ה-טבת

אנו אין לנו אלא… ה' טבת הוא החג שלנו * ליובאוויטש היא הרבי * דווקא בדור השביעי * לכן דווקא בדור זה לא שייך הסתלקות.

בשעה זו תובעים מאתנו מסירות נפש – לוותר על הכל ו"ללכת עם הרבי" דווקא באותו ענין עליו הוא מוסר את נפשו כביכול, גם אם לא נעים ולא נוח. להתעקש דווקא על הדברים שכאילו שנויים במחלוקת, ויחד עם זה לעשות זאת דווקא מתוך אהבת ישראל אמיתית – כי על כך הוא המאבק ודווקא מהנהגה זו תבוא הישועה. כשם שרבינו הזקן יצא מהמאסר בזכות מה שחסידיו עשו בזמן המאסר ולפניו, להדגיש ולהפיץ דווקא את תורת חסידות חב"ד עליה ניטשה המערכה.

טענתו העיקרית של הרבי לגבי משפט הספרים היא, שהרבי הריי"צ בחיים ולא שייך כאן שום ענין של ירושה ח"ו וח"ו! שום רב ושום עורך-דין לא יצליח בשום אופן לקבוע שמדובר כאן על ירושה ח"ו כאשר הוא בחיים! והראי' הטובה ביותר שהוא בחיים היא – העובדה שזרעו בחיים, שזה לא ייתכן כלל וכלל אילולא הי' הוא בחיים!

הרבי מליובאוויטש על פדיון הספרים, וחלוקת דולרים בה מדובר על חשיבות הדפסת והפצת חידושי התורה.

התוועדות ה' טבת – דידן נצח – בכפר חב"ד. רואים ריקודים של הרגשת ניצחון והתפרצות מרגשת של הרב יצחק לנדא.

הרב ישראל הרשקוביץ,שליח הרבי שליט"א מלך המשיח לאופקים, ורב קהילת חב"ד בעיר, נואם בהתוועדות ה' טבת "דידן נצח" תשע"ג, בבית חיינו – 770 מעניינא דיומא.

בהתוועדות ה' טבת בכפר חב"ד אוירה חמה ומשפחתית, ומי שלא השתתתף בהתוועדות זו יכול לטעום קצת מזה בסרטון זה.

שמחת "דידן נצח" של ה' טבת תשמ"ז ממשיכה להדהד באוזני החסידים ואין הם פוסקים לרקוד ולשיר לכבוד הניצחון במשפט הספרים בכל שנה בה' טבת.

דווקא כאשר נדמה כי אכן ספו וגם תמו כל הגילויים לגמרי – אחרי ג' תמוז – גם אז ודווקא אז מתגלה העצם שלמעלה מכל הגילויים, ששום דבר בעולם לא יוכל לפגוע בו, והוא קיים בכל תוקפו ובכל עצמותו גם, ודווקא, אם צריך לשם כך להדליק "נרות של קרח" – כאשר ההכרזה "יחי אדוננו" פורצת מכל מקום ומכל פינה גם ודווקא כשנדמה כאילו ח"ו אין לה שום מקום כלל, כמו גם העובדה שהרבי חי וקיים בגשמיות כפשוטו.

שמחת החסידים בה' טבת תשמ"ז על הניצחון במשפט הספרים. משפט שהרבי לא השתתף בו כי הרבי הוא מלך כפשוטו ממש, דבר שהתקבל גם אצל שלטונות הגויים. וכמו שאמרה הרבנית חיה מושקא: הרבי והספרים שייכים לחסידים.

שמחת החסידים בה' טבת תשמ"ח על הניצחון במשפט הספרים. משפט שהרבי לא השתתף בו כי הרבי הוא מלך כפשוטו ממש, דבר שהתקבל גם אצל שלטונות הגויים. וכמו שאמרה הרבנית חיה מושקא: הרבי והספרים שייכים לחסידים.

מפרשת ויגש למדים שכל יהודי הוא בעל הבית על העולם, ואין לשום אדם בעולם שליטה על יהודי. גם בזמן הגלות יהודי יכול להתנהג "כרצון מרדכי" למעלה מהגבלות העולם.