תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
כל התכנים בנושא: פרשת אמור
כַּאֲשֶׁר מְדַבְּרִים עַל מַעֲלוֹת הַזּוּלַת, יֵשׁ לְכָךְ בְּוַדַּאי הַשְׁפָּעָה טוֹבָה עָלָיו, וְעַל יְדֵי כָּךְ מְחַזְּקִים וּמְסַיְּעִים לוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ הָרוּחָנִית – מְבִיאִים לִידֵי גִּלּוּי בְּפֹעַל אֶת הַטּוֹב שֶׁבּוֹ וְאֶת מַעֲלוֹתָיו
פרשת אמור עוסקת בקדושת הכהנים ובפרט כהן גדול, למי מותר לאכול בקדשים שבת ומועדים ועוד.
פרשת אמור עוסקת בשמירת קדושתם של כוהני ה', ובמיוחד של הכוהן הגדול. באיסור כהן בעל מום לשרת במקדש. אכילת תרומה – למי מותר ולמי אסור ועוד.
ונקדשתי בתוך בני ישראל – ידוע הדרוש על זה בלקוטי תורה ראשית פרשתנו, שמדייק שם כמה דיוקים בפסוק זה, מהו לשון תוך, וגם מה שכתוב בנזיר גם לשון קדוש – קדוש יהי' גדל פרע.
תַּכְלִית יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיְתָה כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה,
לָכֵן לֹא יִפָּלֵא שֶׁמִּיָּד שֶׁיָּצָא עַם יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם,
סָפַר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת… עַד לְיוֹם הַחֲמִשִּׁים יוֹם מַתַּן תּוֹרָה.
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן
1. מִנַּיִן לוֹמְדִים שֶׁיֵּשׁ לִנְהֹג קְדֻשָּׁה בְּכֹהֵן, לִפְתֹּחַ רִאשׁוֹן בְּכָל דָּבָר וּלְבָרֵךְ רִאשׁוֹן בִּסְעוּדָה?
2. אִם כֹּהֵן נָשָׂא גְּרוּשָׁה מָה קוֹרֶה עִם יְלָדָיו?
3. אֵיזֶה גּוֹי יָכוֹל לֶאֱכֹל תְּרוּמָה?
עבודת ספירת העומר היא בירור המדות, שלכן סופרים ארבעים ותשעה יום, "שבע שבתות תמימות", כדי לברר את שבע המדות, כאשר האדם משלים את עבודתו בבירור המדות נותנים לו מלמעלה ענין זה של תורה.
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן
א. שֵׁם הַפָּרָשָׁה
ב. אָדָם חָשׁוּב וְנִכְבָּד בְּעַמָּיו
ג. אָסוּר לְכֹהֵן לְהִתְחַתֵּן עִם אִשָּׁה _______
ד. מִלָּה הַמּוֹפִיעָה שֶׁבַע פְּעָמִים בַּפָּרָשָׁה
פרשת אמור מלמדת אותנו מהו כוחה של מלה. ומכאן שמלה טובה, לימוד זכות או חשיפת צד חיובי, קטן ככל שיהיה, אצל הזולת בעצם מוציא לאור את הצד הזה שבו ונותנת לו תוקף וממשות במציאות.
במאמר הרבי לפרשת אמור שנת ה'תשכ"ד מסביר הרבי את משמעות הפסוק: ולאחותו הבתולה… לה יטמא. כלומר, הוא מסביר מהי מעלת ישראל שבשבילם מיטמא הקב״ה בעצמו כביכול.
פָּרָשָׁתֵנוּ פָּרָשַׁת "אֱמוֹר" – שְׁמָהּ מֵעִיד עַל תָּכְנָהּ הַפְּנִימִי.
כְּבָר בְּרֵאשִׁית הַפָּרָשָׁה מוֹפִיעוֹת הַמִּלִּים: "אֱמוֹר" "וְאָמַרְתָּ".
לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁלַּדִּבּוּר יֵשׁ חֲשִׁיבוּת עֶלְיוֹנָה בְּקִיּוּם הַתּוֹרָה וּמִצְווֹתֶיהָ.
פרשת אמור – חידון לשוני. שאלות וחידות לשוניות לפרשת אמור המאפשרות עיון מעמיק בפרשה.
בשיחת הרבי לפרשת אמור מסביר הרבי, שבנטילת ארבעת המינים, כל סוגי היהודים מתאחדים יחדיו, עד שמכפרין אלו על אלו, וגורמים נחת רוח לבורא והוא מתעלה. זה מביא את הגאולה האמיתית והשלימה, שאין ישראל נגאלין עד שיהיו כולן אגודה אחת.
בדבר מלכות לפרשת אמור מסביר הרבי שבעבודה דהפיכת הגלות לגאולה ישנם שלשה ענינים: גילוי אלקות בתוך ובערך לעולם. גילוי אלקות שלמעלה מעולם שיש לו איזה ערך ויחס לעולם. וגילוי אלקות שלמעלה לגמרי מעולם.
פרשת אמור – ביאור הרב יוסי גינזבורג לדבר מלכות, בו הוא מסביר את מהות עניין הגאולה.
פרשת אמור מדברת על ספירת העומר. כשעם ישראל יצאו ממצרים נגלה עליהם מלך מלכי המלכים, לכן יצאו "ביד רמה" הן הנפש האלוקית והן הנפש הבהמית ו"ברכוש גדול" הן חלקו בעולם, אך לאחר הגילוי, הרע שבחלל השמאלי שבלב נשאר בתוקפו. לכן היה צורך בעבודה מיוחדת עם הנפש הבהמית. זוהי עבודת ספירת העומר.
עַכְשָׁו בִּימֵי סְפִירַת הָעֹמֶר יֵשׁ לָנוּ הִזְדַּמְּנוּת מְיֻחֶדֶת לוֹמַר בְּדִבּוּר אֶת סְפִירַת הָעֹמֶר,
וְעַל יְדֵי זֶה לְתַקֵּן אֶת הַמִּדּוֹת שֶׁלָּנוּ, שֶׁבְּכֹחַ אֲמִירָה לְשַׁנּוֹת אֶת הַמְּצִיאוּת.
וּבִמְיֻחָד שֶׁבִּימֵי הַהֲכָנָה לְחַג הַשָּׁבוּעוֹת לְמַתַּן תּוֹרָה,
נוֹתְנִים לָנוּ מִלְּמַעְלָה כּוֹחוֹת מְיֻחָדִים לְשַׁפֵּר אֶת עַצְמֵנוּ.
פרשת אמור קוראים סמוך לל"ג בעומר. שני דברים מיוחדים קרו בל"ג בעומר: יום הסתלקות רשב"י ויום של חיות תלמידי ר' עקיבא. אמנם רשב"י אחד מחמשת תלמידי ר' עקיבא האחרונים שנותרו בחיים, שהם העמידו תורה, לכן יש מקום לשמחה, אולם איך זה מתחבר לשמחה על הסתלקותו של רשב"י?…
פרשת השבוע "אמור" עוסקת במצות קידוש ה'. הנבראים – מלאכים ונשמות – מתפעלים מהקדוש ברוך הוא המופלא הטמיר והנעלם, ומביעים את התפעלותם ואהבתם לה' כל אחד לפי רמת השגתו.
פרשת השבוע "אמור" מלמדת שיש לקיים "אמור" באופן של ציווי תמידי… והכוונה להרבה מצוות הקשורות באמירה ודיבור – תפילות, ברכות ולימוד תורה וכל הקשרים בין איש לרעהו הנוצרים בעיקר בדיבור. "אמירה" בלשון רכה.