בקשר ליום הולדת הרבנית חי' מושקא נ"ע, שבו, בשנת תשמ"ח, יצא הרבי מלך המשיח שליט"א ב"מבצע יום הולדת" "להרוצים בכך – לזכותה ולעילוי נשמתה" (התוועדויות תשמ"ח ח"ג ע' 160)
גילוי ה"עצם" שאין לו גם 'הגבלות' של 'בלי-גבול'. רבינו הזקן בחסידות חב"ד גילה את ה"עצם" שרק בכוחו אפשר להכניס את הבלי גבול אל תוך הגבול * גם אחרי זה נשארו עדיין הגבלות כלשהן * מדור לדור גילו זאת רבותינו יותר ולכן ירדו עוד ועוד אל תוך העולם * עיקר גילוי העצם – בדור השביעי, ובו עצמו – בתקופה מיוחדת זו בה ה"דירה" וה"דייר" מתאחדים לגמרי
מי יכול לכתוב על אשה גדולה ונפלאה כל כך, בת אדמו"ר ואשת אדמו"ר הרבי מלך המשיח. אולם פטור בלא כלום אי אפשר. אז הנה לפניכם משהו מתולדות חייה של האישה המיוחדת שעמדה לצדו של הרבי. איסוף נדיר של סיפורים ועדויות.
תולדות חייה של הרבנית הגדולה חיה מושקא, בת אדמו"ר ואשת אדמו"ר הרבי מלך המשיח. אולם פטור בלא כלום אי אפשר. אז הנה לפניכם משהו מתולדות חייה של האישה המיוחדת שעמדה לצדו של הרבי. איסוף נדיר של סיפורים ועדויות.
גברת שניאורסון מסרה לי את הבקשה על הבקבוק והשקית של נייר, ותמחלו לי, אבל אנחנו נצטרך לקבל את המחשבה כאילו שזה קרה גם במעשה, אבל אני מעדיף בקבוק עם שקית של נייר יותר מבקבוק מפואר מכסף"… אני לא רוצה לעשות מחיצה בין אורח חיי לבין אורח החיים של האנשים שסביבי". הרבי הוסיף דוגמא – "יש לי הרבה קופסאות מכסף לאתרוג, אבל אני מעדיף להשתמש בקופסת קרטון"…
רעייתי סיפרה כי הרבנית חיה מושקא אמרה לילדה "בואי לדודה". זו הייתה צורת היחס שלה, יחס של דודה. אמרתי לרעייתי "תראי איך שאשה מבוגרת בגיל שמונים ושבע, שאין לה ילדים משלה, ובכל זאת היא יודעת איך להתייחס לילדה כדי שזו תרגיש בנוח…
בפורים היא הביאה לרבנית חיה מושקא משלוח מנות. כשהיא נכנסה, ביקשה ממנה הרבנית שתאכל משהו, אך היא ענתה שכבר אכלה. הרבנית שאלה אותה "את הולכת להתוועדות של הרבי?" היא ענתה בחיוב, והרבנית אמרה שבהתוועדות של הרבי צריכים הרבה כח כדי לדחוף – "אז תאכלי עוד משהו…"
הרבנית חיה מושקא אמנם לא רצתה להיות "ליובאוויטשער רעבצין" אבל רק בגלוי; על החלק של החיצוניות, של הכבוד, היא ויתרה, אבל היא הייתה החסיד הגדול ביותר של הרבי. היא מסרה את כל חייה לשליחויות ולענייני הרבי.
, "לא היו לנו ילדים, אך לא היינו עצובים כלל, מפני שהרבנית אמרה שאנו נדבר עם ילדינו אידיש, ובשביל שנוכל לקיים את דברי הרבנית, התנאי הראשון הוא שיהיו לנו ילדים; לכן היינו בטוחים שנפקד בזרע חייא וקיימא, ולא רק באחד, אלא ביותר, כי הרבנית אמרה "מיט די קינדער" – ילדים".
הרבנית חיה מושקא הסבירה לה שעניינם של נרות שבת זה לכבד את השבת ולא לחללה, ולכן צריכים להקפיד להדליק את הנרות לפני השקיעה. "תקבלי על עצמך להדליק נרות כמו שצריך". הספרנית אכן קיבלה על עצמה להדליק נרות בזמן, וכעבור עשרה חודשים נולד לה בן…
באחת עשרה בלילה, לאחר שכבר שכבתי לישון, צלצלה הרבנית לפתע והתנצלה על השעה המאוחרת. היא סיפרה לי כי יצאה לסידורים עם ידידה וכשחזרה הבייתה חשה שלא בטוב; בדאגתה המופלאה לא רצתה לצער אף אחד ולכן לא סיפרה על כך דבר, גם לא לבעלה, הרבי…
לרבנית חיה מושקא היו עיניים חדות וחודרות; דבר לא נסתר ממבטה, וגם תנועת היד הכמעט בלתי מורגשת של בני, לא נסתרה מעיניה. היא הבינה לליבו, חייכה ואמרה לו: "מיין מאן איז אן אינטלגנט. ער מישטזאך נישט אן אין מיין ריידן" (בעלי הוא אינטלגנט. הוא איננו מתערב בשיחות שלי עם אנשים).
