תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
סיפורים
"הדברים הנפלאים על מתן תורה שיצאו מפה קדשו של הרבי, העמידה של העם השומעים ומאזינים ברוב קשב, מתאמצים שלא להחסיר אף מילה ומשתדלים לקלוט כל עניין, כל אחד לפום שיעורא דיליה – כל אלה נתנו למעמד הקדוש אופי מיוחד במינו, שאין דומה לו…" מעיד אחד החסידים שנכח במעמדים אלה.
פַּעַם הָיָה מַעֲשֶׂה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים (אוֹ בְּשַׁבָּת – לְאַחַת הַנֻּסְחָאוֹת), שֶׁרַבֵּנוּ הַזָּקֵן הִפְסִיק בְּאֶמְצַע הַתְּפִלָּה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, פָּשַׁט טַלִּיתוֹ וְהָלַךְ לִקְצֵה הָעִיר לַעֲזֹר לַיּוֹלֶדֶת שֶׁכָּל בְּנֵי הַבַּיִת עֲזָבוּהָ וְהָלְכוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְהוּא עָזַר לָהּ בְּכָל הָעִנְיָנִים שֶׁפִּקּוּחַ נֶפֶשׁ מַתִּיר וכו'.
כַּאֲשֶׁר מַגִּיעָה לְאָזְנֵנוּ יְדִיעָה עַל צַעֲרוֹ שֶׁל יְהוּדִי, צַעַר גַּשְׁמִי וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה צַעַר רוּחָנִי. הִנֵּה מִצַּד עִנְיַן אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, צָרִיךְ צַעֲרוֹ שֶׁל הַזּוּלָת לָגַעַת לָנוּ עַד לְעֶצֶם הַנֶּפֶשׁ מַמָּשׁ. וַאֲפִלּוּ עַל סְפֵק הַצְלָחָה, עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת כָּל הַתָּלוּי בָּנוּ לְלֹא כָּל חֶשְׁבּוֹנוֹת כְּדֵי לְהַצִּילוֹ.
וּכְשֶׁהִתְרָאָה רַבִּי אַהֲרֹן מֹשֶׁה לְאַחַר מִכֵּן עִם מוֹרוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, סִפֵּר לוֹ אֶת כָּל הָעִנְיָן. וְאָמַר לוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, שֶׁגַּם אֶת גַּס הָרוּחַ אִישׁ הַתּוֹרָה, צָרִיךְ לְעוֹרֵר עִם אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, וְכָל כָּךְ יֵשׁ לְקָרְבוֹ עַד שֶׁהוּא יָחוּשׁ אֶת חֶסְרוֹנוֹ.
לְאַחַר הַחַג הִגִּיעַ הָאָבִיב… הַקֹּר נֶעֱלַם וְהַשֶּׁלֶג נָמַס. שׁוּב נָטַל חַיִּים אֶת הַמְּרִיצָה שֶׁלּוֹ כְּדֵי לָצֵאת לַיַּעַר לַחְטֹב עֵצִים בְּשִׂמְחָה. בְּדַרְכּוֹ חֲזָרָה הַבַּיְתָה נִתְקְעָה הַמְּרִיצָה הָעֲמוּסָה לַעֲיֵפָה בָּאֲדָמָה הַבּוֹצִית. חַיִּים עָמָל קָשֶׁה כְּדֵי לְהוֹצִיאָהּ מֵהַבֹּץ עַד שֶׁהִצְלִיחַ. תּוֹךְ שֶׁהֶעֱלָה אֶת הַמְּרִיצָה מִן הַבֹּץ הִבְחִין חַיִּים בְּחֵפֶץ נוֹצֵץ לְיַד גַּלְגַּל הַמְּרִיצָה…
הריקוד מלא החיים, ההתלהבות והשמחה של פשוטי חסידים אלו, העונג והשביעות רצון שזרחה מפניהם השזופים והצרובים, פעלו רושם עז על גדולי החסידים שעמדו בצד והביטו נכחם.
