה מביא את הגאולה האמיתית והשלימה, שאין ישראל נגאלין עד שיהיו כולן אגודה אחת.

פרשת בהעלותך – מעלת המן

בשיחת הרבי על פרשת בהעלותך הוא מדבר על מעלת המן שהיה לחם מן השמים, ואף ברדתו למטה נשאר במעלתו. המן משל לפנימיות התורה שכולם חייבים לעסוק בה.

פרשת בהר – שלמות המנוחה בשנת השמיטה

בשיחת הרבי לפרשת בהר מסביר הרבי, ששלימות מנוחת העבד היא אם שנת יציאתו לחופשי חלה בשנת השמיטה, כמו ששלימות ספירת העומר היא כשסופרים שבע שבתות תמימות ממחרת השבת כפשוטו, ושלימות זכירת יציאת מצרים היא בליל הסדר. ושלימות עצרת כשיוצא ביום מתן תורה.

פרשת בהר בחוקותי – רפאני וארפא

בשיחת הרבי לפרשת בהר בחוקותי מסביר הרבי שטבע משפיע ומקבל שכשהמקבל מהלל ומשבח ומקלס את המשפיע עי״ז מתעורר אצל המשפיע להשפיע. אנו מהללים את ה' והוא מרפא ומושיע אותנו.

פרשת בחוקותי – בחוקותי תלכו

בשיחת הרבי לפרשת בחוקותי מסביר הרבי, ש"בחוקותי תלכו" משמעו, שתהיו עמלים בתורה עד מיצוי הנפש. ובכל יום השגה נעלית יותר, ובמילא – חוקים נעלים יותר.

פרשת במדבר – מניית ישראל מגלה את הנקודה היהודית

בשיחת הרבי לפרשת במדבר מסביר הרבי, שבכל פעם שמונים את ישראל יש תכלית מיוחדת, ובמיוחד המניין השלישי שהיה הכנה למתן תורה, שעל ידי מניין זה התגלתה הנקודה הפנימית של עם ישראל.

פרשת דברים – גילוי האור שבגלות

משיחת הרבי לפרשת דברים למדים, שפנימיות ענין הגלות היא – גילוי אור חדש, שמחמת ההיצמדות אליו באה התרחקות ההשפעה, ולכן ככל שמתקרב המשיח, הולכת הגלות ומתגברת.

פרשת ואתחנן – קול גדול ולא יסף

פרשת ואתחנן מתארת את קול ה' במתן תורה כקול גדול ולא יסף, עד כדי כך שאדם לומד תורה, קול התורה חודר לא רק בו אלא אפילו בכתלי הבית בו הוא לומד.

פרשת ויקהל – שלימות הבית השלישי מתחילה בגלות

בשיחת הרבי לפרשת ויקהל מסביר הרבי, ששלימות הבית השלישי היא שאז תתגלה מעלת עבודתנו במשך תקופת הגלות. וזה מזרז ומעודד את עבודתם של ישראל לבנות בתוכם את המקדש והמשכן הרוחני.

פרשת ויקהל פקודי – פרשות ויקהל פקודי כפרשה אחת

בשיחת הרבי לפרשת ויקהל פקודי מסביר הרבי שברוב השנים הפרשיות ויקהל פקודי מחוברות, וכאילו נעשות לפרשה אחת. ללמדנו שאמנם בגלוי ובחיצוניות כלל ופרט הם בסתירה זה לזה, אולם מצד העצם והפנימיות של בני ישראל ריבוי הפרטים אינו בסתירה לאחדות ופשיטות.

פרשת זכור – שיחת הרבי תש"ל, תשל"ג

בשיחת הרבי על פרשת זכור מסביר הרבי, שעל ידי קיום המצוה של זכירת עמלק בזמן הגלות, המבטלת את ה"עמלק" שבנפש האדם, מזרזים את האפשרות לקיים את מצות מחיית עמלק כפשוטו, בעולם כולו ובגשמיות.

פרשת כי תצא – המשמעות הפנימית של מצוות מעקה

פרשת כי תצא דנה במצות מעקה ״כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך״. מדוע כתוב ״בית חדש", הרי ההלכה היא שחייבים במעקה לא רק כאשר בונים בית חדש?

פרשת כי תשא – שיחת הרבי בשנת תשמ"ב

בשיחת הרבי לפרשת כי תשא מסביר הרבי, שכאשר מדובר בעבודת הקטורת, התקשרותו לקדוש ברוך הוא – די ב"רחיצה״ האחת. אבל כאשר עליו לכפר על דבר בלתי רצוי, הוא חייב שוב ״לרחוץ״ לפני כן. כי אמנם, מצד עצמו הוא נמצא במצב של היבדלות מן העולם ומן הרע, אך כאשר עליו לעסוק במחיקת דבר שלילי, יש צורך בזהירות מיוחדת שהוא לא יושפע ויתדרדר מדרגתו.

