עולם-הטבע

חוקר ה-DNA ד"ר ישעיהו רובינשטיין חקר במשך עשרות שנים את תאי האדם ואת תאי בעלי החיים, ומצא ששם הוי' נמצא בכל תא בגופנו.

מדהים לראות את המלחמה המתחוללת בגופנו, כאשר כדורית לבנה רודפת אחרי בקטריה כדי לבלוע אותה, על מנת לשמור על בריאות הגוף.

כשמתבוננים בהתפתחות העובר בבטן אמו מתמלאים בהתפעלות מנפלאות הבורא, איך מתאים בודדים נוצר אדם שלם, ונר דלוק על ראשו והוא צופה ומביט מסוף העולם לסופו, ומלמדים אותו כל התורה.

קר ולא נעים והפינגוינים מצטופפים כדי להתחמם, ורק פינגוין אחד עליז מצא לו פתרון מקורי להתגבר על הקשיים. פשוט לרקוד ולשמוח.

בסרטון זה רואים את הזרזירים עפים ומרחפים כאילו על פי איזה מנצח מקהלה שמכוון את צעדיהם וריקודיהם. נפלא!

מה אפשר ללמוד מהזרזירים? במסען של הזרזירים לארצות החום רואים רצון לחיות, אחדות וכבוד הדדי.

טבע מהמם שבו משתלבים הרים מים עננים צומח וחי. מה רבו מעשיך ה'. אלה רק הלבושים שהבורא מתהדר ומסתתר בהם, אבל לגבי עצמותו – לית מחשבה תפיסא ביה כלל.

מַיִם… מַיִם רַבִּים… מַיִם חַיִּים… הָעוֹלָם מָלֵא מַיִם! לֹא רַק בַּיַּמִּים וּבַנְּהָרוֹת וּבַאֲגַמִּים אֶלָּא אַף בַּיַּבָּשָׁה – בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל נִבְרָא. רַק מֵרֹב רִיצָה בְּשִׁגְרַת הַחַיִּים אֵינֶנּוּ מִתְבּוֹנְנִים בַּדָּבָר הַמֻּפְלָא וְהַמְּרַתֵּק שֶׁשְּׁמוֹ מַיִם, יְסוֹד חָשׁוּב בְּיוֹתֵר בַּבְּרִיאָה. מַהוּ סוֹד הַמַּיִם?

רַבִּים הַיְּצוּרִים שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ רַבִּים וּמְגֻוָּנִים מִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים וְהַכֹּל לִכְבוֹדוֹ וַעֲבוּר הָאָדָם, וּבְעִקָּר כְּדֵי שֶׁיּוּכַל הָאָדָם לִלְמֹד מִכָּל נִבְרָא וּמִכָּל מַה שֶּׁהוּא רוֹאֶה אוֹ שׁוֹמֵעַ אֵיזוֹ הוֹרָאָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם.

בְּעִקְבוֹת הַמְלָצָתוֹ שֶׁל הֶחָכָם בָּאָדָם, שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: "לֵךְ אֶל נְמָלָה, עָצֵל, רְאֵה דְּרָכֶיהָ וַחֲכַם", נֵצֵא לְמַסָּע אַחַר יְצוּר קְטַנְטַן זֶה, הַנְּמָלָה, וְנִתְפַּעֵל מֵהַיָּזְמָה, הָאֲצִילוּת, הַחָכְמָה וְהֶחָרִיצוּת שֶׁהַבּוֹרֵא חָנַן אוֹתָהּ בָּהֶן.

העולם המופלא של הטבע: הרים, ימים, שקיעה, עננים בצבעים מרהיבים המטיילים לכל עבר…

גם לבעלי חיים נתן הבורא תבונה איך לחיות ביחד ואיך לעזור זה לזה. אפשר ללמוד מאווזים איך לעשות עבודת צוות מוצלחת.

מכל דבר שרואים או שומעים אפשר ללמוד הוראה בעבודת ה'. אילו לא ניתנה תורה היינו לומדים דרך ארץ מבעלי חיים. מה אפשר ללמוד מאווזי הבר?

נופים מרהיבים ומדהימים בשילוב מוסיקה המבטאת את התפעלות הצופה בנופים.

המדע מתחיל עתה להבין, לפי הדרך והצורה שלו, תוך כדי הסבר, שהחומר הוא בלתי נפרד מהכח (אנרגיה), אלא שהחומר הוא בעצם ביטוי של 'כח', והכח הוא לאין ערוך גדול יותר מן החומר. לדוגמא: אם נקח את אנרגית האטום של חתיכת פחם אחת קטנה, אפשר להסיע על ידה את האניות הגדולות בעולם מהארץ לארצות הברית ובחזרה.

שלג בירושלים היא חויה מיוחדת במינה ונדירה למדי. כשירושלים מתעטפת בלבן היא מקבלת יופי רוחני וטוהר שמתאים רק לירושלים עיר הקודש.