הבן יצא בשליחות האב הדגול; ואכן האיש הראשון שפגש, ואשר לא היה לו היכן לאכול, הוזמן לביתם. הלה סעד עמם את סעודת החג מכל האוכל המועט שהיה בבית. בעבור האורח הייתה זו הצלת נפשות ממשית, שכן זה כמה ימים שלא בא אוכל לפיו והוא כמעט גווע ברעב. בליל הסדר תש"ב, ניצלו חייו בזכותו של החסיד הדגול, מכניס האורחים, הרב יהושע זעליק הי"ד.
פעם בחג שבועות הסבו זקנים וסיפרו סיפורים על הבעל-שם-טוב, אמר להם אדמו"ר הזקן, שהבעל-שם-טוב עדיין בגן עדן העליון… לאחר זמן אמר להם בניגון – 'ברוך הבא', והבינו שהבעל-שם-טוב הגיע!…
לתדהמתי הרבה, לא רק שלא נקראתי לבירור אצלה אלא חשתי כי היא מנסה לעזור לי. היא נתנה לי חופש פעולה מלא בעבודתי, ואף עזרה לי בסידור התיקים המשפטיים. אם לפני כן היו לי דאגות איך להתחמק מעבודה בשבת מבלי שזה יורגש, הרי שמאז שכחתי מה זה להופיע לעבודה בשבת ומהי עבודה בימי חגים. הפרקליטה הראשית הגנה עליי בכול…
הרבי הגיב שלא כדאי לעשות עניין מכך ולשלוח את המצות בטיסה הבאה, אף על פי שהשליח המלווה את המצות לא יהיה באותה הטיסה. הרבי אמר כי כל הנוסעים יהיו שלוחי המצווה.
אותם הימים ימי ערב פסח היו. אפיית מצות שמורות לפסח נחשבו בעיני השלטונות כחטא חמור ביותר של מרידה במלכות, שעונשה היה שנות מאסר ארוכות ועבודת פרך במחנות הריכוז הידועים לשמצה.
בפסח תש"א, המצב היה קשה ביותר, שכן המלחמה כבר הייתה בעיצומה, והרבי והרבנית נדדו ממקום למקום. כעבור שנים רבות סיפרה הרבנית הצדקנית, מרת חיה מושקא ע"ה, כי "בחורף תש"א לא הייתה שום אפשרות לשלוח אלינו מצה שמורה".
הָלְכוּ שְׁנֵי בַּעֲלֵי הַדִּין אֶל הַשּׁוֹפֵט. חָקַר הַשּׁוֹפֵט אֶת בַּעֲלֵי הַדִּין, וּמֵאֵין עֵדִים גַּם הַשּׁוֹפֵט לֹא הִצְלִיחַ לִפְסֹק מִי צוֹדֵק וּמֵי אָשֵׁם. בֵּינְתַיִם הָפַךְ סִפּוּר הַבַּשָּׂם וְהַשַּׁמָּן לְשִׂיחַת הַיּוֹם בְּכָל הָעִיר פְּרָג. כַּאֲשֶׁר הַדֵּעוֹת חֲלוּקוֹת, אֵלּוּ אוֹמְרִים: הַשַּׁמָּן צוֹדֵק, וְאֵלּוּ אוֹמְרִים: הַבַּשָּׂם צוֹדֵק.
לפתע שמעתי קול קריאה מתוך אחד הבתים: "כגן! כגן!" הפניתי ראשי בתדהמה. מי פה מכיר אותי? והנה, לנגד עיני עומד גינזבורג, חברי למאסר. שמחנו שמחה רבה זה בזה, והוא, כמובן, הזמין אותי להישאר בדירתו.
דברי שלמה המלך החכם מכל אדם "טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב" נכון לא רק בגשמיות אלא גם ברוחניות. ובאמת עדיף להיות יהודי פשוט ואפילו דל במוחין, אך בעל תכונות טובות אוהב שלום ומלא שמחה מאשר בעל מוחין רחבים המקיים מצוות בהידורים רבים ובחומרות אין קץ עד שמרוב הקפדות בא לידי מריבות. "שלום רב לאוהבי תורתך"… מי שלומד תורה בקשר וחיבור תמידי לנותן התורה מובטח לו שיעבוד את ה' בשמחה.
