היחס המיוחד של הרבי שליט"א אל הרמב"ם * בכמה דברים שיטת הרמב"ם מנוגדת לכאורה לכל הגישה של החסידות * הרמב"ם הוא התחלתו של גילוי אלוקי מופלא, שהמשכו בתורת החסידות, ותכליתו בגילוי הנפלא של הרבי מלך המשיח שליט"א

"א בעל-שם'סקער ענין" – הרבי עורך "סיום-הרמב"ם" אחרי ג' תמוז ב"דבר-מלכות" השבועי! * לעשות "שטורעם" מסיומי-הרמב"ם הן הארציים והן כל אחד בסביבתו * להביא כמה שיותר יהודים ללימוד יומי ברמב"ם ולהתקשרות יומית אל הרבי מלך המשיח שליט"א * הרמב"ם הוא ספר "הלכות הלכות", הכולל את כל התורה שבעל-פה כולה באופן המובן לקטן ולגדול * תחילת הרמב"ם היא ההתחלה של כל התורה וסיומו הוא התכלית של כל התורה

הרמב"ם, אומר הרבי מלך המשיח שליט"א, קיבל על עצמו משימה נפלאה, שאין דומה לו בזה בכל ספרי גדולי ישראל מכל הדורות – לרכז בספרו את כל התורה שבעל פה כולה. ועל שם זה נקרא הספר "משנה תורה".

כל הענין ד"הבאים מצרימה" הוא לאמיתתו – "גאולת ישראל". וזה שבינתיים ישנה ירידה ה"ז בחיצוניות, אבל בפנימיות, הירידה גופא היא (לא רק בשביל ועל מנת העלי' שבגאולת מצרים, אלא יתירה מזו -) חלק מהעלי' והגאולה עצמה, עד – העלי' דהגאולה האמיתית והשלימה. ומשום כך אומר המדרש על "ואלה שמות בנ"י הבאים מצרימה" – "על שם גאולת ישראל נזכרו כאן", שכוונתו גם על הגאולה העתידה לבוא.

כדי לנצח את עמלק ("היודע את ריבונו") מחליט אפילו משה רבינו, ה"ראש" שלמעלה מכולם – "להרים את הידיים מעל הראש" – לא ללכת על-פי הראש והשכל, אלא דווקא להתעצם באמונה פשוטה ולוהטת שלמעלה מן השכל. שכן השכל מצד-עצמו – אפילו שכלו של משה רבינו, תכלית החכמה דקדושה – אין בכוחו לנצח את עמלק (אדמו"ר האמצעי ב"שער האמונה"). רק באמונה מעל השכל ננצח את עמלק ונקבל פני משיח צדקנו.

הנשמה היא, כביכול, הקב"ה שנעשה "נברא" (יש). ומבחינה זו יהודי הוא הנברא היחידי שבמהותו ועצמותו הוא הקב"ה בעצמו, שהרי הנשמה היא בעצם הקב"ה, ורק בחיצוניותה היא "נברא". יהודי הוא חלק מה' ולא רק חלק מן העולם. ובעצם היהודי הוא מעל העולם.