פרשת-וארא

נוֹשְׂאֵי פָּרָשַׁת וָאֵרָא א. חִדּוּשׁ שְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה וְהַבְטָחַת הַשֵּׁם לְקַיֵּם אֶת בְּרִית הָאָבוֹת ב. יִחוּסָם שֶׁל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּמִשְׁפַּחַת בְּנֵי לֵוִי וּבִרְשִׁימַת הַיַּחַס שֶׁל כְּלַל יִשְׂרָאֵל ג. הַשְּׁלִיחוּת הַמְּשֻׁתֶּפֶת שֶׁל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כְּשֶׁלְּכָל אֶחָד תַּפְקִיד מִשֶּׁלּוֹ…

שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. בְּאֵיזֶה שֵׁם נוֹדַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶל הָאָבוֹת? א. צְבָאוֹת ב. אֵ-ל שָׁ-דַי ג. אֱלֹקִים 2. לְמַה מִתְכַּוֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאוֹמְרוֹ – “אֲנִי הַשֵּׁם (הֲוָיָה)” א. הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא ב. נֶאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר ג. הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב ד. שֶׁאֵין שְׁנֵי לוֹ


פרשת וארא עוסקת בשליחות משה ואהרן להוציא את בני ישראל ממצרים, ולאחר מופת התנין מקבל פרעה מכות: דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין וברד (יתר המכות בפרשה הבאה) ובכל זאת אינו מוכן לשלח את עם ישראל ממצריים.

“הוא אהרן ומשה אשר אמר השם להם הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים” – מדוע בענין הוצאת בני ישראל ממצרים מקדים אהרן למשה ובענין הדיבור לפרעה מקדים משה לאהרן?

נשאלת השאלה: הלא עולם הבא הוא השכר על העבודה על תורה ומצוות, והשכר על עבודה צריך להיות יותר מהעבודה, אז איך יתכן שתשלום הגמול על העבודה הוא פחות מן העבודה, עד ש”יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא”?

“ושמי הוי׳ לא נודעתי להם”. יש שם הוי׳ דלתתא ושם הוי׳ דלעילא , הוי׳ דלתתא הוא האור שנמשך ע״י הכלים, ושם הוי׳ דלעילא הוא האור שלמעלה מהכלים לגמרי, שהוא למעלה מהאור שהכלים יכולים להמשיך אותו, ובאבות הי׳ רק גילוי שם הוי׳ דלתתא, וע״י שעבוד מצרים נתגלה גם בחינת שם הוי׳ דלעילא.

מִשֵּׁם פָּרָשָׁתֵנוּ “וָאֵרָא” לְמֵדִים הוֹרָאָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם – אֶת הַשֵּׁם צָרִיךְ לַעֲבֹד בְּאֹפֶן שֶׁל רְאִיָּה – רְאִיַּת אֱלֹקוּת.

פרשת וארא מתארת את שעבוד הגוף במצרים, כי באמת תכלית העילוי הוא בגוף. על ידי ביטוש הגוף מאיר האור העצמי של הנשמה שהיא חלק אלוקה ממעל ממש.

פרשת וארא לילדים – חידון. שאלות ותשובות לפרשת וארא כדי להעמיק בלימוד רש”י באופן קליל ומשעשע.


פרשת וירא לילדים – חידון האל”ף בי”ת. חידון לילדים לפרשת השבוע וארא. שימו לב שאותיות האל”ף בי”ת מסייעות במציאת התשובה.


חידון לשוני לפרשת השבוע מלבד היותו אתגר לימודי הוא נותן אפשרות להעמיק בתוכן הפרשה.


בפרשת השבוע וארא משה מוכיח לפרעה, שיחד עם המכות המטלטלות, העל טבעיות והמפחידות, הקב”ה גם יכול לרדת לפרטי פרטים, לדייק ברמת הרגע ולהתכנס לתוך הגדרות אנושיות ועל אנושיות בו זמנית, דבר שבא לידי ביטוי במכת הברד.

