איזוהי עבודה שבלב – זו תפילה. לפניכם רשימת מושגים הקשורים בתפילות ובבית הכנסת עם הגדרותיהם.

ברכות השחר – ברכות שאומרים לאחר נטילת ידים בבוקר.

השיר "הבט משמים וראה" זהו שיר תפילה ששר אחד היהודים שהיה במחנה ריכוז ליד מיידנק בפולין בשנת 1946.

ותיקין — תפילה לפנות בוקר, באופן שקוראים קריאת שמע קודם זריחת השמש, ומיד עם הזריחה ״הנץ החמה״ מתחילים תפלת שמונה עשרה.

מוסף — תפלה נוספת לאחר שחרית, הנאמרת בימי שבת, ראש חדש, הימיס־הנוראים ושלושת הרגלים, כולל חול המועד, כנגד קורבן המוסף שהקריבו בימים אלו.

שבח לה׳ הנאמר בתפלת ״שמונה עשרה״ בברכת ״אתה גיבור״: בחורף – משיב הרוח ומוריד הגשם, ובקיץ – מוריד הטל.

הרבי הרש"ב מלמד את ה"תמימים" (תלמידי הישיבה) על מהותה של חסידות, המורה לאדם איך להיות ירא שמים אמיתי העובד את ה' באהבה וביראה ובהתלהבות והתפעלות, כשיש לו קשר אמיץ וחזק עם נותן התורה, והוא מתנהג במידות טובות. וכהקדמה הוא מספר על חויה שהיתה לו בגיל חמש כשאביו הרבי המהר"ש הכניס אותו אל סבו הצמח צדק, ועל אחד הדברים ששמע מסבו.

קריאת שמע — אמירת 3 פרשיות מהתורה: א. ״שמע ישראל… ברוך שם… ואהבת… ובשעריך״. ב.״והיה אם שמוע…על הארץ״.ג. פרשת ציצית: ״וידבר… אני ה׳ אלקיכם אמת״.

שחרית מנחה וערבית הן שלוש התפילות שמתפללים בשלושה זמנים ביום – בבוקר, אחר הצהרים ובלילה.

שמונה עשרה (תפלת העמידה) – עיקרה של כל אחת מן התפלות, הנאמרת בעמידה ובלחש, ובה היו במקור: 18 ברכות בימות החול, 7 ברכות בימי שבת וחג.