פרשת משפטים – נושאי הפרשה

פרשת משפטים עוסקת בעיקר בדיני נזיקין וממונות, ובשאר מצוות שבין אדם לחברו. שם הפרשה 'משפטים' מלמד שאלה מצוות הכרחיות גם בשכל אנושי, אם כי אנו מקיימים אותן, ראשית כל, כי כך ציוותה התורה.

פרשת משפטים – אם כסף תלווה את עמי

"אם כסף תלוה את עמי את העני עמך" – מהי משמעות יתור הלשון מה שכתוב: "את עמי", מאחר שמסיים אחר כך: "את העני עמך"?

פרשת משפטים – לא תבשל גדי בחלב אמו

בפרשת משפטים מצווה התורה – "לא תבשל גדי בחלב אמו". מדוע התורה מציינת דווקא את הבישול, והרי גם האכילה של בשר כזה, או ההנאה מנתח גדי שבושל בחלב אסורה?… אלא בודאי יש פה מסר מסוים ומדויק.

פרשת משפטים לילדים – אם כסף תלוה את עמי

פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים שֶׁבָּאָה לְאַחַר פָּרָשַׁת מַתַּן תּוֹרָה מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ מִצְווֹת רַבּוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. הַתּוֹרָה בָּאָה לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, עַל כֵּן, דּוֹרֶשֶׁת מֵאִתָּנוּ לַעֲשׂוֹת גְּמִילוּת חֲסָדִים.

פרשת משפטים – מעלת הצדקה

הפסוק בפרשת השבוע משפטים: "כסף תלוה את עמי את העני עמך" מלמד שעַמִי הכוונה עִמִי , בחי׳ עמך מקור חיים , שזהו מקור החיים, שמחי׳ החיים יתן לך חיים, שע״י גמילות חסדים ממשיכים מבחי׳ עמי, מחיי החיים וכו׳.

פרשת משפטים – תוכן הפרשה

פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים צְמוּדָה לְפָרָשַׁת יִתְרוֹ וּבָאָה אַחֲרֶיהָ, וְיֵשׁ קֶשֶׁר יָשִׁיר בֵּינֵיהֶן. לְאַחַר מַעֲמַד הַר סִינַי בּוֹ קִבַּלְנוּ אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הַכּוֹלְלִים אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בָּאָה פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים לְפָרֵט וּלְהַשְׁלִים אֶת הַדְּבָרִים. לָכֵן הִיא פּוֹתַחַת בְּוָ"ו הַחִבּוּר "וְאֵלָה הַמִּשְׁפָּטִים".

פרשת משפטים – חידון לשוני

חידון לשוני לפרשת משפטים. אין כמו חידות ושאלות מחכימות הממריצות את הלומד לדרוש ולחקור בעיון לעומק בפרשת השבוע.

פרשת משפטים – התורה מצוה לשמור על הגוף

בפרשת משפטים מצוה התורה, "עזוב תעזוב עימו", והכונה לגוף – אנחנו מצווים לעזור לגוף שלנו, להאכיל אותו במידה הנכונה, לשמור על שלמותו, לתת לו מנוחה ופעילות לפי הצורך והעיקר, הכי חשוב: לראות בו כלי קדוש לעבודת ה' ואמצעי הכרחי וחשוב להשראת השכינה.

פרשת משפטים לילדים – עבודת השם בהבנה או בקבלת עול?

מִבְנֵה פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים מַתְאִים לַהֲבָנַת הַמַּעֲלָה שֶׁבָּאֱמוּנָה הַטִּבְעִית, לְפִיכָךְ פָּרָשָׁתֵנוּ פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים פּוֹתַחַת בְּהִתְגַּלּוּת הַשֵּׁם עַל הַר סִינַי, שֶׁאָז מַתְחִילָה הָעֲבוֹדָה הָעַצְמִית שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל – קִיּוּם מִצְווֹת, מִשְׁפָּטִים. וּבְסוֹף הַפָּרָשָׁה מְסַפֶּרֶת הַתּוֹרָה שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הִקְדִּים נַעֲשֶׂה לְנִשְׁמָע.

פרשת משפטים – וחדלת מעזוב לו

בשיחת הרבי לפרשת משפטים מסביר הרבי שלפי הבעל־שם־טוב ״חמור״ רומז לגוף – ״חומר שלך", ו״עזוב תעזוב עמו״ משמע, שאסור לשבור את הגוף.