כְּשֶׁאָנוּ מִתְבּוֹנְנִים בְּצִפֳּרִים אֵלֶּה אֲנַחְנוּ נִדְהָמִים, מִנִּין לְצִפֳּרִים קְטַנּוֹת אֵלֶּה אֹמֶץ וְכוֹחוֹת לְמַסָּע אָרֹךְ כָּל כָּךְ וּמְיַגֵּעַ, לָעוּף מֶרְחַקִּים גְּדוֹלִים שֶׁל אַלְפֵי קִילוֹמֶטְרִים, וְלִפְעָמִים לַעֲבֹר מִקָּצֶה אֶחָד שֶׁל כַּדּוּר הָאָרֶץ לְקָצֵהוּ הַשֵּׁנִי?… וְאֵיךְ הֵן יוֹדְעוֹת אֶת הַדֶּרֶךְ וְעוֹבְרוֹת בְּמַסְלוּל קָבוּעַ, הֲרֵי אֵין לָהֶן לֹא מוֹרֵה דֶּרֶךְ וְגַם לֹא מַפַּת דְּרָכִים?…

אֵיךְ מוֹצְאוֹת יוֹנֵי הַדֹּאַר אֶת דַּרְכָּן הַבַּיְתָה? זוֹהִי תּוֹפָעַת טֶבַע מַדְהִימָה שֶּׁחוֹקְרִים מְנַסִּים לְהַסְבִּיר אוֹתָהּ עַל פִּי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי. אוּלָם טֶרֶם נִתַּן לָזֶה הֶסְבֵּר פָּשׁוּט וּבָרוּר.

מִשִּׁיר זֶה לוֹמְדִים הַרְבֵּה עַל עוֹלַם הַטֶּבַע וְעַל הַחַיִּים שֶׁל בַּעֲלֵי חַיִּים שׁוֹנִים. יֵשׁ בַּעֲלֵי חַיִּים שֶׁחַיִּים בְּהַרְמוֹנְיָה וּבִידִידוּת זֶה עִם זֶה, וְיֵשׁ בַּעֲלֵי חַיִּים טוֹרְפִים הַמַּזִּיקִים לַאֲחֵרִים. לֶעָתִיד לָבוֹא יִהְיֶה שָׁלוֹם בָּעוֹלָם לֹא רַק בֵּין בְּנֵי אָדָם אֶלָּא בֵּין כָּל הַיְּצוּרִים, עַד שְׁ"וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם צְבִי יִרְבַּץ"…

מִשִּׁיר זֶה הַמְּתָאֵר אֶת הַמַּצָּב לְאַחַר הָרַעַשׁ, לְאַחַר רְעִידַת הָאֲדָמָה, לוֹמְדִים שֶׁתָּמִיד אֶפְשָׁר לְתַקֵּן, תָּמִיד אֶפְשָׁר לִבְנוֹת מֵחָדָשׁ. אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ גַּם כְּשֶׁנִּדְמֶה לָנוּ שֶׁהָעוֹלָם נֶחְרַב. לְהֶפֶךְ, צָרִיךְ לְהִתְעוֹדֵד וּלְגַיֵּס אֶת כָּל הַכּוֹחוֹת וְלִבְנוֹת כָּל מַה שֶּׁלֹּא מְתֻקָּן מֵחָדָשׁ. כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לָנוּ כּוֹחוֹת לְתַקֵּן וְלִבְנוֹת כָּל דָּבָר מֵחָדָשׁ כְּמוֹ שֶׁרוֹאִים אֶת זֶה בַּטֶּבַע.

אַהֲבַת הַחַיִּים נְטוּעָה בְּכָל הַבְּרוּאִים שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. לָכֵן הַרְבֵּה צִפּוֹרִים וּשְׁאָר בַּעֲלֵי כָּנָף עוֹשִׂים דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה מֵאַרְצוֹת הַקֹּר לְאַרְצוֹת הַחֹם לִקְרַאת הַחֹרֶף כְּדֵי לִשְׂרֹד בִּתְנָאֵי מֶזֶג אֲוִיר נְאוֹתִים הַמַּתְאִימִים לָהֶם.

עוֹלַם הַטֶּבַע הוּא קָסוּם וְהַיְּצוּרִים הַחַיִּים בּוֹ מִשְׁתַּלְּבִים עִם הַטֶּבַע בְּהַרְמוֹנְיָה נִפְלָאָה. כָּל יְצוּר דֻּגְמַת הַדְּבוֹרָה וְהָעַכָּבִישׁ מוֹצֵא אֶת מְזוֹנוֹ בַּדְּרָכִים שֶׁהַשֵּׁם נָתַן לוֹ בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. גַּם יְצוּרִים קְטַנִּים כְּמוֹ דְּבוֹרִים נְמָלִים וְעַכְבִישִׁים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם עֲמֵלִים וִיגֵעִים לְהַשִּׂיג אֶת מְזוֹנוֹתֵיהֶם. וּכְמוֹ כָּל יְצוּר הַזָּקוּק לְבַיִת וּמְקוֹם מִסְתּוֹר גַּם הֵם זְקוּקִים לְבָתִּים וְהֵם עוֹבְדִים לְלֹא לֵאוּת וּבְצוּרָה מַדְהִימָה וּמְעוֹרֶרֶת הִתְפַּעֲלוּת הֵן לִמְצֹא מִחְיָתָם וְהֵן לִבְנוֹת בָּתִּים לְעַצְמָם.

מִשִּׁיר זֶה לוֹמְדִים עַל הַנְּמָלָה כַּמָּה חֲרוּצָה הִיא, כַּמָּה זְרִיזָה וְכַמָּה נְקִיָּה, שֶׁאֵינָהּ מְבַזְבֶּזֶת זְמַן וְעוֹשָׂה אֶת עֲבוֹדָתָהּ בִּזְרִיזוּת וְאֵינָהּ דּוֹאֶגֶת רַק לְעַצְמָהּ אֶלָּא לְכָל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ וּלְכָל חַבְרוֹתֶיהָ. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: לְךָ אֶל נְמָלָה, עָצֵל, רָאָה דְּרָכֶיהָ וַחֲכַם!