פרשת-קורח

לאחר מחלוקת קרח התחזקה המהירות שבהמשכה ע״י אהרן, וכמו נהר שכאשר יש בו דברים מעכבים הוא מתגבר עליהם ופורץ ביתר שאת וביתר עז, ואז ההמשכה היא במהירות ועד מהרה ירוץ דברו, שאין מי שמעכב בידו.

טענת קרח היתה, טלית שכולה תכלת תהא פטורה מן הציצית. כי טלית הוא אור הסובב, וטלית שכולה תכלת הוא שגם אור הסובב המשכתו ע״י הצמצום ונגע בו הצמצום, וטענתו היתה שלא רצה באור פנימי, אלא מספיק ההמשכה של אור הסובב שגם בו נגע הצמצום, ולכן תהא פטורה מן הציצית.

מפרשת קורח למדים שבכל דור ישנו “משה רבנו שבדור”, אדם שהוא כתובת ברורה, עם שם, עם נוכחות פיזית. לא רעיון אמורפי, או מבחר אנשים. אדם אחד. יחיד ומיוחד. בדור, בכל דור.

פרשת קורח עוסקת במרד הגדול של קורח ועדתו במשה ואהרון, בהשתדלותו של משה לפייסם, בכעס ה’, בעונשם החמור, בתלונות העדה, במטות הנשיאים ומטה אהרון ועוד.

עניינה העיקרי של פרשת קורח הוא מרד קורח בן דודו של משה ועדתו במשה ואהרון, בטענה שחלוקת התפקידים בכהונה ובמשכן של משה אינה צודקת.

שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֵּן קְהָת בֶּן לֵוִי – לָמָּה לֹא הִמְשִׁיךְ וְאָמַר “בֶּן יַעֲקֹב”? 2. מַדּוּעַ נָפַל מֹשֶׁה עַל פָּנָיו? 3. קֹרַח שֶׁפִּקֵּחַ הָיָה, מָה רָאָה לִשְׁטוּת זוֹ?


שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. דָּתָן וַאֲבִירָם הָיוּ בְּנֵי… ב. הַפָּרָשָׁה עוֹסֶקֶת בְּפִדְיוֹן… ג. “אִישׁ” בַּאֲרָמִית


קורח לא טעה במטרתו שהייתה קדושה. טענת קורח, ש״פיקח היה״ , הייתה, שרצונו להיות כהן גדול. אולם טעה בשיקול הדעת, באופן שבחר להגיע אל היעד.

מפרשת קורח למדים שמשה הוא נשמה כללית. הוא נבחר על ידי הקדוש ברוך הוא להיות נשיא הדור ולכן על כל בני דור לציית לו. בכל דור יש לנו משה שבדור שחובה לציית לו.

פָּרָשַׁת קֹרַח עוֹסֶקֶת בְּמַחֲלֹקֶת קֹרַח וַעֲדָתוֹ. בְּתוֹךְ הֲמֻלַּת הַמַּחֲלֹקֶת הָיָה אוֹן בֶּן פֶּלֶת. אֵיךְ קָרָה שֶׁבָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן וְהַמַּכְרִיעַ נִמְלַט מִסַּעֲרַת הַמַּחֲלֹקֶת, וּבְשֶׁל כָּךְ זָכָה לְהִנָּצֵל?…

מחלוקת קרח ועדתו היפך משה ואהרן, לפי שהוא גבורה בלי חסד, התחלקות שאינה לשם שמים, שרוצה שהיש יהיה מציאות בפני עצמו, אך אין סופה להתקייםכי בסוף יתברר.

על פי פנימיות התורה מפרשת קורח למדים, שרק נשמות כלליות של נשיאי ישראל ממשיכות השפע לעם, ולא אנשים כקורח ועדתו, שלכן “קריאי מועד” כתוב בכתיב חסר.

הרב יוסי גינזבורג מסביר את דבר מלכות לפרשת קורח ומסביר איך יום ג’ בתמוז נקבע ליום מיוחד כבר מדורות קודמים ואיך הניסים קורים בשלבים.

הרב יוסי גינזבורג מסביר את דבר מלכות לפרשת קורח ומסביר איך יום ג’ בתמוז נקבע ליום מיוחד כבר מדורות קודמים בסיפור המאסר של הרבי הריי”צ שתחילת גאולתו מהמאסר היתה בג’ תמוז.

פרשת קורח מספרת לנו על מטה אהרן. “אהרן” אותיות “נראה” (“באורך נראה אור”) יש בכוחו, להמשיך אורות מלמעלה מעלה עד למטה מטה במהירות גדולה בלי עיכובים.

בפרשת קורח מתגלה בהשגחה פרטית נפלאה שה’ אוהב כל יהודי אפילו יהודי רשע, ואינו רוצה להעניש את הרשעים אלא רוצה שיחזרו בתשובה, על כן בני קורח ניצלו.

כל סיפור בתורה הוראה בעבודת ה’. התורה מספרת לנו את הסיפור הנורא על קורח, כדי ללמדנו לקח. ומדגישה התורה, שיש לזכור להישמר, שלא להיות כקורח וכעדתו.

מפרשת קורח למדים שכדי שעבודת הלויים תמשיך את האור האלוקי לעולם הוא על ידי שיתוף פעולה עם עבודת הכהנים, ודוקא כשהם טפלים לכהנים.

בדבר מלכות לפרשת קורח מסביר הרבי, שעל ידי זה שבכל רגע מתהוה כל נברא מחדש בדבר ה’, מגלים בכל רגע מחדש את כבודו של הקב”ה.

בג’ תמוז פרשת חוקת מדבר הרבי על ההבדלים בין פרשת חוקת לפרשת קורח ששתיהן כוללות את האותיות “חק”, ועל האות ת’ שבפרשת חוקת שהיא אות הסיום של אותיות הא”ב, ומורה על שלימות העבודה בג’ הקוים: תורה עבודה וגמילות חסדים ובג’ לבושי הנפש: מחשבה דיבור ומעשה, ומקשר רעיון זה עם עניין חנוכת הבית של הבניין החדש של ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפַץ, שֶׁהַנֵּס שֶׁלְּמַעְלָה מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע יִתְקַשֵּׁר וְיַחְדֹּר בַּטֶּבַע. בָּזֶה רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַרְאוֹת שֶׁהַכְּהֻנָּה הִיא מַעֲלָתוֹ הַטִּבְעִית שֶׁל אַהֲרֹן, וּבְאֹפֶן טִבְעִי הִיא שַׁיֶּכֶת לוֹ וּלְבָנָיו עַד עוֹלָם.

מהו עניינה של “השגחה פרטית”? איך יתכן שיהיה מצב של “הסתר פנים”? מהי תכלית הסתר הפנים? מה ההבדל בין שיטת הרמב”ם לשיטת הבעל שם טוב בעניין ההשגחה הפרטית? איך אנו מוצאים תשובות לשאלות אלה בפרשתנו פרשת קורח?