הרבי טס מארצות הברית לצרפת כדי לקבל את אמו בפריז, והיה נוהג לבקרה פעמיים ביום, בבוקר ובערב. בשבתות ובחגים היה צועד מרחק גדול מבית מלונו ועד לבית אימו, כדי לבקרה.

כשהרבי והרבנית התגוררו בברלין ולאחר מכן בפריז ולבסוף בארצות הברית – נשמר הקשר של הרבי עם הוריו באמצעות מכתבים. הרבי ואביו הרבו להתכתב בדברי תורה. עם זאת דאג הרבי לצורכי הוריו.

הרבי פתח בהמנון הצרפתי ה"מרסלייז" (ניגון המהפכה הצרפתית) בצרפו את המילים מסידור התפילה: "האדרת והאמונה לחי עולמים".

סיפור מדהים על אישה אחוזת דיבוק שפנתה אל הרב פרידמן שליח הרבי במינסוטה בבקשה לעזרה. הרב שאל את הרבי מה לעשות. מה הייתה עצת הרבי? ומה היה ל"מדיום" להגיד על כך?

הרבי הריי"צ הוסיף לרשימת קרוביו את שם הרבי והגדירו כחתנו קודם נשא את בתו לאשה. וכאשר השלטונות טענו: הרי חתן תוכל להשיג גם במקום אחר?! ענה להם הרבי: "חתן כזה אי אפשר להשיג בכל העולם!"

הרבי העיד על עצמו: אינני עומד לשנות את השיטה אותה סללו לי אבי [רבי לוי יצחק] ומורי וחמי [הרבי הריי"צ] שאין להתחשב בעניינים של היפך הכבוד, ואפילו עם גזרה של אומות העולם אין להתחשב!"

הרבי חרש וזרע בסורבון בפרט ובפריז בכלל אצל יהודים וגויים את זרעי המהפכה הצרפתית החדשה, את תכלית העולם, את ההכרה בבורא עולם ומנהיגו.

אברהם פריד מספר סיפור מדהים המלמד שאפילו גוי מבין שהרבי מליובאוויטש הוא אבא של כולנו.

הרבי שכיבד מאוד את אמו, רצה למנוע ממנה צער, עד כדי כך שעשה הכל כדי שלא תדע שבנה לייבל אחי הרבי הלך לעולמו.

יש ללמוד מהרבי כיבוד אב ואם. הרבי נוסע מארצות הברית לפריז כדי לקבל פני אמו שיצאה מברית המועצות מקבל אותה בכבוד רב ובהתוועדות של שמחה כשהוא מודה לכל המסייעים לה, ונוסע עמה לארצות הברית.

כשהרבי לוקח דברים על כתפיו אפשר לסמוך עליו, ואפילו אם הוא אומר דברים בניגוד לכל המומחים ולכל הרופאים הגדולים. הרבי מעל הטבע, הרבי יכול לבטל גזרות רעות. צדיק גוזר והקב"ה מקיים.

הרבי התכופף ואמר לילד לחזור אחריו 'שמע ישראל' מילה במילה, וכך אכן אירע. בסיום פנה הרבי להורים ואמר להם: "הוא מדבר, מה רצונכם?!" האם פרצה בבכי סוער ואמרה כי זו הפעם הראשונה שהיא שומעת את בנה מדבר. נענה הרבי ואמר: "בעוד שבועיים הוא גם יתחיל לדבר משפטים". אכן הרבי איש מופת שביכולתו לרפא חולים.

"מדוע", שאל הרבי בכאב, "כשהחסידים צריכים לקבל משהו ממני, שום דבר לא מונע אותם מלקבל זאת, ואילו כשאני מבקש מהם לבצע משהו, זה לא בוער להם – ואם לא היום, זה יהיה מחר או מחרתיים?!" הרבי מצפה מאתנו שנמלא את הוראותיו שכולן לטובתנו ולטובת עם ישראל כולו.

