אהבת-ישראל

הקדוש ברוך הוא אוהב כל יהודי כמו אב רחמן האוהב את ילדיו, אהבה אין סופית ללא גבולות. וכאשר הקדוש ברוך הוא רואה שיש חיסרון ביהודי: שמפאת שאינו מניח תפילין יש חיסרון בידו או בנפשו, או מפאת שאינו לומד תורה, נוצר חיסרון בראשו, או שאינו רץ למצוה, דבר היוצר חיסרון ברגלו, או שאינו שומר טהרת משפחה וכו' וכו', דברים שיוצרים פגמים בגופו, יש לו לקדוש ברוך הוא אהבה עמוקה ומיוחדת כלפיו, לבו יוצא אליו.

איך קורה שאנו נופלים לבעיות של שנאה, קנאה ותחרות, במקום לחיות תמיד באהבה ואחווה ושלום ורעות?

הבאת שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו היא מצווה גדולה שאפשר לקיימה בהדרכה נכונה וברצון טוב. לפניכם טיפים לשלום בית המבוססים על עצות והדרכות של הרבי.

מצוות אהבת ישראל היא מצוה מן התורה, כנאמר: "ואהבת לרעך כמוך', שהרי כל ישראל הם אחים ממש מצד שרש נשמתם. לכן על כל אחד מישראל לאהוב כל יהודי כגופו.

בערי וובר שר את השיר: יחד, המבטא את אהבת ישראל ואחדות ישראל שבזכות זה יבוא הגואל.

כל ישראל הם אחים ובני זוג הם יחידה אחת ונשמה אחת, כפי שמלמד אותנו אדמו"ר הזקן בספר התניא. ועוד עיקרון גדול וחשוב ביחסי אנוש מלמד אותנו אדמו"ר הזקן בספר התניא בפרק לב, הפרק על אהבת ישראל, לב התניא, להגביר את הנפש על הגוף, שאז שמחתו תהיה רק שמחת הנפש לבדה ובזה יגיע לקיום מצות ואהבת לרעך כמוך בדרך הישרה והקלה.

קליפ מרגש על אהבת ישראל על פי תניא ל"ב. בסרטון גילוי של אהבת ישראל אצל יהודים מכל החוגים בארץ ישראל ובצרפת. בזכות ישראל נביא את הגואל.

הסרט מדבר על אחדות עם ישראל וכיצד פועלים ביאת משיח צדקנו. העיקר הוא להתחזק באהבת ישראל.

אני מרגיש צורך לשתף אתכם בחוויה מדהימה שעברנו אורית, הילדים ואני שלשום. אנחנו לא מצליחים להשתחרר מההתרגשות ותחושת ההתרוממות שמלווה אותנו מאז הסיפור חזה. תסלחו לי על האריכות. תקראו ולא תתחרטו!

התועדות חסידית מחיה ומעמידה את החסיד במעמד ומצב נפשי גבוה יותר, כי בהתועדות עוזרים ליהודי בדברי עידוד ועצה טובה עד למעשה בפועל ובאופן נצחי. מכאן שעיקר עניינה של התוועדות חסידית היא אהבת ישראל כפשוטה. על ידי התבוננות בדברים המעוררים את אהבת ישראל, בודאי מעוררים את רגש האהבה. ולא עוד אלא שבשבת אחים גם יחד שמחים ומשמחים זה את זה, והמתוועדים חשים אורה ושמחה וששון ויקר.

בהתאם לאותה כמות של אנשים שמלווה את האדם למטה, כך יוצאים מלאכים ומלווים אותו למעלה,

"חסיד" הוא זה שמסור לדרוש טובת זולתו, ומוותר על טובת עצמו כדי להטיב לזולתו, גם כשטובת עצמו ודאית וטובת זולתו בספק.
 

 

 

מי יזכה בבת המלך? על כך אמר שלמה המלך: "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו". זוהי אהבת ישראל אמיתית המזכה אותנו בפרס הגדול ביותר.

רבי אלימלך מליז'נסק מתלמידי הרב המגיד מספר, שפעם קרא לו הרב המגיד ואמר לו: שומע אתה, מיילך, מה שאומרים במתיבתא דרקיע (בישיבה של מעלה) שאהבת ישראל פירושה לאהוב רשע גמור כצדיק גמור (הרבי הריי"צ בספר השיחות ת"ש עמ' קי"ט). 

הבעל שם טוב מייסד החסידות הצטיין בעיקר באהבת ישראל במיוחד ליהודים פשוטים ואמר שיש ללמוד את זה מאהבת ה' לעמו. למרבה הפלא בימיו היה זה חידוש גדול.

