הענין של ראש־השנה לאילנות נמצא גם בבני אדם, ככתוב: כי האדם עץ השדה. מהותו של אילן היא שהוא עושה פירות, שמהם גדלים אחר־כך אילנות נוספים, עושי פירות.

קונטרס עניינה של תורת החסידות הוא קונטרס יסוד בחסידות חב"ד הכולל בתוכו קטע משיחת י"ט כסלו תשכ"ו, בו מבאר הרבי מלך המשיח בארוכה את עניינה וחידושה של תורת החסידות, ובייחוד את עניינה של חסידות חב"ד.

על הפסוק "ושמרתם את משמרתי" נאמר בגמרא: "עשו משמרת למשמרתי". מכאן היסוד לגדרים והסייגים דרבנן, וגם של הגדרים והסייגים שכל יהודי חייב לגדור עצמו בהם – אפילו ביחס לדברים המותרים – כדי שלא לבוא ח"ו לידי איסור.

עבודת ספירת העומר היא בירור המדות, שלכן סופרים ארבעים ותשעה יום, "שבע שבתות תמימות", כדי לברר את שבע המדות, כאשר האדם משלים את עבודתו בבירור המדות נותנים לו מלמעלה ענין זה של תורה.

מדוע מתחילה התורה בפרשת בראשית באות השני' של הא"ב? על כך שהתורה מתחילה באות "ב" – "בראשית ברא…", ולא באות א', הראשונה בא"ב, ישנם כמה ביאורים, כדלהלן.

בשיחת הרבי לפרשת בשלח שואל הרבי: מדוע, אכן, שירת משה ובני ישראל – הגברים – לא היתה בשמחה כבשירת מרים וכל הנשים? ומשיב על כך…

בחודש תשרי קוראים את פרשת האזינו, שעל ידי כך מקבלים את השכר מהקב״ה לקבלת כח המשפיע על ידי שמים וארץ לכל סוגי העבודות, ועל ידי כך כל השנה.

אדמו"ר הזקן סלל עבור כולנו שער הכולל, דרך כללית בעבודת ה' לזירוז הגאולה, בחברו שולחן ערוך להלכות, ואת ספר התניא לפנימיות התורה ובבררו את נוסח התפלה.

מפרשת ויצא לומדים על שכר שמירת שבת. כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים – איך זה שייך ליעקב אבינו?

בשיחת הרבי לפרשת ויקרא מסביר הרבי, שעבירה בשוגג היא פעולה הנעשית מאליה ומלמדת על מהותו של האדם, שבה קשור ה"אני" שלו, שהוא יותר מכוונה ודעת, ולכן הוא נמשך, אינסטינקטיבית, לעשות אותה בפועל…

פרשת וירא – חביבות ברית מילה לשמונה ימים. דוקא אצל יצחק, שנימול לשמונה ימים, היה גלוי כיצד הענין של ברית מילה הוא – קשר הנוצר לא מצד האדם הנימול אלא מצד הקדוש־ברוך־הוא.

בפרשת השבוע וישב מסופר על חלומות יוסף. שני החלומות נותנים לנו הוראות בעבודת ה'.

בפרשת וישלח משתנה שמו של יעקב לישראל. נשאלת השאלה: לאחר שכבר נקרא שמו ישראל, למה הוא נקרא גם בשם יעקב?

בפרשתנו פרשת חיי שרה מסביר הזוהר את מעלת בעלי תשובה על־פני צדיקים גמורים, שעבודת הצדיקים נעשית בצורה מסודרת, ואילו אצל בעלי תשובה היא בשעתא חדא.

פרשת כי תבוא כוללת את פרשת התוכחות. על ידי לימוד פנימיות התורה של דברי התוכחה, יתגלה בקרוב ממש הטוב אשר בפנימיות דברי התוכחה, בטוב הנראה והנגלה לעין.

פרשת לך לך – המשנה אומרת שאברהם קבל שכר של עשרה דורות. כי הקדוש־ברוך־הוא חיכה להם שיחזרו בתשובה, ומכיון שהכעיסו ולא חזרו בתשובה, אברהם אבינו זכה לקבל שכר כולם.

פרשתנו נקראת בספרי הראשונים בשם "זאת תהיה". אך בדורות המאוחרים יותר מנהג ישראל (אשר תורה הוא) לקרוא לה בשם "מצורע". מדוע?

בתחילת פרשת מקץ מספרת התורה באריכות על שני חלומות פרעה – חלום הפרות וחלום השבלים; כן מסופר על הפתרון שנתן יוסף לחלומות. למה מאריכה התורה בסיפור חלומות אלה?


פרשת נח עוסקת בנח ובניו עליהם אומרת המשנה: ״חביב אדם שנברא בצלם״ הכוונה לנפש השכלית של המין האנושי, ו״בחיבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם״ הכוונה היא לנפש השכלית של ישראל.

מצות הצדקה שקולה כנגד כל המצוות, ונקראת "מצוה סתם", כי היא עיקר כל המצוות, ו"עולה על כולנה", כי היא "נוגעת" לכללות נפשו הבהמית, שהרי "במעות אלו היה יכול לקנות חיי נפשו החיונית", לכן, כאשר אדם נותן ממון זה לקדוש־ברוך־הוא, הרי הוא "נותן חיי נפשו לה'".

תכלית הבריאה היא שתהיה דירה לה' יתברך בתחתונים, שמהדברים הנחותים יעשו דירה לקדוש־ברוך־הוא.

בפרשת קדושים מדובר על איסור ערלה… הטעם לכך שפירות הערלה מתבטלים דוקא לאחר לקיטתן, אבל כל עוד הפירות על הנטיעות אין הנטיעה של ערלה בטילה בשאר הנטיעות הוא, משום ש"מחובר לא בטל".

על פי הלל מצד הדרגה ש"ישראל קדמו לתורה", הרי כל התורה היא למען ישראל, כדי לגלות את מעלתם. וכיון שהם אחים ממש מצד שורש נפשם, הרי שאהבת ישראל היא כל התורה כולה ואידך פירושא הוא.

על הפסוק בפרשתנו, פרשת תולדות, "ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות" מביא רש"י שלושה פירושים לגבי הסיבה ל"ותכהין". מדוע הוא מביא את שלושת הפירושים האלה?

במצות מילה שקיימו ישראל במצרים נתגלה יחודה של מצות מילה, שלגביה לילה "כיום יאיר": שהרי כל ענין יציאת מצרים היה כולו בדרך של "פסח" – דילוג, למעלה מהגבלות הטבע.