פרשת נשא – למה מרמזים קרבנות הנשיאים?

קרבנות הנשיאים בפרשת נשא מעוררים שאלות. מדוע הקריבו כולם אותם הקרבנות? כיצד נתנו בני יששכר אותה עצה לכל הנשיאים? ומדוע מפרטת התורה אותם הקרבנות 12 פעמים?

פרשת עקב – האם העולם מדבר גדול ונורא?

פרשת עקב – האם העולם מדבר גדול ונורא? במקום להחשיב את העולם לגדול ונורא, יש להתחזק ביהדות ולזכור "אתה בחרתנו מכל העמים ורוממתנו".

פרשת פינחס – הקשר של פינחס זה אליהו לגאולה

פינחס הוא אלי'הו, מבשר הגאולה. פינחס מצד עצמו היה ראוי לכהונה, עוד בטרם הרג את זמרי, אלא שניתנה לו כהונה דוקא על ידי עבודת מסירות נפשו. מדוע?

פרשת פקודי – שיחת הרבי על בית המקדש

בשיחת הרבי לפרשת פקודי מסביר הרבי, שעל ידי העיסוק בתורת הבית שבכל התקופות – משכן, מקדש ראשון ושני – (תורה), אשר על ידי כך ״אני מעלה עליהם כאילו הם עוסקין בבנין הבית״, על ידי כך ממהרים ומחישים את גילוי הבית השלישי בפועל, יגלה ויבוא משמים.

פרשת צו – שיחת הרבי על האריה האוכל את הקרבן

בשיחת הרבי על פרשת צו מסביר הרבי שהאש שלמעלה שבדמות אריה הבאה מצד עבודת הקרבנות בכללותה העיקר בו הוא קו הגבורה והצמצום. אך הקרבנות בבחינת דורון לה', לגרום ״נחת רוח לקונו״, מתגלה בהם השפעה אלקית שמעל סדר ההשתלשלות – אז נהפכות הגבורות לחסדים.

פרשת קדושים – איסור ערלה מבט לעומק

בשיחת הרבי לפרשת קדושים מסביר הרבי, שהגוף והגשמיות של האילן הוא דבר טהור, ורק החיות והכח שבה מצמיח האילן את פירותיו בשלוש השנים הראשונות הוא מג׳ קליפות הטמאות, לכן חל בהם איסור ערלה. ובשנה הרביעית מגיעה לאילן חיות חדשה, שאז פירותיו טהורים ומותרים.

פרשת ראה – עיר הנידחת תשובה מועילה

פרשת ראה עוסקת בעניין עיר הנידחת, עליה פוסק הרמב"ם, שאם יושבי עיר הנידחת עשו תשובה, מוטב. ויש בזה חידוש גדול – דבר המעורר שאלות רבות.

פרשת שופטים – דינו של נביא שקר

פרשת שופטים מדברת על נביא שקר, המתנבא מה שלא שמע מה', ואשר ציוה ה' לנביא אחר ולא לו. המתנבא מה שלא נאמר לו, או שמדבר בשם עבודה זרה. מה דינו?

פרשת שלח – טעות המרגלים

בשיחת הרבי על פרשת שלח מסביר הרבי שיתרון העבודה שבארץ ישראל על העבודה במדבר, מתבטאת בקיום מצוות ויותר מזה, בהתמסרות אל יהודי שני ולעשותו שומר תורה ומצוות.

פרשת תזריע מצורע – הקשר בין הפרשות לגאולה

בשיחת הרבי לפרשת תזריע מצורע מסביר הרבי, שברוב השנים פרשות אלו המרמזות על הגאולה מחוברות בחיבור מושלם. ללמדנו שעבודתו של היהודי בתקופת הגלות צריכה להיות חדורה בצפיה מתמדת ושאיפה לגאולה, "אחכה לו בכל יום שיבוא".

פרשת תצוה – מסירות הנפש של משה רבינו

הרבי מסביר בשיחה לפרשת תצוה, שאין די בכך שיש אהבת ישראל, ולכל יהודי בכל מצב שהוא, ואפילו שהאהבה היא ״כמוך״ – אלא נדרשת פעולה למען יהודי אחר, ולמען כל יהודי אשר צריכה להתבטא ב״אוהב את הבריות ומקרבן לתורה״ במסירות נפש ממש.