שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. מַה קָּרָה לָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע כַּאֲשֶׁר יָצָא מִמֶּנָּה יַעֲקֹב? 2. לְאָן הָלַךְ יַעֲקֹב? 3. הֵיכָן נֶעֱצַר?

"וישכם לבן בבוקר וינשק לבניו ולבנותיו"… מבואר בחסידות, שהתורה מדברת בעליונים ורומזת בתחתונים, ומה שכתוב: "וישכם לבן בבוקר" מרמז על בחינת הלובן העליון שלמעלה…

עבודת יעקב בעניין "ושבתי בשלום", נמשכת בעבודת כל אחד מישראל, כחלק וכהכנה לשלום שיהיה בביאת משיח צדקנו, שלום בפמליא שלמעלה ושלום בפמליא שלמטה.

"ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה" – יעקב יוצא מבאר שבע לחרן, מקום שגורם חרון אף, כדי לעשות את עבודת הבירורים ולהעלות את הניצוצות, דבר שמעלה את העולמות מעלה מעלה עד לגאולה.

פרשת ויצא מספרת על יציאתו של יעקב מבאר שבע על מנת להגיע לחרן. כשהוא מגיע לחרן הוא מתיישב בבית לבן ושם הוא נושא את בנותיו לנשים ומקים את בית ישראל – שנים עשר שבטים.

עיקר תוכנה של פרשת ויצא הוא נישואי יעקב ולידת שבטי ישראל. לשם כך יצא יעקב מחרן והגיע לבית לבן ולאחר העמדת השבטים חזר לבית אביו.

פרשתנו פרשת ויצא מספרת את סיפור יציאת יעקב לחרן. רש"י מסביר שאין זה מקום מובחר. ובלשונו: חרן=חרון אף של הקב"ה, ומה בכוונתו לעשות שם?

בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ וַיֵּצֵא מְסֻפָּר עַל יַעֲקֹב הַחוֹלֵם חֲלוֹם, וּבַחֲלוֹמוֹ סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, "וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ".

פרשת ויצא לילדים – חידון שמטרתו להעמיק בלימוד רש"י לפרשת השבוע.

מפרשת ויצא לומדים על שכר שמירת שבת. כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים – איך זה שייך ליעקב אבינו?

כשהחינוך הוא ללא פשרות ודבק בדרך ישראל סבא, מבלי להביט על קשיי העולם והשפעותיו אזי העולם סביב בטל ומבוטל והדור הבא גדל עם אמונה ושליחות של מסירות נפש.

נְשָׁמָה יוֹצֵאת מִמְּקוֹם כְּבוֹדָהּ שָׁם לְמַעְלָה בִּ"בְאֵר שֶׁבַע". שָׁם הָיְתָה דְּבוּקָה וַחֲבוּקָה בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שָׁם הָיְתָה קְרוֹבָה לְאוֹר הָאֵין סוֹף וְנֶהֱנֵית מִזִּיו הַשְּׁכִינָה. כְּדֵי לָרֶדֶת לְחָרָן, לַ"חֲרוֹן אַף שֶׁל מָקוֹם" – לָעוֹלָם הַזֶּה הַתַּחְתּוֹן שֶׁאֵין תַּחְתּוֹן מִמֶּנּוּ!

בכל מקום שיהודי נמצא ה' שולח לו את מלאכי ארץ ישראל, עד שכל ענייניו הם בשפע רחבות ובשלימות לפי ערך המצב בזמן הגלות, ובדוגמת המצב של "ארץ ישראל" – של ה"גאולה". ולמי שטוען שאינו רואה את ה"מלכים אומנייך ושרותיהם מיניקותייך"… יש לומר לו, שכאשר ילך בדרך התורה והמצוות דוגמת יעקב, אז בודאי יראה את כל הברכות האלה בפועל ממש ובגלוי.

כָּל נְשָׁמָה הִגִּיעָה לָעוֹלָם מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר, וּבְרָצוֹן שֶׁל קַבָּלַת עֹל הִיא יוֹרֶדֶת מַטָּה מַטָּה לָעוֹלָם הַזֶּה, מְקוֹם הַקְּלִפּוֹת הַגַּסּוֹת שֶׁמַּעֲלִימוֹת וּמַסְתִּירוֹת אֶת בּוֹרֵא עוֹלָם. תַּפְקִידוֹ שֶׁל כָּל יְהוּדִי לְגַלּוֹת אֶת הַכֹּחַ הָאֱלֹקִי שֶׁבָּעוֹלָם.

יחסים בין בני אדם – חברים שכנים קרובי משפחה וכיו"ב הם עבודה במשרה מלאה ואתגר רציני, ואם זה נכון לגבי כל קשר, הרי שבין בני זוג נשואים זה נכון שבעתיים. כדי לעמוד במשימה של יחסי אנוש ובפרט בין איש ואשה נשואים, אנו מקבלים הוראות והדרכות מתורתנו – תורת אמת ותורת חיים. גם סיפור בתורה הוא הוראה. הבה נעיף מבט על הסיפור המאלף של נישואי יעקב ורחל, שיש בו מסר לכל אחד מאתנו.

אור "הלובן העליון" שמאיר בגילוי בבוקר מסתלק לאחר התפילה, וחוזר להיכלל בעצמותו – "וישב לבן למקומו"… רק אז "ויעקב הלך לדרכו"… רק אז היהודי הולך לדרכו ומתחיל את עבודת היום בתורה ומצוותיה, שהתורה היא "דרכו" – דרך חייו. ולמה האור מסתלק?… כי כשאור האין סוף בגילוי אי אפשר לעשות את העבודה כדבעי. דוקא לאחר סילוק האור מתחילה העבודה בשלימותה. כדי לעשות עבודה צריך מציאות של "אדם" ומציאות של "עולם"…

ארבע עשרה שנה עסק יעקוב בתורה ולא ישן גם בלילות. ועכשיו הוא הולך לישון… במקום המקדש. הוא יורד למצב של שכיבה – ראש ורגל בהשוואה. ובאמת זוהי עלייה גדולה!…

והדבר היחיד שחסר הוא – שיהודי יפתח את עיניו כדבעי, ויראה איך הכל כבר מוכן לגאולה! יש כבר את ה"שולחן ערוך", יש כבר את הלויתן ושור הבר ויין המשומר , ובני ישראל כבר יושבים סביב השולחן – "שולחן אביהם" (מלך מלכי המלכים הקב"ה), יחד עם משיח צדקנו (כדאיתא בספרים שבכל דור ישנו "א' מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח"), ובדורנו נשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר; ולאחרי ארבעים שנה מהסתלקות כ"ק מו"ח אדמו"ר יש כבר גם "לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע".

"בית אבי" כפשוטו הוא "יצחק" לשון שמחה ותענוג, "תענוג" הנובע מ"צחוק". בדרך כלל צוחקים על חידוש דוקא, ותשובה הוא חידוש. תענוג לראות איך הנפש האלקית בירידתה למטה וגם בזמן הגלות עוסקת בתורה ומצוות, ועוד יותר תענוג לראות את המהפכה שחלה בגוף ובנפש הבהמית על ידי עבודת ה' בעולם הזה. ובמיוחד אצל בעל תשובה ש"אמש הי' זה מובדל כו' והיום הוא מודבק בשכינה".