כַּאֲשֶׁר מַגִּיעָה לְאָזְנֵנוּ יְדִיעָה עַל צַעֲרוֹ שֶׁל יְהוּדִי, צַעַר גַּשְׁמִי וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה צַעַר רוּחָנִי. הִנֵּה מִצַּד עִנְיַן אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, צָרִיךְ צַעֲרוֹ שֶׁל הַזּוּלָת לָגַעַת לָנוּ עַד לְעֶצֶם הַנֶּפֶשׁ מַמָּשׁ. וַאֲפִלּוּ עַל סְפֵק הַצְלָחָה, עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת כָּל הַתָּלוּי בָּנוּ לְלֹא כָּל חֶשְׁבּוֹנוֹת כְּדֵי לְהַצִּילוֹ.

פַּעַם הָיָה מַעֲשֶׂה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים (אוֹ בְּשַׁבָּת – לְאַחַת הַנֻּסְחָאוֹת), שֶׁרַבֵּנוּ הַזָּקֵן הִפְסִיק בְּאֶמְצַע הַתְּפִלָּה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, פָּשַׁט טַלִּיתוֹ וְהָלַךְ לִקְצֵה הָעִיר לַעֲזֹר לַיּוֹלֶדֶת שֶׁכָּל בְּנֵי הַבַּיִת עֲזָבוּהָ וְהָלְכוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְהוּא עָזַר לָהּ בְּכָל הָעִנְיָנִים שֶׁפִּקּוּחַ נֶפֶשׁ מַתִּיר וכו'.

וּכְשֶׁהִתְרָאָה רַבִּי אַהֲרֹן מֹשֶׁה לְאַחַר מִכֵּן עִם מוֹרוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, סִפֵּר לוֹ אֶת כָּל הָעִנְיָן. וְאָמַר לוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, שֶׁגַּם אֶת גַּס הָרוּחַ אִישׁ הַתּוֹרָה, צָרִיךְ לְעוֹרֵר עִם אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, וְכָל כָּךְ יֵשׁ לְקָרְבוֹ עַד שֶׁהוּא יָחוּשׁ אֶת חֶסְרוֹנוֹ.

מִכֵּיוָן שֶׁלְּכָל יְהוּדִי יֵשׁ מַעֲלָה מְיֻחֶדֶת מִשֶּׁלּוֹ, בָּזֶה הוּא נַעֲלֶה מִמֶּנִּי, כִּי בִּי אֵין אֶת הַמַּעֲלֶה שֶׁלּוֹ וְלָכֵן רָאוּי שֶׁאֵתֶּן לוֹ כָּבוֹד מְיֻחָד. וְתָמִיד יֵשׁ לִזְכֹּר שֶׁכָּל יְהוּדִי הוּא אָח שֶׁלִּי, וְאֵין זֶה מְשַׁנֶּה אִם הוּא אֲחִי הַגָּדוֹל אוֹ אֲחִי הַקָּטָן. וּכְמוֹ אַחִים בְּמִשְׁפָּחָה שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם אַהֲבָה טִבְעִית שֶׁצָּרִיךְ לְעוֹרֵר אוֹתָהּ כָּל הַזְּמַן.

פרשת קדושים עוסקת במצות "ואהבת לרעך כמוך". כדי לקיים מצוה זו צריך להבין שכל נשמות ישראל מצד שורשם הן עצם אחד, חלק אלוקה ממעל ממש. לכן הם מאוחדים בעצם. ורק צריך להגביר את הנפש על הגוף בביטול ה"אני" של הגוף והנפש הבהמית.

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מתבטא בלקוטי דיבורים כי בכל פינה שפונים בספר התניא, רואים את גודל אהבת ישראל של רבינו הזקן. הדבר בולט באופן מיוחד בפרק זה, פרק ל"ב, ה"לב" של ספר התניא, כפי שנראה בע"ה בהמשך את הדגשת רבינו הזקן עד כמה צריך לאהוב ממש כל יהודי, יהי' מי שיהי', ואפילו הוא במצב הנחות ביותר.

רַבִּי, יוֹדְעִים אָנוּ אֶת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל שֶׁלְּךָ וְאֶת מְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁלְּךָ לְכָל יְהוּדִי שֶׁאַתָּה נִפְגָּשׁ עִמּוֹ. אַתָּה מוּכָן לְהַקְדִיש אֶת זְמַנְּךָ, לְהַקְרִיב אֶת בְּרִיאוּתְךָ וְלָתֵת אֶת רְכוּשְׁךָ כְּדֵי לְהַצִּיל יְהוּדִים… אֶת כָּל זֶה אֶפְשָׁר לְהָבִין. אוּלָם לָתֵת אֶת חֶלְקְךָ בְּגַן עֵדֶן לְמַעַן יְהוּדִי חוֹטֵא?… הָאֵין זֶה מֻגְזָם?…