רֵאשִׁית אָנוּ לוֹמְדִים מַה זֶּה "רַבִּי". רַבִּי אֵינוֹ נוֹתֵן עֵצוֹת בִּלְבַד, אֶלָּא מִשְׁתַּתֵּף רִגְשִׁית בְּצַעַר הַזּוּלָת, עַל כֵּן עֲצָתוֹ מוֹעִילָה, וְעוֹד לוֹמְדִים עַל עֶרְכּוֹ וַחֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁל יְהוּדִי, שֶׁבְּדוֹמֶה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁ"אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא" כָּךְ גַּם יְהוּדִי, מֵאַחַר שֶׁהוּא חֵלֶק אֱלוֹקָה מִמַּעַל מַמָּשׁ. וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר תּוֹפְסִים בִּיהוּדִי כְּאִלּוּ תּוֹפְסִים בְּעַצְמוּתוֹ וּמַהוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבַּת שְׁמָהּ, אֲנִי מְבַקֵּשׁ לִיתְנָה לְיִשְׂרָאֵל, לְךָ וְהוֹדִיעָם (שבת י' ע"ב). אַשְׁרֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ לְמַתָּנָה גְּדוֹלָה כָּזוֹ שֶׁשּׁוּם עַם בָּעוֹלָם לֹא זָכָה בָּהּ. הַשַּׁבָּת הִיא קֹדֶשׁ לְהַשֵּׁם, וְכָל הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת כְּאִלּוּ שָׁמַר אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּסִפּוּר זֶה הַשַּׁבָּת הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה.
כשראתה אותנו אמא, פחדה שיתפסו את המיטה שלנו בבית הרפואה ושוב לא נוכל לחזור לשם, והיא ציוותה עלינו שנשוב מיד לבית הרפואה. לפני צאתנו היא בצעה שתי חתיכות קטנות מפיסת המצה שלה ונתנה לנו. מעשה זה, של בציעת שתי חתיכות מצה, נשאר חרות במוחי ובלבי לנצח; אהבה עמוקה ואמִתית של אם רחמנייה, הנותנת לילדותיה חלק מהחיים שלה. חתיכה מהמזון הקיומי שלה, מתוך אהבה אמִתית.
אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן פָּנָה לָרַבִּי וְאָמַר: הִפְסַדְתֶּם בַּדִּין, רַבִּי! כַּיָּדוּעַ, אַף אָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַגִּיעַ לָאֹפֶק. כְּכָל שֶׁאָדָם מִתְקַדֵּם יוֹתֵר, הַמֶּרְחָק נַעֲשֶׂה גָּדוֹל יוֹתֵר. כָּךְ זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת, וְכָל שֶׁכֵּן בְּרוּחָנִיּוּת. כְּכָל שֶׁמַּגִּיעִים לְדַרְגָּה רוּחָנִית גְּבוֹהָה יוֹתֵר, טְוַח הָרְאִיָּה גָּדֵל; כָּךְ שֶׁגַּם אִם תִּפְעֲלוּ בַּעֲבוֹדַתְכֶם אֶת כָּל מֵאָה הַפֵּרוּשִׁים, תִּשְׁאֲפוּ לְהַגִּיעַ לְדַרְגָּה גְּבוֹהָה יוֹתֵר, וְאֵין לַדָּבָר סוֹף.
