הַיּוֹם אֲנִי בֶּן 55 שָׁנָה. דִּבְרֵי הָרַבִּי הַמָּהָרָ"שׁ אֵינָם מַפְסִיקִים לְהַדְהֵד בְּאָזְנַי. כָּל הַלַּיְלָה לֹא יָשַׁנְתִּי, וְהַיּוֹם לֹא בָּא אֹכֶל אֶל פִּי.

הַמִּכְתָּב מְתָאֵר אֶת אֵרוּעֵי תִּשְׁעָה בְּאָב לְאֹרֶךְ הַהִיסְטוֹרְיָה הַיְּהוּדִית, וּמֵאֵרוּעִי הֶעָבָר מַסִּיק מַסְקָנוֹת לְפִיהֶן אָנוּ צְרִיכִים לִנְהֹג בְּיָמֵינוּ

י"ב – י"ג תמוז הם ימי הגאולה של הרבי הריי"ץ ממאסרו על עבודתו בהרבצת התורה וחיזוק היהדות. וכנשיא דור נגאלו אתו כל מחבבי תורתנו הקדושה, וגם כל מי שבשם ישראל יכונה.

רַבִּי יוֹסֵף יִצְחָק בְּיַלְדוּתוֹ רָאָה אֶת אָבִיו בּוֹכֶה. קָשֶׁה לְתָאֵר וְאַף לְהָבִין הִתְנַהֲגוּת שֶׁל יֶלֶד בְּנוֹ בְּכוֹרוֹ וִיחִידוֹ שֶׁל אַדְמוֹ"ר, הָרַבִּי הרש"ב, שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת אַדְמוֹ"ר. בֵּן שֶׁנֵּחַן בְּמוֹחִין דְּגַדְלוּת וּבְמִדּוֹת תְּרוּמִיּוֹת. אוּלָם הָבָה נָצִיץ קִמְעָא בְּהִתְנַהֲגוּת שֶׁל בֵּן – מוֹפֵת לְכָל הַיְּלָדִים.

חיי משפחה נכונים על פי התורה דורשים הבנה, מאמץ, מסירות, סבלנות, טוב לב, נקיון, נינוחות, הופעה מסודרת, מצב רוח שמח, הסברת פנים והנהגה ידידותית. כך צריכים לנהוג שניהם, הבעל והאישה. אך לרב זה תלוי באישה, כפי שכתוב חכמות נשים בנתה ביתה – את הבית בונה האישה.

כַּאֲשֶׁר מַגִּיעָה לְאָזְנֵנוּ יְדִיעָה עַל צַעֲרוֹ שֶׁל יְהוּדִי, צַעַר גַּשְׁמִי וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה צַעַר רוּחָנִי. הִנֵּה מִצַּד עִנְיַן אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, צָרִיךְ צַעֲרוֹ שֶׁל הַזּוּלָת לָגַעַת לָנוּ עַד לְעֶצֶם הַנֶּפֶשׁ מַמָּשׁ. וַאֲפִלּוּ עַל סְפֵק הַצְלָחָה, עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת כָּל הַתָּלוּי בָּנוּ לְלֹא כָּל חֶשְׁבּוֹנוֹת כְּדֵי לְהַצִּילוֹ.

אבא הכיר במהלך מחשבותיי ואמר לי: 'בתורת החסידות מוסבר משל משר היושב ליד שולחנו הערוך בכל מיני מעדנים, ותחת השולחן הכלב עומד ומכרסם עצמות. הייתכן שהשר ירד מכיסאו ויתיישב מתחת לשולחן לכרסם עצמות?

בדרך כלל רגילים בעת צרה לבכות, לעשות חשבון נפש, לחזור בתשובה וכיו"ב. הכל טוב ויפה רק דבר אחד שוכחים שהכל בהשגחה פרטית והכל לטובה כי אין רע יורד מלמעלה. צריך לדעת שה' מנסה את האדם והניסיון הוא רק דמיון. ובעת קשה כדאי לעורר דווקא את האמונה והביטחון שה' יכול להוציא אותנו מכל צרה בכל עת ובכל שעה. בעת קשה יש לנסות את השמחה דווקא, יש לקום לרקוד ולשמוח והגאולה מובטחת.

לא חלף זמן רב, ור' אלטר יהושע קיבל מכתב קודש מהרבי הריי"צ, בו הורה לו הרבי להיות בביתו בערב שבת קודש כשהוא פנוי מעסקיו, לכל הפחות שעתיים קודם הדלקת הנרות. מובן שלאחר שקיבל את מכתבו של הרבי, קיבל על עצמו לציית ללא עוררין. ביום שישי הבא התארגן בהתאם, וחזר לביתו מוקדם מהרגיל, כפי שצווה.

כשהגעתי למרפאה, ראיתי את הרופא עומד בפתח הקליניקה, בדרך לצאת לביתו. הרהרתי בלבי איך אוכל לשכנע אותו כעת? מה אומר לו? מרוב התרגשות לא פציתי את פי. הרופא ראה אותי ועיניו אורו: "לך בדיוק חיכיתי", אמר לתדהמתי העצומה… "לכי הביתה ואמרי לאחיך לבוא אלי מחר לאחר עישון כבד, כדי שאוכל לכתוב שריאותיו לקויות". "מצטערת", הצלחתי סוף סוף לפצות את פי, ואיני יודעת כיצד אזרתי אומץ לומר, "אבל מחר אצלנו שבת וחג, ויהודים לא מעשנים ביום זה".

– חברות יש לך?, המשיך הרופא בשאלותיו. – מה??? חברות???, אני? תלמיד ישיבה? – מה פתאום! חס וחלילה. במבט רחמים וחמלה הביט בי הרופא ושאל: "ול'מוביס' (סרטים, קולנוע) אתה הולך עם החברים?" – פע…, מוביס" א ישיבה בוחר? ככה אתה חושד בי? עניתי. – באמת? אתה רציני? לבחור צעיר ונאה כמוך, בשיא גיל הנעורים אין חברות? אתה לא הולך עם החברים לקולנוע? – אתה מעליב אותי, אדוני הרופא, שאני בחור ב'תומכי תמימים' אהיה שייך לכאלה דברים? סבר פניו של הרופא התחלף, "יו נו וואט? י-ו א-ר ק-ר-י-י-ז-י!" (אתה יודע מה? אתה משוגע!), צרח עלי, גו הום!!! (לך הביתה)…

הרבי הריי"צ שנגאל בי"ב תמוז, בעודו בדרכו לעיר גלות בקאסטראמא עמד בתחנת הרכבת ואמר לפני קהל יהודי גדול שבא ללוותו (בנוכחות שוטרים גויים) שיחת עידוד לחיזוק התורה והיהדות, שעיקר תוכנה הוא, שאין להתפעל מכל הנסיונות ויש לפעול במסירות נפש, כי רק גופינו הלכו לגלות אך לא נשמותינו… לכן אין פלא, שבמסירות נפש ללא חת נטע את הזרע לשבירת קליפת ממלכת הכפירה, מה שהכין וגרם לפירוקה של ממלכת הרשע הקומוניסטית שבעים שנה אחר כך.