מפרשת השבוע וארא אנו לומדים שמֻתָּר לָנוּ לִצְעֹק בְּעָצְמָה: לָמָּה הֲרֵעוֹתָ?… עַד מָתַי?… רְצוֹנֵנוּ לִרְאוֹת אֶת מַלְכֵּנוּ! כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַפְּנִימִית, וּכְדֵי לִזְכּוֹת בְּתַכְלִית הַגִּלּוּי שֶׁל “וָאֵרָא” בַּגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה

מתוך התבוננות בפרשת וארא נִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בִּתְפִלָּה בְּלִמּוּד תּוֹרָה וּבְקִיּוּם מִצְווֹת, וְנִזְכֶּה לִרְאוֹת גִּלּוּי אֱלֹקוּת – הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית גְּלוּיָה וַאֲפִלּוּ נִסֵּי נִסִּים מַמָּשִׁיִּים. נִסִּים מֵעַל הַטֶּבַע וְנִסִּים הַמְּלֻבָּשִׁים בַּטֶּבַע כְּמוֹ בְּמִצְרַיִם וַאֲפִלּוּ לְמַעְלָה מִזֶּה. נִתְבּוֹנֵן בַּבְּרִיאָה וְנָחוּשׁ אֵיךְ בַּעַל הַבִּירָה מֵצִיץ עָלֵינוּ וְשׁוֹמֵר אוֹתָנוּ וְעוֹזֵר לָנוּ לָלֶכֶת מֵחַיִל אֶל חַיִל…

אמנם “את השמים ואת הארץ אני מלא” תמיד, אבל בהעלם, על ידי קיום תורה ומצוות ממשיכים את אור הסובב בגילוי ובפנימיות. על ידי קיום תורה ומצוות נעשה יחוד שם הוי’ ואלוקים ואז מתגלה שם הוי’ – “והיה הוי’ לי לאלוקים”. זוהי כוונת ותכלית הבריאה שעל ידי תורה ומצוות ימשיכו את אור הסובב בהתגלות. “אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי” – עשיתי ארץ בשביל האדם ותכלית בריאת האדם בשביל “בראתי” (בגימטריא תרי”ג). כוונת הבריאה – קיום תרי”ג מצוות להמשיך את אור הסובב בגילוי.

מכיון שאצל האבות היה ענין של ראית אלוקות, “וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב” ועבודתם היתה באופן של ראיה, הרי שזה נמשך לכל אחד מישראל באופן של ירושה. כל יהודי ללא שום שייכות למעמדו ומצבו (אפילו תינוק שנולד זה עתה) יורש הכל. שהיורש הוא במקום המוריש והוא כמו “עצם” המוריש (“תחת אבותיך יהיו בניך”). לכן לכל יהודי יש הכח והיכולת לעבוד את ה’ באופן של ראיה. עניין זה מודגש בשם הפרשה: “וארא”.

בעמדנו בשבת מברכים חודש שבט, כולל ובמיוחד העשירי בשבט – צריך כאו”א לקבל על עצמו להוסיף ביתר שאת וביתר עוז במעשיו, תורתו ועבודתו של בעל ההילולא, כ”ק מו”ח אדמו”ר נשיא דורנו, אשר הורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו נס”ו, ובפרט בהביטול וההתקשרות אל כ”ק מו”ח אדמו”ר נשיא הדור, “הנשיא הוא הכל”, שבכאו”א – מציאותו וכל עניניו, בכל מכל כל, נעשים קודש לנשיא הדור… בקיום שליחותו.

על פי פרשת וארא רואים שבזמן הגלות החושך כפול ומכופל – הגוף מחשיך ומסתיר את אור הנשמה, והגלות מכבה את האור… יהודי סובל בחשכת הגלות עד שהופך רפה אונים ונדכה, אפילו משה רבינו אינו עומד בניסיון כזה, וצועק אל ה’: “למה הרעות לעם הזה”? על כך באה תשובת ה’ הפותחת במלה – “וארא”… שמשמעה, ה’ מתגלה לכל יהודי באופן נצחי.

עבודת האבות היא בבחינת המידות בלבד. אפשר להגיע לאהבת ה’ וליראת ה’ בתכלית, אולם על ידי אהבה נשארת עדיין ישות והאוהב הוא בבחינת “יש מי שאוהב”, ועל ידי יראה הוא עדיין בבחינת “יש מי שירא”. דרגתו של משה שהיא החכמה והביטול – “ונחנו מה” נעלית מדרגת האבות, דרגת משה היא דרגת עבד!… עבד פשוט!… שהוא בתכלית הביטול אל האדון, ודוקא עבד פשוט מגיע אל עצם האדון.