כל יהודי במשך כל ימי חייו עובר מ"ב מסעות. ונכתבו בתורה להורות לנו מהי הדרך הישרה ללכת ממסע למסע, ובכל חניה לחוש "כאן ועכשיו"; כי כל מה שקורה בחיים זה מסע, פרק בחיים, תהליך שעוברים; כי החיים דומים לסולם שהאדם צריך לטפס בו, כדי לשנות את העולם ולברוא עולם חדש ומתוקן.

נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁפֵּרוֹת הַשָּׁנָה הַחֲמִשִּׁית הַנֶּאֱכָלִים בְּכָל מָקוֹם, מַעֲלָתָם גְּדוֹלָה מֵהַפֵּרוֹת שֶׁהֵם "קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לְהַשֵּׁם", הַנֶּאֱכָלִים רַק בִּירוּשָׁלַיִם?

תכלית הבריאה היא שתהיה דירה לה' יתברך בתחתונים, שמהדברים הנחותים יעשו דירה לקדוש־ברוך־הוא.

הקב"ה נתאווה להיות לו ית' דירה בתחתונים, הוא נתאווה ליש הנברא והנוצר והנעשה, ליש הגשמי בעולם הזה דוקא. לשם כך לא די בספירות כפי שנכללו בפסוק: "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ". צריך להמשיך את עשר הספירות בעשרה מאמרות, שרק על ידם נתהוה היש הגשמי. ודוקא בהתהוות היש הגשמי הנברא מ"אין ליש", יש אפשרות להפוך את ה"יש לאין", שהיש הנברא ירגיש רק אלוקות.

"תכלית חכמה – תשובה ומעשים טובים", היינו, מהו עיקרה של החכמה? מה היא החכמה האמיתית? כשהיא עולה ומבצבצת מתוך תשובה ומעשים טובים, מתוך קבלת עול מלכות שמים, בשעה שהיא עצמה מהוה מעשה טוב.

פניני התניא – תוספת ביאור לפרק לו בליקוטי אמרים מובאים כאן נושאים כגון: עיקרי האמונה, מהוא הרעיון,תכלית הכל משיח, להכניס אלוקות בכל ועוד.

בדבר מלכות לפרשת בא מסביר הרבי, שתכלית בריאת עולם הזה הוא שנתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים. שתכלית השתלשלות העולמות וירידתם ממדרגה למדרגה אינו בשביל עולמות העליונים הואיל ולהם ירידה מאור פניו יתברך אלא התכלית הוא עולם הזה התחתון.

עורכי האתר "חבד אור אין סוף" מסבירים שדוקא בשניות האחרונות שלפני הגאולה האמיתית והשלימה, כשהרבי מלך המשיח כובש את העולם בהדרגה ובשיטתיות ורואים ניסי ניסים גלויים ממש, חיילי בית דוד יותר מתמיד יוצאים דחופים בדבר המלך בהפצת המעיינות, בהכנות האחרונות לקראת הגאולה ובהפיכת העולם לדירה להקב"ה – לו לעצמותו ממש.

בתורתו של הרבי מלך המשיח שליט"א עולים ו'מגיעים עד למעלה מעלה, לעצמותו ומהותו יתברך, שלמעלה מכל גדר וגבול בדיוק כמו שהוא גם למעלה מגדר של בלי גבול. וכן יורדים למטה מטה, לתחתון שאין תחתון למטה ממנו. ודווקא בגלל שהוא יתברך נעלה מכל גדר שהוא, חשוב כל-כך הביטוי לכך בגשמיות, כי דווקא הגשמיות והחומריות, שאין בהם שום מעלה תוכן וענין, מבטאים את היות עצמותו יתברך נעלה מכל גדר תוכן וענין איזה שיהיה.

לכל עם ישראל אנשים נשים וטף שליחות משותפת בשוה. ולכל יהודי בפרט שליחות פרטית מיוחדת – יש מי ששליחותו בעיקר בלימוד תורה (דוגמת יששכר), ויש מי ששליחותו בעיקר בגמילות חסדים (דוגמת זבולון). ולכל אדם כוחות נפש במניין תרי"ג, ולכל כוח השליחות והתפקיד המיוחדים לו. ולזה נוספים ההבדלים מחמת גיל – בן חמש למקרא בן עשר למשנה וכו', אך הכל לתכלית אחת – לעשות לה' ית' דירה בתחתונים!…

החובה היסודית המוטלת על חיילים היא להיות "חיילים", ולכן אפילו אותם ענינים שהרבי לא אמרם בפירוש, ומעולם לא הורה לעשותם, אם רק יש להם שייכות כל שהיא לרבי, דהיינו ברור הדבר שזהו רצונו של הרבי, הרי אף שמעולם לא הורהו על כך, בכל זאת כיון שזהו רצונו של הרבי, ישנו בזה ענין של "תהא אימתו עליך"…