במתן-תורה, אומרים חז"ל, "כפה עליהם הר כגיגית" * גם בסימני מלך המשיח מוצאים אנו – "ויכוף כל ישראל" * כפי' על-ידי אהבה: משפיעים לעם אהבה רבה עד שהם אינם יכולים להתנגד וכל מהותם מוכרחה לקבל את התורה וללכת בדרכי'

האמת היא, שכל אדם הוא מלך במידה זו או אחרת. לכל אדם מרחב שליטה מסוים על בני אדם מסביבו, גם אם אינו ראש ממשלה, ראש עיר או מנהל מוסד. בהיותו ראש משפחה, מורה, משפיע או אפילו סתם בן אדם פשוט יש לו אפשרות לשלוט. כי בכל אדם יש צד של משפיע שמאפשר לו לשלוט ביחיד או ברבים (ומיעוט רבים שנים). על כן, כל אחד יכול לעיין במשל יותם ולבחון את עצמו, אם הוא בבחינת מנהיג אמיתי מלא אהבת הבריות, אהבת ישראל – "מלך כפשוטו" או שהוא בבחינת עריץ ורודן – "עבד כי ימלוך".

הרבי הוא אוהב ישראל האמיתי וכאן מלמד זכות על כל יהודי ומבטיח שה' יגאל את כל ישראל עוד קודם שיעשו תשובה, כמו שכתוב: והוא יפדה את ישראל מכל עוונותיו.

בפרשתנו פרשת וישב שוב אנו חוזרים לסיפור המרתק והמרגש של יוסף ואחיו, שהתורה מקדישה לו שלוש פרשות "וישב", "מקץ" ו"ויגש". סיפור בו אנו מזדהים ברגש חמלה עם יוסף העובר עשרים ושתיים שנות גלות וייסורים, החל ממכירתו לישמעאלים בעמק דותן, עד לפגישתו עם אחיו בארץ מצרים שהוא עומד בראשה.

רבינו הזקן סיפר לבנו אדמו"ר האמצעי: הסבא (הבעל שם טוב) אומר שזקוקים למסירות נפש על אהבת ישראל, אפילו על יהודי שאף פעם לא ראו (היום יום ט"ו כסלו).

הרב גרוסמן חתן פרס ישראל לחינוך בראיון אצל יאיר לפיד מגלה את סוד הצלחתו בחינוך, שנובעת מהסתמכות על התורה – תורת אמת ותורת חיים מתוך אהבת ישראל אמיתית על פי שיטת חב"ד כפי שלימדנו הרבי מליובאוויטש מה"מ.

מסיפורו המדהים של גדוד 85 עם הרב גרוסמן (משה בוזגלו) לומדים מהו יחודו של עם ישראל ומהי אהבת ישראל אמיתית.

מרגלא בפומיה של הרבי – הבעל שם טובאהבת ישראל הוא אהבת המקום, "בנים אתם לה' אלקיכם", כשאוהבים את האב אוהבים את הבנים.

הרבי מעורר אותנו לאהבת ישראל, להיות מתלמידיו של אהרון הכוהן ולאהוב כל יהודי בשוה, כי לכל אחד יש "האומן שעשאו". ובאהבה נכללים עזרה ומתן צדקה ובעיקר זהירות בכבוד הזולת. לא רק לא לפגוע בזולת אלא לתת לו כבוד.

מצוה להדפיס תניא בכל מקום. הטייס גידי שרון יוצא בחברת תמימים להדפיס תניא על נהר פרת כשאנשי המקום מסייעים בעדם. כחלק מטקס זה הם לומדים את פרק ל"ב בתניא (לב התניא) המדבר על אהבת ישראל.

כל חסיד חב"ד מניח לפחות שני זוגות תפילין (רש"י ורבינו תם), והרבי אומר שהגיע הזמן להניח ארבעה זוגות תפילין. הרבה חסידים קיבלו על עצמם להניח ארבע זוגות תפילין. בהתוועדות זו יש תמים שעדיין אין לו תפילין רבינו תם והתמימים אוספים כסף עבורו.

עניין אהבת ישראל הוא יסוד ועיקר ביהדות בכלל ובחסידות חב"ד בפרט. שליחים של הרבי הולכים לכל פינה בעולם לקרב רחוקים אך אינם פוסחים על הצעירים במרכז ירושלים.

ישראל נמשכו מאותו מקום, אך גם בהסתכלות על הנשמות המחולקות, שלכל אחת מעלה אחרת, צריך להקפיד באהבת ישראל, כי מי יודע גדולתן ומעלתן של הנפש והרוח בשרשן ומקורן.