פרשת משפטים – דבר מלכות ב'

צריכה להיות השתדלות יתירה בגמילות חסדים וצדקה כדי למהר ולזרז הגאולה, כמ"ש "שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות". ובצדקה נכלל גם כתיבת והדפסת והפצת ספרים בעניני תורה, כמובן מדרשת חז"ל על הפסוק "צדקתו עומדת לעד", "זה הכותב תורה נביאים וכתובים ומשאילן לאחרים" ("הספרים קיימים לו שאינם כלים וצדקתו עומדת לעד").

פרשת משפטים – עבד עברי

פרשת משפטים עוסקת במצוות המובנות בשכל אנושי. מעלת תורת הוי' שהיא מובנת גם בשכל אנושי, מפני היות שורשה באור אין סוף הבלי גבול, שאינו מוגבל בגדרי מעלה ומטה, ולכן יכול להיות גם למטה. ואדרבה על ידי ירידת התורה למטה מתגלה ששורשה הוא אור האין סוף הבלי גבול.

פרשת משפטים – מנין שואבים כח לעבודה?

פרשת משפטים עוסקת בעבד עברי. "כי תקנה עבד עברי" – יהודי יורש מאבותיו דרגה שלמעלה מנהר באופן של "קניין", שבקניין אין שינוי בגוף הדבר אלא רק שינוי רשות. "קנין" עניינו להמשיך מן ההעלם אל הגילוי ולא לחדש ולהמציא מ"אין ליש". ואכן נשמה שירדה לעולם והתלבשה בגוף לא נפרדה ממקורה ולא השתנתה ממהותה, לכן יכולה לפעול עילוי בתורה.

פרשת משפטים – דבר מלכות

המאורע שאירע בערב שבת זה, שבו התאספו והתכנסו יחדיו ראשי מדינות גדולות וחשובות בעולם, ובראשם נשיאי שתי המעצמות הגדולות, והחליטו והכריזו על תקופה חדשה ביחסי מדינות העולם – ביטול מצב של מלחמות בין מדינות העולם, שיתבטא גם בצמצום וביטול כלי נשק, ועד לשלום ואחדות, שיתוף פעולה ועזרה הדדית בין מדינות העולם לטובת האנושות כולה. זהו אחד מהיעודים של הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו בשייכות להנהגת אומות העולם – "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה.

פרשת משפטים לילדים – כל יהודי הוא עבד עברי

מפרשת משפטים למדים שכָּל יְהוּדִי הוּא "עֶבֶד עִבְרִי" בִּהְיוֹתוֹ עֶבֶד הַשֵּׁם!… מֵאַחַר שֶׁעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם בְּקַבָּלַת עֹל כְּמוֹ עֶבֶד. "עֶבֶד" גַּם מִלְּשׁוֹן "עוֹרוֹת עֲבוּדִים" (=עוֹרוֹת שֶׁמְּעַבְּדִים אוֹתָם), וּמִכָּאן שֶׁכָּל אֶחָד צָרִיךְ לְעַבֵּד אֶת טִבְעוֹ וּלְשַׁנּוֹת אֶת הֶרְגֵּלָיו. וְעוֹד וְעִקָּר שֶׁעָלֵינוּ לִהְיוֹת עֲבָדִים לְהַשֵּׁם הַמְקַיְּמִים כָּל מִצְווֹתָיו, הַמּוּבָנוֹת לָנוּ וְשֶׁאֵינָן מוּבָנוֹת לָנוּ, רַק מִפְּנֵי שֶׁכָּךְ צִוָּה.

פרשת משפטים – מתי אבוא ואראה פני אלוקים?

פרשת משפטים מדברת על מצות עליה לרגל בשלוש רגלים. עם ישראל מייחל בתפילתו "שיבנה בית המקדש במהרה בימינו". עם ישראל נכסף להקריב את קרבנות חובותיו. והוא זועק ומתחנן: "מתי אבוא ואראה פני אלוקים?"…

פרשת משפטים ופרשת שקלים – המשמעות הפנימית של מצות מחצית השקל

הקב"ה וישראל קשורים בקשר עמוק וחזק בל ינתק לעולם! וכתורת הרב המגיד, "עשה לך שתי חצוצרות" – שני חצאי צורות, שישראל והקב"ה הם שני חצאי צורות, כביכול. אם כן, יהודי כשלעצמו, הוא רק חצי מציאות. החצי השני שלו, המשלים אותו למציאות שלמה, הוא הקב"ה, וכדי להיות מציאות שלימה חייבים להתקשר עם הקב"ה.