הדבר הפשוט והבסיסי ביותר: את מה שצריך לעשות לא קובע העולם מסביב ולא השכל והרגש האנושיים, אלא אך ורק מה שאומרת התורה נטו * לשם כך נחוץ ומוכרח ללמוד ולהתייגע, להתעמק ולהתבונן בתורה בכלל, במיוחד בדברי רבותינו נשיאינו, ובפרט בתורתו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א * ובנוגע למצבנו היום במיוחד: בשיחות האחרונות ששמענו לעת עתה, בדבר-מלכות תנש"א-תשנ"ב

"להתראות אתכם בקרוב ברוב טובה" – הבטיח כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע לחסידים, ערב יציאתו את גבולות ברית-המועצות בשנת תרפ"ח * אלו שהאמינו בפשטות – זכו להתראות עם הרבי הריי"צ בפשטות * אלו שנסעו על ה"רכבת" הילדותית – זכו לנסוע לרבי בפשטות * הרבי הוא טוב. טוב מוחלט. וכפי שמתייחסים אליו כך מקבלים * הכרזת "יחי אדוננו" "מלך המשיח" "שליט"א" וכיוצא בזה בפשיטות – זהו ה"כלי" להביא את ההתגלות לעיני בשר בגאולה האמיתית והשלימה

לידת משה מכפרת על מיתתו כיוון שהיא מדגישה את היותו נצחי בעולם הזה הגשמי * נצחיותו של משה היא בכך שנשמתו נמצאת בגופו של נשיא הדור * אין אפשרות אחרת מלבד שהרבי חי גם בגוף הגשמי כפשוטו

אמונה היא לא גלגול עיניים למרום ומילים יפות ונשגבות המרוממות את הנפש, וכאשר הדברים באים לעמוד במבחן, מגיבים: הכל טוב ויפה, אבל לחשוב שזה באמת כך? * אמונה, פירושה הפשוט הוא: שהדבר ברור ובטוח שזה אכן כך, ושום דבר בעולם לא יוכל להזיז את המאמין מאמונתו! * כי אמונה, אינה מבוססת על המציאות שלי, אלא על כך שהבורא הבלתי-מוגבל שאין למעלה הימנו מאיר בתוך הנברא

כאשר נשאל מדוע אינו בוכה על שפל המצב בו הוא נמצא, השיב ר' מענדל: אני הייתי בעבר חסיד, ואת זה לא יוכל איש לקחת ממני * אנו חסידים של הרבי מלך המשיח שליט"א, ואת זה לא יוכל איש לקחת מאתנו! * השל"ה אומר: התביעה מחזקי' הייתה מדוע לא אמר שירה עוד לפני הנס * "שירו לה' שיר חדש" – את שיר הגאולה יתחילו עוד לפני, וזה מה שיביא את הגאולה * להתחיל כבר לשיר את שיר הגאולה – וזה עצמו יביא את הגאולה בפועל

ללמוד את כל ה"דבר מלכות" תנש"א-תשנ"ב מתחילתו ועד סופו, בלי לדלג ובלי להשמיט אף קטע. ללמוד בעצמו, ללמוד ברבים ובציבור וללמוד זאת כדבר הנוגע לחיי נפשו * אין שום תחליף ללימוד השיחות, המאמרים והמכתבים בלשון-הרב דווקא. בלשון ובסגנון בו יצאו-לאור מוגהים על-ידי הרבי מלך המשיח שליט"א

כאשר המרגלים חזרו משליחותם, סיפרו לכולם עד כמה טובה הארץ. חטאם הי' שהוסיפו את דעתם האישית: "אפס (כי עז העם)": כן, אבל… ומזה באו כל התוצאות השליליות.

בתקופה בה התרחש נס הגאולה של חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז, עמדו החסידים במסירות-נפש כפשוטה על כל עניין של יהדות * מאתנו לא נדרש להשליך חיינו מנגד בפועל ממש, חס ושלום, אלא למסור את הרצון אל הרבי מלך המשיח שליט"א, אל הוראותיו ופקודותיו – מבלי התחשב בשום דבר ובשום עניין, ויהא זה הדבר החשוב והנפלא ביותר! * על שני חיבורים – של חסיד ושל מתנגד – בעצם ימי האימה ברוסי' והוראה מאלפת מסיפור חייו המרתק של המשפיע ר' מענדל

זקוקים כביכול להכרזת "יחי אדוננו" * מבואר בחסידות שבראש השנה מכתירים אנו את הקב"ה למלך * הכל צריך להיות באתערותא דלתתא – גם עצם העובדה שהוא יתברך ימלוך עלינו, למרות היותו "מלך בעצם" * כך בדיוק במלך המשיח – זקוקים לקבלת מלכותו בהכרזת "יחי המלך" ודווקא באופן של "מראה באצבעו ואומר זה" – "יחי אדוננו"

קבלו מלכותי ואחר כך קבלו גזרותי. את הוראות הרבי מקיימים לא משום שמבינים. לא מפני גודל והפלאת העניין. לא בגלל שעל-ידי כך יהי' לי טוב בגשמיות או ברוחניות. ואפילו לא משום שבכך מתקשרים אל הרבי * כל זה נכון וטוב ויפה אחר כך, אבל לפני הכל מקיימים את הוראות הרבי – כי זו ההוראה, כי זהו רצונו של הרבי! * כאשר פועלים כך, רואים בגלוי שהדבר גם מביא תועלת וגם בגשמיות

