פרשת וארא לילדים – עבודת השם באופן של ראיה

מִשֵּׁם פָּרָשָׁתֵנוּ "וָאֵרָא" לְמֵדִים הוֹרָאָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם – אֶת הַשֵּׁם צָרִיךְ לַעֲבֹד בְּאֹפֶן שֶׁל רְאִיָּה – רְאִיַּת אֱלֹקוּת.

פרשת בראשית – מעלת האדם על המלאכים

בניגוד למלאכים העובדים את ה' באהבה ויראה טבעיים, הרי שבעלי הנשמות עובדים את ה' באהבה ויראה שכליים. רק לנשמה יש שכל ובחירה, השגה והכרה, ואף הביטול שלה לה' נעלה יותר. הקב"ה המפליא לעשות, מוריד את הנשמה לעולם העשיה ומלבישה בגוף, ונותן לה תפקיד חשוב שאף נברא אינו יכול לעשותו – לברר את חומריות העולם הזה וגשמיותו. אין ספק שזהו תפקיד רם משל המלאכים.

פרשת וארא – מעלת עבודת ה' באופן של ראייה

מכיון שאצל האבות היה ענין של ראית אלוקות, "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב" ועבודתם היתה באופן של ראיה, הרי שזה נמשך לכל אחד מישראל באופן של ירושה. כל יהודי ללא שום שייכות למעמדו ומצבו (אפילו תינוק שנולד זה עתה) יורש הכל. שהיורש הוא במקום המוריש והוא כמו "עצם" המוריש ("תחת אבותיך יהיו בניך"). לכן לכל יהודי יש הכח והיכולת לעבוד את ה' באופן של ראיה. עניין זה מודגש בשם הפרשה: "וארא".

פרשת וארא – התגלות ה' היא דבר נצחי

על פי פרשת וארא רואים שבזמן הגלות החושך כפול ומכופל – הגוף מחשיך ומסתיר את אור הנשמה, והגלות מכבה את האור… יהודי סובל בחשכת הגלות עד שהופך רפה אונים ונדכה, אפילו משה רבינו אינו עומד בניסיון כזה, וצועק אל ה': "למה הרעות לעם הזה"? על כך באה תשובת ה' הפותחת במלה – "וארא"… שמשמעה, ה' מתגלה לכל יהודי באופן נצחי.

פרשת שמות – ירידה צורך עליה

נשמה, שהיתה שם למעלה בקשר חזק וקרבה יתירה לה' באהבה בתענוגים, יורדת לעולם לקיים מצות אהבת ה' מתוך עבודה ויגיעה להתקרב אל הקב"ה. עיקר העבודה בעולם הזה היא עבודת האהבה – "לית פולחנא כפולחנא דרחימותא". ואכן בזמן הגלות העבודה קשה כמו במצרים "בחומר ובלבנים". "בחומר" זה לימוד "קל וחומר", "ובלבנים" זה "ליבון הלכתא". יסורי הגלות מזככים את הנשמה בדומה לכור ברזל המצרף כסף מן הסיגים. עד שהנשמה פורצת את כל ההעלמות וההסתרים ומגלה אלוקות.

פרשת בלק – תפקידנו לכונן עולמים ולגלות את אור האין סוף

מהפסוק בפרשתנו פרשת בלק "כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו" למדים שתפקידנו הוא לכונן עולם, שיהיה בו גילוי שכינה – גילוי אלוקות!

פרשת וישלח – נשמה ירדה לעולם לשליחות מיוחדת

לכל עם ישראל אנשים נשים וטף שליחות משותפת בשוה. ולכל יהודי בפרט שליחות פרטית מיוחדת – יש מי ששליחותו בעיקר בלימוד תורה (דוגמת יששכר), ויש מי ששליחותו בעיקר בגמילות חסדים (דוגמת זבולון). ולכל אדם כוחות נפש במניין תרי"ג, ולכל כוח השליחות והתפקיד המיוחדים לו. ולזה נוספים ההבדלים מחמת גיל – בן חמש למקרא בן עשר למשנה וכו', אך הכל לתכלית אחת – לעשות לה' ית' דירה בתחתונים!…