תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).

פורים
"אתך אנחנו בין בחיים ובין במוות!" בז"ך אדר ראשון ה'תשנ"ב החל ההעלם וההסתר על כל ה"גילויים" – כדי לגלות את ה"עצם" שלמעלה מכל הגילויים, שיבוא ויאיר גם הוא בטוב הנראה והנגלה * בשעה זו עומדים אנו "הילדים הקטנים" שאינם מבינים כלל וכלל מה קורה כאן, אבל הם באחת – "אתך אנחנו בין בחיים ובין במוות" * אנחנו מקושרים אל מרדכי היהודי והולכים בדרכו, הדרך של "לא יכרע ולא ישתחוה" ו"לא קם ולא זע", ושום דבר לא יזיז אותנו מזה אף זיז כל שהוא
"כדת" או "שלא כדת" – ובלבד "לבוא אל המלך". "חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע", קובעת התורה. ולכאורה, הרי לא נצטוינו על "ההוללות והסכלות", אלא על השמחה "עד דלא ידע" – אם-כן, מה טעם מצווה התורה להגיע למצב של "לאבד את הראש"?!… * תכונתו המיוחדת של היין – לגלות את הפנימיות וההעלם * מהותו של חג הפורים – דרגת האלוקות שלמעלה מגילוי * לא להתחשב בשום דבר – למרות ומתוך ההעלם יבקע אור הגאולה
הסיפור על אסתר המלכה במגילת אסתר מלמדנו שעיקר מעלת נס פורים קשור עם עבודת המקבל (האשה) מלמטה למעלה – "קיימו מה שקיבלו כבר׳; – במתן תורה. על ידי המסירות נפש של ישראל מצד עצמם. מסירות נפש זו מגיעה וממשיכה ממקום נעלה ביותר של "אשת חיל – עטרת בעלה". לכן מודגשת בפורים מעלת האשה, מעלת המקבל.
תוקפו של נס פורים היה שנדדה שנת המלך מלכו של עולם. לפני זה היו ישראל במצב של ישנו מן המצות ולכן פעלו ענין השינה למעלה. אבל אחרי המסירות נפש שלהם, שנת מלכו של עולם נדדה ממקומה.
כידוע, ניסים רבים נעשו ביום עצום זה, בנוסף לנס פורים הגדול, ש"ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם", לכן בפורים מקבלים כוחות מיוחדים לצאת מעצמנו ולדבוק במטרה.
בסעודת חג הפורים המלכותית והמלבבת אליה נשב מסובים בפורים עם בני משפחה היקרים והאהובים – נחוש את אור האין סוף שנמשך ליהודים מאז ועם היום.
הרב הדגיש: 'אין לזה שום קשר לשלטונות סעודיה. משלוחי המנות מגיעים מניו יורק לחיילים יהודיים במפרץ, וזה יזכיר לחיילים שמישהו חושב עליהם, והם נושאים את המסר שלא שכחנו אותם. חלקם אפילו לא שמעו על פורים, אבל עכשיו תהיה להם אפשרות ללמוד וליהנות מהמטעמים'.
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן
אַ1. שֵׁם אָבִיהָ שֶׁל אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה _______
אַ2. הָמָן הוּא צֶאֱצָא שֶׁל _______
ב. אֶחָד מִשְּׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁבִּקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