אחד הפתגמים החסידותיים שהגיעו לרוסי' של סטאלין הי' הפתגם: "חסידים, הם אלו שמוכנים לעמוד כמגדול עוז בתהפוכות הזמנים" * על פתגם זה חזרו שוב ושוב, למדו אותו, התוועדו עליו, וחיו אותו ממש * גם כיום עלינו לעמוד "כמגדול עוז" נגד כל מונע ומעכב מבית ומחוץ – להפיץ את בשורת הגאולה ולהתכונן ולהכין אחרים להתגלות וביאת המשיח תיכף ומיד ממש

לא רק לבכות – לעשות! * כשנמצאים בחודש אלול, בו עורך כל אחד את חשבון נפשו, האם אכן עשה את המוטל עליו במשך השנה, אומר הרבי מלך המשיח שליט"א: חשבון הנפש של חודש אלול הוא במיוחד בקשר עם הענין שהזמן גרמא – הגאולה האמיתית והשלימה * התכלית היא לא הבכיות והאנחות, אלא העשי' בפועל * החשבון העיקרי שלנו צריך להיות: מה עשיתי ומה אני עושה כדי להביא סוף סוף להתגלותו המלאה של מלכנו משיחנו שליט"א בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש

ההבדל הכללי שבין הסוציאליזם לדמוקרטי', הוא אם להדגיש את הציבור והכלל, או את היחיד והפרט * גם בעבודת ה' ישנן שתי נקודות אלו: מחד נדרש מיהודי לבטל את עצמו מכל וכל, ומאידך מדגישה התורה ש"חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם" * גם ביחס של חסידים אל הרבי קיימות שתי נקודות אלו: יחד עם זה שכולנו "חיילי אדוננו" – כל מציאותנו היא הרבי – נדרש מכל אחד להיות כאילו מציאות נפרדת, הקשורה גם מצד עצמה בתכלית ההתקשרות אל הרבי

במתן-תורה, אומרים חז"ל, "כפה עליהם הר כגיגית" * גם בסימני מלך המשיח מוצאים אנו – "ויכוף כל ישראל" * כפי' על-ידי אהבה: משפיעים לעם אהבה רבה עד שהם אינם יכולים להתנגד וכל מהותם מוכרחה לקבל את התורה וללכת בדרכי'

*כ' מנחם-אב – יום ההילולא של הרה"ק ר' לוי-יצחק שניאורסאהן אביו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א * החידוש בתורתו של משיח מיוסד על תורתו של האבא הדגול רבי לוי-יצחק * אמונה בכל פסיק ובכל תג כי הכל מאת השם ממש * כל פרט בתורה "קיילעכדיק" מכל צד ופינה * לא להתחשב בשום דבר רק בה' אחד

"עיקר שכינה בתחתונים הייתה", למדנו במאמר "באתי לגני". למה ומדוע? * שלושה משלים מביא על כך הרבי מלך המשיח שליט"א, מהם מתבקשת המסקנה המעניינת: "עיקר שכינה" הייתה בתחתונים דווקא בגלל שהם תחתונים, ולא למרות * ביאור במאמר "באתי לגני" ה'תשי"ט, השייך לשנת תשנ"ט

מה אתם יראים? – כבר באתי לגני אחותי כלה! עניינו של כ"ז אדר הוא לא רק הגילוי שבא על-ידי הצמצום, אלא הגילוי שמוסתר וחבוי בתוך הצמצום עצמו. לא רק שהאור יאיר במקום החושך, אלא "שהחושך עצמו יאיר" * איננו מפסיקים לרגע לזעוק ולקרוא לאבינו מלכנו משיחנו כי ההעלם וההסתר כבר הי' די והותר – אך יחד עם זה, ודווקא בגלל זה, אנו יודעים ובטוחים בביטחון גמור ומוחלט שההסתר אינו אמיתי, ח"ו, ואבינו מלכנו משיחנו נמצא עמנו ממש בפשטות, נשמה בגוף בעולם הזה הגשמי * לא רק שתכלית ה"כסה" הוא הגילוי, אלא "שהכיסוי עצמו הוא חג ויום טוב"

בפרשת "החודש" מסופר אודות הציווי לקחת שה, אלילם של המצרים, ולשחטו לעיניהם * ציווי מוזר, המתעלם מכל העצות הטובות של כל הידידים הטובים, ומנפץ לרסיסים את "אליל הטבע", למרות שמציאות העולם והטבע זועקים את ההיפך * כעת, ברגעי הגלות האחרונים, אנו נדרשים לעמוד בניסיון דומה: עלינו להתעלות מעל מה שנראה לעיניים, ולהאמין לציווי ה' ומשה עבדו * בזכות אמונה זו נגאל עם ישראל ממצרים, ובזכות אמונה זו ניגאל אף אנו תיכף ומיד ממש!

היום הבהיר י"א ניסן מדגיש שההתקשרות שלנו עם הרבי מלך המשיח שליט"א אינה תלוי' רק בפרט מסוים או בכלל מסוים בו * אנו קשורים עם הרבי בכל עצם מציאותנו, למעלה מכל הסיבות ומכל ההסברים, אפילו האמיתיים ביותר * יותר מזה, י"א ניסן הוא "יום משיחת רב"י למלך המשיח"!