ח"כ מיקי זוהר נואם בהתוועדות חסידית של ג' תמוז – חג הגאולה, ובנאומו מציין: נולדתי בזכות הרבי מחב"ד.

דודתי קיבלה את ההצעה וביום ראשון הגיעה ל-770. כשהגיע תורה, ביקשה ברכה עבור בתה לזרע של קיימא. הרבי שמע את בקשתה והניף את ידו הקדושה בביטול, בסמנו כי היא יכולה להמשיך בדרכה. זו נבהלה וכשדמעות בעיניה שוב חזרה על בקשתה, אך הרבי שוב הגיב באופן דומה… כי הרבי יודע שאין מקום לבקש ברכה בשביל מצב שכבר קיים, מצב של "טרם יקראו ואני אענה".

בתור לרבי הגיע אדם שבנו לא יכול לדבר. הרבי שאל: האם הילד אמר מודה אני" היום? הסבירו לילד שעליו לומר "מודה אני". הילד אמר "מודה אני" וכך התחיל לדבר.

עוד בהיותו ילד כיבד הרבי את הוריו בצורה מיוחדת. אחד הדברים הנפלאים שיש ללמוד ממנו, כיצד הפנה להם את פניו ולא את גבו, ומכיון שלא רצה שירגישו בדבר עשה זאת בתחבולות.

מעניין עד היכן הגיע מורא אב ואם של הרבי, שאפילו כשהיה מעוניין מאוד בדבר שהתנגדו לו הוריו לא פצה פה ולא הביע דעתו ולא ביקש שירשו לו למלא את רצונו.

בשלב מסוים עודד אותו הרבי לעזור לפרופסור ברנובר שהקים את ארגון "שמיר" למען יהודי רוסיה וכך מצא את עצמו יושב יום אחד בשנת תשל"ו (1976) במטוס מלונדון למוסקבה בשליחות מסוכנת.

בכל יום ראשון ניגשו רבים אל הרבי לבקש עצות וברכות בכל מיני נושאים: פרנסה, בריאות, זרע חייא בר קיימא ועוד, ולכל אחד נתן הרבי את העצה המתאימה לו. ובאורח פלאי ממש ראו אנשים ברכות וישועות מברכתו של הרבי.

לאחר המבחן התפרסם בכל האוניברסיטה והיה לשיחת היום סיפורו של הרבי, שגמר את המבחן בחצי שעה וכולם חיכו בסקרנות לתוצאות…

ומאז ועד היום הפך ניגון זה לניגון חסידי מקובל, עד שישנם כאלו שחושבים שזהו ניגון חסידי מבטן ומלידה…

מכיון שהרבי הוא ראש בני ישראל, על כן על כל אחד מאתנו להיות מציאותו וכל עניניו, בכל מכל כל, קודש לנשיא הדור, (וזאת דווקא) ע"י שמלאים וחדורים בקיום שליחותו של נשיא הדור, משה רבינו שבדור, גואל ראשון הוא גואל אחרון, שענינו העיקרי "להביא לימות המשיח" בפועל ממש.

איך הרבי ידע שאני יהודיה?!… האם שושלת הדורות פרושה לפני הרבי?!… סיפרתי לרבי שאני גויה, והרבי ענה לי: 'אינך גויה, את יהודייה'. אמרתי לרבי: 'מה אתה אומר? אינך מכיר אותי וזו הפעם הראשונה שאני מגיעה אליך'. סיפרתי לרבי שאני לחלוטין לא יהודייה, ובכל יום ראשון אנו הולכים למקום דתנו וחוגגים את כל החגים שלנו. הרבי לא נבהל וחזר על דבריו בחיוך: 'לכי לאמך ושאלי אותה אם אתם יהודים או לא'.

למחרת, ערב שבת, ניגש מ. כהרגלו להדליק נרות שבת קודש. כמה דקות אחר כך שמע את אשתו מחנה את רכבה ואחרי שנייה היא פרצה מתנשפת אל הבית: "האם מאוחר מדי? האם אני יכולה עדיין להדליק נרות?"…