כאשר בן אדם מתחיל להרגיש גאוה – שהכל תלוי רק בו – בדומה לפרעה שאמר לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי, ברגע זה הוא נפרד מאלוקים, כמו שנאמר כל אדם שיש בו גסות הרוח אמר הקב”ה אין אני והוא יכולים לדור בעולם.

פרשת בא עוסקת בשלוש המכות האחרונות שניתנו לפרעה: ארבה חושך ומכת בכורות. מכת בכורות הביאה ליציאת מצריים. בני ישראל מקבלים מצוות ראשונות.

ישראל נקראים "צבאות" בשלושת הפירושים של המילה "צבא": חיל, זמן, צביון. ומה שנקראים בשם "צבאות השם", "צבאות" בחירי״ק ש"צבאות" נטפל להשם הוא מפני שכל שלושת הענינים ב"צבא" קשורים בעבודת ישראל, שהם טפלים וסמוכים ונכללים בשם השם.

מהו יציאת מצרים בעבודה הרוחנית בגוף ונפש האדם בכל יום? יציאת מהמיצרים לא רק של הלעומת זה אלא מהמיצרים שבקדושה. הכיצד?…

"ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות השם מארץ מצרים". מהו ענין צבאות השם? כתוב במסכת ברכות: "מיום שברא הקדוש ברוך הוא את העולם לא היה אדם שיקראו להקדוש ברוך הוא צבאות, עד שבאת חנה", ואמר הקדוש ברוך הוא: עתיד בן שלך לפתוח בנבואה בשם זה, כמו שכתוב: "ויאמר שמואל כה אמר השם צבאות"…

התורה היתה צריכה להתחיל ב"החודש הזה לכם" מצד החכמה והשכל, ומכל מקום פתחה ב"בראשית" מצד התאחדותה (של התורה) בנותן התורה שלמעלה מבחינת הגילויים.

שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. אֵילוּ מַכּוֹת מֻזְכָּרוֹת בַּפָּרָשָׁה? 2. מֶה הָיָה מְיֻחָד בְּסוּג זֶה שֶׁל מַכַּת הָאַרְבֶּה? 3. כֵּיצַד הִגִּיעַ הָאַרְבֶּה לְמִצְרַיִם וְכֵיצַד הִסְתַּלֵּק?

אנו, בני כל הדור הזה, בעצם גלגול נשמות של דור המדבר. וכמו שהדור שיצא ממצרים, עמד להיגאל בקבלת התורה ובכניסה לארץ ישראל, כך אנו עומדים בפיתחה של הגאולה האמיתית והשלימה.

פרשת בא לילדים – בני ישראל נגאלו ממצרים בזכות שתי מצוות: דם פסח ודם מילה שעניינן: סור מרע ועשה טוב.

פרשת בא לילדים – חידון. שאלות ותשובות על רש"י לפרשת בא.

פרשת בא – בעשור לחודש הזה. בעשור, משמע בעשירי לחודש. אז למה נאמר: בעשור? כי אין הוא העשירי בלבד, אלא הוא כולל את כל העשרה.

פרשת בא לילדים – חידון האל"ף בי"ת. בחידון זה יש רמז לתשובה. הרמז הוא האות הפותחת את התשובה.

בפרשת בא – עם ישראל יוצא ממצרים בחיפזון. ובכל זאת ברגע האחרון המצרים מסייעים להם והם יוצאים ברכוש גדול. בניגוד לגאולת מצריים הגאולה העתידה לא תהיה בחיפזון ובבהילות אלא בנחת ובכיף, וכמו ביציאת מצרים העולם ייסייע לנו, רק שעלינו להיות מוכנים.

חידות וחידודים מעשירים מאד את הלימוד. וכמעט אין דבר החביב יותר על תלמיד מאשר שאלות וחידונים, דבר המאתגר אותם לגלות את ידיעותיהם. ומה טוב להשתמש בזה בלימוד פרשת השבוע.

בשיחת הרבי לפרשת בא מסביר הרבי, שבשר ודם יכול לדייק, אם כי במאמץ רב ברגע אחד. אך גם לרגע יש שיעור. אולם הקדוש ברוך הוא מדייק ב״חוט השערה״, בנקודה הקטנה ביותר של הזמן, שאדם אינו מסוגל להגדירה ולחלקה ורק הקדוש־ברוך־הוא אשר ״יודע עתיו ורגעיו״ יכול להבחין בכך. ולכן אמר הקדוש־ברוך־הוא "בחצות״ ומשה אמר לפרעה "כחצות".

