קיבלנו סמכות לנהל את עניינינו מתוך בחירה חופשית ועצמאות, ומידת הגבורה מסייעת לנו לתקן את העולם בתוקף. ואף שיש לנו הסמכות לשלוט ולבקר, אנו מכבדים גם את סמכותם של אחרים, ועושים זאת מתוך אהבה ודרכי נועם בלי לוותר על עשייה ופעולה. זהו כוחה של ענווה אמיתית הנותנת לנו כח ועוז לעשות ולפעול את מעשינו הטובים.

לכל יום מימי ספירת העומר יש הכח המיוחד לו, כך שבספירת העומר יש לנו הזדמנות לעשות עבודה פנימית ולתקן את המידה השייכת לאותו יום. ואם נתמיד לתקן ולשנות יום יום אחת ממידותינו נוכל במהלך ימי הספירה להתפתח ולצמוח ולעלות מעלה מעלה במידות הרוחניות שלנו, כשכל יום בספירה הוא שלב בסולם העלייה שלנו.

יחודו של פסח שני שהוא חל בתחילת השבוע החמישי בספירת העומר ביום "חסד שבהוד". ללמדנו, שחסד גדול עשה עמנו הקב"ה, בתיתו לנו אפשרות לתקן ולהשלים את מה שהחסרנו בעבר, ואנו עומדים משתאים ומודים, שהדבר למעלה משכלנו, ומקשים: איך אפשר לשנות את העבר?!… מובן שאנו גם מודים (מלשון תודה) על המתנה של חסד חינם שיש בפסח שני, שמורה ומגלה לנו ש"אין דבר אבוד" ו"אין שום יאוש בעולם כלל".

ספירות ההוד כונסת בפנימיותה את מידת הענוה הטובה מכל המידות הטובות, וכדי לזכות במידה נעלית זו, עלינו להתרוקן מהישות שלנו, להיות "כלי ריקן", כלי ריקן מחזיק את הברכה, מחזיק את השכינה, מחזיק כוחות אלוקיים. וכך נוכל להגיע בקלות לחסד שבהוד, לאהבה אמיתית!…

ועוד כח מיוחד יש במידת גבורה שבהוד – היכולת להודות בחטא ולומר את כל נוסח הוידוי בגבורה, ולעמוד מול הכשלונות בעינים פקוחות מבלי לכאוב ובלי להתלונן. בזה טמון סוד היציאה מן המיצר, השחרור, הגאולה הפרטית. זוהי ראשית העבודה ועיקרה ושורשה של התשובה.

לכל יום מימי ספירת העומר יש הכח המיוחד לו, כך שבספירת העומר יש לנו הזדמנות לעשות עבודה פנימית ולתקן את המידה השייכת לאותו יום. ואם נתמיד לתקן ולשנות יום יום אחת ממידותינו נוכל במהלך ימי הספירה להתפתח ולצמוח ולעלות מעלה מעלה במידות הרוחניות שלנו, כשכל יום בספירה הוא שלב בסולם העלייה שלנו.

לכל יום מימי ספירת העומר יש כח המיוחד לו, וזוהי ההזדמנות שלנו בימי ספירת העומר לתקן את המידה השייכת לאותו יום באופן יסודי ופנימי, דבר שיעזור לנו להתקדם רוחנית.

כידוע, בכל יום מימי ספירת העומר (שבעה שבועות הכוללים ארבעים ותשעה יום) אנו מתקנים מידה אחת, וביום העשרים ושישה לעומר אנו מתקנים את המידה: הוד שבנצח. מהי משמעות הוד שבנצח בעבודת ה' שלנו?

במידת הרחמים צריך להתמקד יותר בצורכי המקבל ולא בצרכים של המרחם. לפעמים המרחם מגזים ברחמים מתוך רגשות אשמה או מחוסר שיקול דעת. יש להתבונן בכל מקרה לגופו ולבחון את מידת הצורך ברחמים, את כמות הרחמים, ואת אופן הרחמים. לפעמים יש להיזהר שהמקבל לא ינצל את המרחם יתר על המידה, שאז גם על המרחם לצמצם את רחמיו לטובת שניהם. זוהי גבורה שבתפארת.