הרבנית חיה מושקא נודעה ביחסה המיוחד לילדים. בכל פעם שהגעתי לביקור, היה מוכן כיבוד על השולחן, ערוך בטוב טעם, וכשהגעתי לבקר יחד עם הילדים, יכולתי להבחין כי דאגה להכין כיבוד שהם יאהבו. בשנת תש"מ טסתי לתשרי לרבי יחד עם בתי הגדולה ובניי התאומים, וכמובן שנכנסתי לבקר את הרבנית בחול המועד סוכות. לילדים היא הגישה גלידה ועוגיות וביקשה מהם ללכת לברך ולאכול בסוכה.
פרט מעניין הוא שהיו אנשים שהביאו לרבנית חיה מושקא מתנות, וכשהיו אלה אנשים שבאו מארץ ישראל, הרבנית לא הסכימה לקבל מהם מתנות שאינן תוצרת הארץ. לכן, בכל פעם שהגענו לרבנית, הקפדנו לבדוק שהמתנות שקנינו עבורה יהיו מתוצרת ישראל.
פעם אחת שיגרה קבוצה מנשי-חב"ד בקראון הייטס – זר פרחים לרבנית חיה מושקא, לרגל ליום הולדתה. אל הזר צירפו מעטפה עם שמות אנשים הזקוקים לברכה. הרב הלברשטאם, שהיה ה'משמש בקודש' וסייע לאחזקת הבית, מסר את זר הפרחים לרבנית, ואילו את המעטפה הגיש לרבי. הרבי הביט על המעטפה וראה שרשום עליה שמה של הרבנית, ושאל מדוע אין הוא מוסר לה את המעטפה? הרב הלברשטאם התנצל ואמר, שיש שם רשימה של אנשים הזקוקים לברכה. השיב לו הרבי ברצינות גמורה: "נו, גם היא יכולה לברך אותם"!
קשה לכתוב על אשה גדולה כל כך בת מלך ואשת מלך. הרבה ספרים ומאמרים נכתבו על הרבנית חיה מושקא. האשה שעמדה לימין אביה הרבי הריי"צ וכאשתו של הרבי מלך המשיח שיל"ו הרועה הנאמן של עם ישראל עמדה מאחוריו בכל פעולותיו ומילאה תפקיד חשוב ונכבד. הרבנית חיה מושקא אשה אצילית צנועה הנחבאת אל הכלים ("כבודה בת מלך פנימה"). אשה שהצטינה בלמדנות מופלגה בחוש הומור עדין ומיוחד ובאהבת ישראל עצומה, והצטיינה בהרבה מעשי חסד.
כ"ב שבט תשמ"ח, יום הסתלקות הרבנית חי' מושקא נ"ע, הוא לא רק יום הסתלקות והילולא של הרבנית הצדקנית, אלא זהו בעיקר יום בו מתחילה תקופה חדשה בנשיאות הרבי שליט"א מלך המשיח. הרבי אומר זאת במפורש ובהדגשה רבה, עד כדי השוואת השינוי בתקופה חדשה זו לגבי קודם – לשינוי שהי' בי"א שבט תש"י ובפרט בי"א שבט תשי"א, כשהרבי שליט"א קיבל רשמית את הנשיאות והתחיל לדבר על ההנהגה המיוחדת של הדור השביעי מרבינו הזקן.
"מדוע", שאל הרבי בכאב, "כשהחסידים צריכים לקבל משהו ממני, שום דבר לא מונע אותם מלקבל זאת, ואילו כשאני מבקש מהם לבצע משהו, זה לא בוער להם – ואם לא היום, זה יהיה מחר או מחרתיים?!" הרבי מצפה מאתנו שנמלא את הוראותיו שכולן לטובתנו ולטובת עם ישראל כולו.
תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
הגיע הזמן להפוך את שנאת חינם לאהבת חינם. מה הבעיה לאהוב אהבת חינם הרי אין זה עולה כסף. ומי לא אוהב דברים חינמיים. חיוך אינו עולה כסף, הסברת פנים אינה עולה כסף וכו'.
אם הינך רוצה ללמוד על רגל אחת מהו עניינה של חסידות חב"ד (חכמה בינה דעת)?... מהי עוצמתו של "רבי"?... מהי מעלת 770?... מנין שואבים חסידי חב"ד את הכוחות שלהם לאהבת ישראל ולעבודת ה' במסירות נפש ובשמחה שאין לה אח ורע?... למד קונטרס בית רבינו שבבבל.