בְּפָרָשַׁת בֹּא מְתֹאֶרֶת מַכַּת הַחֹשֶׁךְ. מַכַּת הַחֹשֶׁךְ הָיְתָה נֵס גָּדוֹל! בְּעוֹד הַמִּצְרִים שְׁרוּיִים בַּאֲפֵלָה גְּמוּרָה, לַיְּהוּדִים הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבוֹתָם. אוֹר זֶה שֶׁהָיָה לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם מַמְשִׁיךְ לְהָאִיר לָהֶם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.זֶהוּ יִחוּדוֹ שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשְׁמָתָם מְאִירָה תָּמִיד וּמְפִיצָה אוֹר בָּעוֹלָם.

פרשת בא עוסקת בנושא "והגדת לבנך". כנגד ארבעה בנים דברה תורה ולכל בן שאלה המתאימה לו ולמהותו. על האב להתייחס לכל בן לפי מדרגתו וערכו כפי מה שהוא בעצם מהותו.

מפרשת החודש הקשור בחודש ניסן למדים שנס וטבע הם אותו עניין ובאים מאותו מקור. כל חידוש טבעי בפעם הראשונה הוא נס, וכשהוא נעשה תמידי ומתרגלים אליו, הוא יוצא מכלל נס והופך לטבע. ידיעת ה' היא מהתבוננות בגדולת ה' הן בהנהגה טבעית והן בהנהגה ניסית.

לְמַעֲשֶׂה, נֵס וְטֶבַע הֵם עִנְיָן אֶחָד וְנוֹבְעִים מֵאוֹתוֹ מָקוֹר. כָּל חִדּוּשׁ בַּטֶּבַע בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה הוּא נָס, וְרַק מֵאַחַר שֶׁהִתְרַגַּלְנוּ אֵלָיו יָצָא מִכְּלַל נֵס וְהָפַךְ לְטֶבַע, וְאָכֵן נֵס תְּמִידִי אֵינוֹ נֶחְשָׁב לְנֵס אֶלָּא לְטֶבַע. אוּלָם בְּחֹדֶשׁ נִיסָן נַעֲשָׂה חִדּוּשׁ שֶׁהַבּוֹרֵא שֶׁמֵּעַל הַטֶּבַע הִתְגַּלָּה בַּטֶּבַע בְּאֹפֶן נִסִּי.

בדבר מלכות לפרשת בא מסביר הרבי, שתכלית בריאת עולם הזה הוא שנתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים. שתכלית השתלשלות העולמות וירידתם ממדרגה למדרגה אינו בשביל עולמות העליונים הואיל ולהם ירידה מאור פניו יתברך אלא התכלית הוא עולם הזה התחתון.

בפרשת בא עם ישראל מסיים את תפקידו בבירור ניצוצות הקדושה במצרים – ערב רב של נשמות גרים, כלי כסף וכלי זהב ושמלות… "וינצלו את מצרים"… עשאוה "כמצודה שאין בה דגן וכמצולה שאין בה דגים"… ובשבירת וביטול הקליפה שאי אפשר לבררה ולהעלותה לקדושה. ומכאן עם ישראל יוצא לרשת את ארץ ישראל – "ארץ שרצתה לעשות רצון קונה".

מהפסוק בפרשת השבוע בא: החודש הזה לכם ראש חודשים… למדים שעם ישראל קובע את המועדות על פי הלבנה. ועל פי פנימיות התורה מיעוט הירח עם קיום המצוות של עם ישראל מסייע לגילוי האור הגנוז.

בדבר מלכות לפרשת בא מסביר הרבי, שהחידוש של דורנו לגבי הדורות שלפני זה, שבדורנו זה יש תוספת מיוחדת בעבודת הפצת התורה והיהדות והמעינות חוצה.

לפי פרשת השבוע בא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָאוֹהֵב אֶת יִשְׂרָאֵל עַמּוֹ – "כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ", בָּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ ("הוּא וְלֹא אַחֵר") לְסַיֵּעַ לָנוּ לְבַטֵּל אֶת תֹּקֶף הַקְּלִפָּה. "שֶׁאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ מִי יָכוֹל לוֹ?"… הוּא פּוֹנֶה לְנִיצוֹץ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁבְּכָל יְהוּדִי וְאוֹמֵר לוֹ "בֹּא אֶל פַּרְעֹה" -הָבָה נִכָּנֵס יַחְדָּו לְבֵית פַּרְעֹה, שִׂיא הַיֵּשׁוּת וְהַגַּאֲוָה, נִלָּחֵם בּוֹ, וּנְבַטֵּל אוֹתוֹ, וְאָז מִמֵּילָא יִתְבַּטְּלוּ כָּל הַדְּבָרִים הַלֹּא רְצוּיִים הַמִּתְלַוִּים לָזֶה.

על פי פרשת בא עם ישראל יורד למצרים כדי לעלות לדרגה של "צבאות ה'", לאחר שעשו עבודת קודש של בירור הניצוצות בקבלת עול ובמסירות נפש באחדות ובהתכללות.