השמירה המינימאלית על תורה ומצוות לא סיפקה אותנו. רצינו לדעת יותר, אולם לא היה ממי ללמוד וגם ספרים לא היו לנו, ואז הרגשנו מצוקה נוראה. אך העיון בספר התנ"ך עורר אותי למחשבה: הרי התנ"ך מלא בסיפורים על מנהיגים שבכל דור: האבות – אברהם, יצחק ויעקב. משה רבינו ויהושע, השופטים כשמואל, אהוד וכו' המלכים כשלמה ודוד וכו'… הרי מוכרח להיות גם בדור שלנו מישהו כזה שיכול לעזור לנו. התחלתי להתפלל על כך ולהתחנן לפני בורא עולם שיגלה לנו את המנהיג הזה.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שָׁב לְבֵיתוֹ שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, הֲרֵי הַמָּשִׁיחַ בְּעַצְמוֹ הוֹדִיעַ לוֹ, שֶׁהַיּוֹם יָבוֹא לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל, וְהוּא אָכֵן צִפָּה לוֹ כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם. כַּאֲשֶׁר נָטָה הַיּוֹם וְחֹשֶׁךְ כִּסָּה אֶת הָאָרֶץ, וְרָאָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶּׁמָּשִׁיחַ עֲדַיִן לֹא בָּא, חָזַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֶל אֵלִיָּהוּ וְאָמַר לוֹ: הַמָּשִׁיחַ לֹא עָמַד בְּדִבּוּרוֹ, הוּא אָמַר שֶׁיָּבוֹא הַיּוֹם, וְלֹא בָּא!
כשהחפירה הגיעה לעומק של כחצי מטר, הניח האיש את האת מידיו, הוא התכופף והרים מתוך הבור חבילה עטופה בטלית. זה היה ספר תורה. "הנה, זה נצח ישראל!" אמר ביידיש רצוצה. ידיו רעדו וניכר היה עליו כי הוא שרוי בהתרגשות עזה.
בתום יום הרצאות עמוס לעייפה עזבתי את האולם ושבתי אל מלוני. לפתע נשמעו נקישות בדלת חדרי. כומר צעיר עמד בפתח ועל פניו חיוך מתנצל. 'יסלח לי כבוד הראביי, האם יכול אתה לספר לי שוב את הסיפור שסיפרת בהרצאה?' הסכמתי לבקשתו וחזרתי פעם נוספת על הסיפור. כשסיימתי ראיתי התרגשות מיוחדת על פניו ואז ביקש שאספר את הסיפור בשלישית. שאלתי אותו: 'מדוע אתה מתעניין כל כך?' הכומר חייך במבוכה, שתק רגע ואמר: 'חושבני שאני מצאצאי אותו יהודי מפראג…'
שַׁעֲרוּ בְּנַפְשְׁכֶם, יְלָדִים יְקָרִים, אִישׁ אֱלֹקִים קָדוֹשׁ וְטָהוֹר יוֹשֵׁב בְּבֵית סֹהַר בְּשֶׁל גִּלּוּי פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה הַמְּכִינָה אוֹתָנוּ לְקַבֵּל פְּנֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבְּשֵׁם הַחֹק הוּא עוֹבֵר בְּדִיקָה פְּסִיכִיַּאטְרִית. רוֹפֵא פְּסִיכִיַּאטְרִי מֻמְחֶה בָּדַק אוֹתוֹ עַל מְנַת לַחֲווֹת דַּעְתּוֹ עָלָיו.
ר' אברהם הרופא הבין כי בשעה זו אין זה הזמן לתת תרופה רגילה. הוא פתח אפוא את תיקו, הוציא את אבקת המרפא שלו, זו שנטחנה ממצתו של הרבי, מזג עמה מעט מים, והחל להשקות את החולה. חלק מהרופאים שהיו במקום פרצו בצחוק רועם…
הפתגם היומי
תוכנה של כריתת ברית
אוצר פתגמים
צחוק בצד
אהבת חינם היא חינמית
הגיע הזמן להפוך את שנאת חינם לאהבת חינם. מה הבעיה לאהוב אהבת חינם הרי אין זה עולה כסף. ומי לא אוהב דברים חינמיים. חיוך אינו עולה כסף, הסברת פנים אינה עולה כסף וכו'.
צרור בדיחות
פינת המוסיקה
ניגון דבקות לאדמו"ר הזקן לתפילות שבת
קרא עוד
אור אין סוף ברוך הוא
אם הינך רוצה ללמוד על רגל אחת מהו עניינה של חסידות חב"ד (חכמה בינה דעת)?... מהי עוצמתו של "רבי"?... מהי מעלת 770?... מנין שואבים חסידי חב"ד את הכוחות שלהם לאהבת ישראל ולעבודת ה' במסירות נפש ובשמחה שאין לה אח ורע?... למד קונטרס בית רבינו שבבבל.
