נרות שבת מאירים כל בית יהודי ומשרים בו אוירה טובה, אוירה משפחתית מלאה רוגע ושלוה – אוירה, אותה אפשר לחוש ביתר שאת כאשר שומרים את הלכות השבת.

מפרשת חיי שרה לילדים לומדים שרבקה הדליקה נרות שבת בהיותה בת שלוש שנים. ומכאן הוראת הרבי לכל בנות ישראל להתחיל להדליק נרות שבת מגיל 3 שנים.

יהודי מצפה לשבת כל ימי השבוע. כאשר הוא קורא את המזמור שאותו היו קוראים הלויים בבית המקדש הוא אומר: היום יום ראשון בשבת, היום יום שני בשבת וכו', כי כל יום הוא חי את השבת, וכל מה שהוא עושה בימי החול הוא עושה בשביל השבת.

תיקנו חכמים שיהיה נר דולק בשבת בכל חדר וחדר שהולך שם בשבת משום שלום בית, שלא יכשל [בחושך] בעץ או באבן [ויבואו לריב מי אשם בזה]. לפניכם הלכות הדלקת נרות שבת.

מסופר בתלמוד שבנותיו של רבי חנינא בן דוסא ורב יוסף הדליקו את נרות השבת בבתיהן, ואילו נרות חנוכה המנהג שהאיש מדליק ו"אין האשה מדלקת" [אלא אם כן האיש אינו מדליק] – ויש להבין את סיבת ההבדל ביניהם, למה נרות שבת מדלקת האשה ונרות חנוכה מדליק האיש? אולם חידושו של הרבי בתפקיד האישה בדורנו – שגם האשה תאיר את החוצה, כהכנה למצבן המיוחד של הנשים בימות המשיח.